שינויים

הוסרו 4 בתים ,  22:57, 21 במרץ 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
==שימושים וחשיפה==
 
==שימושים וחשיפה==
פתלטים משמשים בעיקר בתעשיית הפלסטיק ומצוי במגוון רחב של מוצרים, כולל בקבוקים, שמפו וקרמים למיניהם.<ref name="ehf1"/>פתלטים היא קבוצה של כימיקלים בעלי שימושים שונים ובעלי השפעות בריאותיות שונות זו מזו בהקשרים של רעילות, והשפעה על מערכת העצבים.<ref name="ehf2009"/>בציוד רפואי ניתן למצוא DEHP שהוא PVC plasticizer . בחומרי בניין ובריהוט ניתן למצוא BBzP וDEHP , צעצועים עלולים להכיל DINP ואולי גם DEHP, באריזות מזון ניתן גם DEHP. בכל השימושים האלה משתמשים בפתאלטים כדי להגמיש PVC. בתרופות ניתן למצוא DEHP ו-DBP, לשם עטיפה ובתרופות הניתנות בבליעה. [[חומרי קוסמטיקה]] מכילים DEP שמשמש כמייצב. <ref name="ehf2009"/>
+
פתלטים משמשים בעיקר בתעשיית הפלסטיק ומצוי במגוון רחב של מוצרים, כולל בקבוקים, שמפו וקרמים למיניהם.<ref name="ehf1"/>פתלטים היא קבוצה של כימיקלים בעלי שימושים שונים ובעלי השפעות בריאותיות שונות זו מזו בהקשרים של רעילות, והשפעה על מערכת העצבים.<ref name="ehf2009"/>בציוד רפואי ניתן למצוא DEHP שהוא PVC plasticizer. בחומרי בניין ובריהוט ניתן למצוא BBzP ו-DEHP, צעצועים עלולים להכיל DINP ואולי גם DEHP, באריזות מזון ניתן גם DEHP. בכל השימושים האלה משתמשים בפתאלטים כדי להגמיש PVC. בתרופות ניתן למצוא DEHP ו-DBP, לשם עטיפה ובתרופות הניתנות בבליעה. [[חומרי קוסמטיקה]] מכילים DEP שמשמש כמייצב. <ref name="ehf2009"/>
    
החשיפה של בני אדם לפתלטים היא דרך נשימה, בליעה ובמגע בעור. חומרי בניין ורהיטים פולטים פתלטים ל[[אוויר הבית]] וכאבק אותו אנו נושמים או בולעים. וכן אנו נחשפים בעור דרך מגע במשטחים. חשיפה לפתלטים מתרחשת גם דרך מוצרים שונים כמו חומרי קוסמטיקה, אריזות מזון, צבעים, תוספים, תרופות וציוד רפואי חשיפה זו מתרחשת דרך בליעת מזון, מגע במוצרים, אבק בבית ואוויר הבית. חשיפה לפתלטים עשויה להיות דרך [[זיהום תעשייתי]] או במסגרת העבודה דרך [[זיהום אוויר]], תוספים או אריזות וכן בגלל מזבלות - שיכולים לגרור חשיפה דרך האוויר מחוץ לבית, [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]].<ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>
 
החשיפה של בני אדם לפתלטים היא דרך נשימה, בליעה ובמגע בעור. חומרי בניין ורהיטים פולטים פתלטים ל[[אוויר הבית]] וכאבק אותו אנו נושמים או בולעים. וכן אנו נחשפים בעור דרך מגע במשטחים. חשיפה לפתלטים מתרחשת גם דרך מוצרים שונים כמו חומרי קוסמטיקה, אריזות מזון, צבעים, תוספים, תרופות וציוד רפואי חשיפה זו מתרחשת דרך בליעת מזון, מגע במוצרים, אבק בבית ואוויר הבית. חשיפה לפתלטים עשויה להיות דרך [[זיהום תעשייתי]] או במסגרת העבודה דרך [[זיהום אוויר]], תוספים או אריזות וכן בגלל מזבלות - שיכולים לגרור חשיפה דרך האוויר מחוץ לבית, [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]].<ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>
שורה 8: שורה 8:  
מקורות החשיפה העיקריים תלויים בסוג החומר ובנסיבות: <ref name="ehf2009"/>
 
מקורות החשיפה העיקריים תלויים בסוג החומר ובנסיבות: <ref name="ehf2009"/>
 
* עבור Butylbenzyl Phthalate, BBzP, אבק מהווה 70% מהחשיפה בקרב תינוקות ופעוטות. וחשיפה דרך [[זיהום במזון|מזון]] מהווה 60% מהחשיפה בקרב ילדים ומבוגרים.  
 
* עבור Butylbenzyl Phthalate, BBzP, אבק מהווה 70% מהחשיפה בקרב תינוקות ופעוטות. וחשיפה דרך [[זיהום במזון|מזון]] מהווה 60% מהחשיפה בקרב ילדים ומבוגרים.  
* Di-(2-ethylhexyl) Phthalate  - DEHP , בתינוקות ופעוטות אבק ו[[זיהום במזון|מזון]] מהווים כל אחד כ 50% מהמקורות, ובילדים ומבוגרים 98% מקורם בזיהום במזון.  
+
* Di-(2-ethylhexyl) Phthalate  - DEHP, בתינוקות ופעוטות אבק ו[[זיהום במזון|מזון]] מהווים כל אחד כ-50% מהמקורות, ובילדים ומבוגרים 98% מקורם בזיהום במזון.  
* Diethyl Phthalate - DEP  בכל האוכלוסיות כ 80% מהחשיפה היא דרך מוצרי היגיינה ו[[קוסמטיקה]] אישיים.  
+
* Diethyl Phthalate - DEP  בכל האוכלוסיות כ-80% מהחשיפה היא דרך מוצרי היגיינה ו[[קוסמטיקה]] אישיים.  
 
* יש אוכלוסיות שנחשפות לפתלטים בעקבות נסיבות אחרות - לדוגמה חשיפה תעסוקתית למכשור רפואי עם PVC וחשיפה דרך תרופות.
 
* יש אוכלוסיות שנחשפות לפתלטים בעקבות נסיבות אחרות - לדוגמה חשיפה תעסוקתית למכשור רפואי עם PVC וחשיפה דרך תרופות.
   שורה 22: שורה 22:     
==חשיפה לפתאלטים בישראל==
 
==חשיפה לפתאלטים בישראל==
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100 מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל 34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
+
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==