שינויים

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים''''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים''''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]. במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל.  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].  

 

במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.

==ראו גם==

==ראו גם==