47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הוגים [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליבטריזם|ליברטרים]] כמו [[מילטון פרדימן]] תומכים בחרם צרכנים והדבר נחשב אחד הכלים החשובים בשינוי התנהגות של חברות וממשלות- ככלי לא אלים ושאינו כרוך בכפייה או התערבות מצד ממשלות.
הוגים [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליבטריזם|ליברטרים]] כמו [[מילטון פרדימן]] תומכים בחרם צרכנים והדבר נחשב אחד הכלים החשובים בשינוי התנהגות של חברות וממשלות- ככלי לא אלים ושאינו כרוך בכפייה או התערבות מצד ממשלות.
==דוגמאות של חרמות צרכנים מפורסמות==
* בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית ערכו תושבי המדינה חרם על סחורות בריטיות
* בשנות ה-1830 הועידה הלאומית של השחורים (National Negro Convention) בארצות הברית, עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעות [[עבדות]].
* בשנת 1905 הסינים ערכו חרם נגד מוצרים מארצות הברית בגלל הרחבת "חוק ההוצאה להורג הסיני" (Chinese Exclusion Act) משנת 1902.
* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.
* חרם צרכנים נגד הסחורות היפניות בסין, בעקבות תנועת הארבעה במאי בשנות ה -20 של המאה ה-20.
* '''החרם ההודי על סחורות בריטיות''', שאורגן על ידי [[מהטמה גנדי]] כחלק ממדיניות "אי שיתוף פעולה" עם הבריטים שנועד להוציא את הבריטים מהודו, ללא אלימות, ולהשיג עצמאות הודית. בשנת 1921 גנדי הרחיב את רעיון ההתנגדות הלא אלימה שלו, למדיניות ה"סוודשי" - החרמת סחורות שיוצרו מחוץ להודו, במיוחד סחורות בריטיות. המטרה היתה לא רק לפגוע בבריטים אלא גם לעודד את העצמאות הכלכלית ההודית ולשפר את הקשרים בתוך החברה ההודית. בהקשר למאבק גנדי הטיף לכך שכל ההודים ילבישו "קהדי" (בגדים מתוצרת ביתית) במקום בגדים ואריגים מתוצרת אנגלית. גנדי קרא לכל ההודים, עשירים ועניים, גברים ונשים, להקדיש זמן מדי יום לשם טוויית חוטים ואריגה של קהדי כדי לתמוך בתנועה לעצמאות. מהלך זה נועד כדי להחדיר משמעת ומסירות, כדי לנפות החוצה חוסר-רצון ושאפתנות, וכדי לכלול בתנועה גם נשים, שכן בזמנו חשבו רבים כי פעילות פוליטית אינה פעילות מכובדת לאישה. בנוסף לחרם על המוצרים הבריטים, גנדי קרא להודים להחרים גם את מוסדות החינוך הבריטיים ואת מערכת בתי המשפט שלהם, להתפטר ממשרות ממשלתיות, ולהתכחש לתארים ולפרסים בריטיים.
* '''החרם היהודי על סחורות מגרמניה הנאצית בשנת 1933''' - בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין.
* '''חרם אחד באפריל 1933''' - חרם שיזם הממשל הנאצי בגרמניה הנאצית נגד עסקים יהודים. החרם עצמו נחל כשלון. עם זאת המחאה החלשה בעולם נגד פעילותו של היטלר נגד יהודים נתנה לו איתות שמעשיו לא יתקלו בהתנגדות מצד מדינות אחרות.
* חרמות של שחורים ותומכיהם בארצות הברית בזמן פעילותה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 - במיוחד זכור '''חרם האוטובוסים של מונטגומרי'''. החרם היה במחאה על הפרדה גזענית שהונהגה בזמנו על ישיבה באוטובוסים (שחורים מאחור לבנים מקדימה). מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית. דבר זה מדגים כי חרם צרכנים מוצלח הוא כאשר הוא נמצא במסגרת מאבק גדול יותר, וכי המטרה של החרם אינה בהכרח שינוי בהתנהלות העסקית של החברה המוחרמת, אלא משמש לשם יצירת [[זירת התרחשות]] שמייצרת פעילות אזרחית, מעורבות רגשית והד תקשורתי שמביאים לתוצאות של שינוי במוסדות חברתיים פוליטיים.
* '''החרם הערבי''' - החרם של הליגה הערבית על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה
* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.
==מגבלות של חרם צרכנים==
==מגבלות של חרם צרכנים==