שינויים

אשלג בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־13:35, 9 במרץ 2016

נוספו 116 בתים , 13:35, 9 במרץ 2016

מ

אין תקציר עריכה

שורה 20: שורה 20:

ב-19 וב-20 במאי 1948 פונה האתר הצפוני בצי של כלי שיט קטנים אל אתר החברה בסדום. ב-22 במאי המפעל נהרס כליל בידי אנשי הלגיון הערבי. היה זה לאחר שנכשל משא ומתן שנוהל מאז תחילת מלחמת העצמאות עם המלך עבדאללה על יצירת אזור נייטרלי שיבטיח את הגנת המפעלים.

===מפעלי ים המלח===

+

בנובמבר 1948 מינתה הממשלה הזמנית ועדה כדי לבדוק את פעולת חברת האשלג. הוועדה שמונתה פעלה לסילוק ההשפעה הבריטית על החברה ולשינוי תנאי הזיכיון שהיה בידי חברת האשלג. בחודש דצמבר 1951 החליטה ממשלת ישראל להקים חברה חדשה, חברת מפעלי ים המלח בע"מ. החברה החדשה רכשה ביולי 1952 את כל הנכסים של חברת האשלג.

שורה 29: שורה 30:

תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.

−

מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות "כיל" הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>

+

מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל-80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות "כיל" הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>

לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלויות ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>

שורה 38: שורה 39:

* עלויות אחסון נמוכות, בשל האקלים החם והיבש של ים המלח, המאפשר אחסון בשטח פתוח.

−

מבחינת כוח אדם, רוב העובדים במפעלי ים המלח באים מאיזור [[הנגב]], שיש בו אחוזי אבטלה גבוהים יחסית ומעט מקורות תעסוקה.

+

מבחינת כוח אדם, רוב העובדים במפעלי ים המלח באים מאיזור [[הנגב]], שיש בו אחוזי אבטלה גבוהים יחסית ומעט מקורות תעסוקה, כך שהמפעלים מהווים [[מונופסון]].

לפי הערכת החקלאים, עלות הפקת אשלג בישראל נמוכה ב-50% ויותר לעומת המתחרים. מצד שני, שוק ה[[אשלג]] העולמי הוא בעל מחיר [[מונופול|מונופוליסטי]] שנקבע בעיקר לפי מדיניות התאגידים המובילים. <ref name="m-mifratz"/>

שורה 44: שורה 45:

==תמלוגים==

−

בתמורה להפקת האשלג, משלמת כימיקלים לישראל למדינת ישראל [[תמלוגים]] כמקובל בהקשר של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע]]. התמלוגים הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על ~~“פקודת המכרות”~~, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz"/> תמלוגים אלו נמוכים משמעותית מתמלוגים הנהוגים בישראל עבור משאבי טבע כגון [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] ו[[נפט]] שעומדים על 12.5% ומבוססים על "חוק הנפט" משנת 1952. גם שיעור תמלוגים זה נחשב נמוך מאד יחסית למקובל במדינות אחרות בעולם.

+

בתמורה להפקת האשלג, משלמת כימיקלים לישראל למדינת ישראל [[תמלוגים]] כמקובל בהקשר של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע]]. התמלוגים הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על "פקודת המכרות", חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz"/> תמלוגים אלו נמוכים משמעותית מתמלוגים הנהוגים בישראל עבור משאבי טבע כגון [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] ו[[נפט]] שעומדים על 12.5% ומבוססים על "חוק הנפט" משנת 1952. גם שיעור תמלוגים זה נחשב נמוך מאד יחסית למקובל במדינות אחרות בעולם.

לפי מסקנות [[וועדת ששינסקי]] יש להעלות את התמלוגים על משאבי טבע אלה בעשרות אחוזים, ולגבי הגז הטבעי שיעור התמלוגים צפוי בסופו של דבר לעמוד על כ-50%.

−

בראיון ממרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html]

+

בראיון ממרץ 2013 טען פרופ' [[איתן ששינסקי]] כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html]

==עתודות האשלג==

שורה 74: שורה 75:

== לקריאה נוספת ==

−

* יוחנן אורלנד, '''ים המלח, אוצרותיו הטבעיים וניצולם''', (בתוך) [[מדבר יהודה וים המלח]] בעריכת [[צבי אילן]], הוצאת [[החברה להגנת הטבע]] , 1973.

+

* יוחנן אורלנד, '''ים המלח, אוצרותיו הטבעיים וניצולם''', (בתוך) [[מדבר יהודה וים המלח]] בעריכת [[צבי אילן]], הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1973.

* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך - תל אביב, 1972

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות