שינויים

אוכלוסייה הנמצאת במצב טבעי אינה גדלה לנצח, אלא מגיעה למצב בו היא ממלאת את ה'נישה' האקולוגית. במצב זה האוכלוסייה נמצאת בנקודה K בה יש שווי משקל דינמי - מספר המיתות משתווה למספר הלידות (בממוצע...). גודל האוכלוסייה בנקודה זו יקרא '''יכולת הנשיאה''' (Carrying Capacity) של המערכת האקולוגית.

אוכלוסייה הנמצאת במצב טבעי אינה גדלה לנצח, אלא מגיעה למצב בו היא ממלאת את ה'נישה' האקולוגית. במצב זה האוכלוסייה נמצאת בנקודה K בה יש שווי משקל דינמי - מספר המיתות משתווה למספר הלידות (בממוצע...). גודל האוכלוסייה בנקודה זו יקרא '''יכולת הנשיאה''' (Carrying Capacity) של המערכת האקולוגית.

כעת האדם נכנס ליער ומתחיל לכרות עצים. אנו עולים בכיוון האופקי ומגיעים לנקודה Q. נקודה זו נמצאת מעל עקומת התנובה המקיימת ולכן '''מאגר''' העצים יקטן, כך שבשנה שלאחר מכן נמצא עצמנו בנקודה R'. בנקודה זו דיללנו מעט את כמות העצים, כך שבין העצים יש פחות תחרות על משאבים וכמות העצים הגדלים עולה על אלו המתים. אם נפסיק לכרות בשלב הזה (נקודה R") כמות (מאגר) העצים יגדל ויחזור באופן טבעי לנקודה K. אך בנקודה זו אנו יכולים להמשיך ולכרות בקצב מתון (R'). היות ונקודה זו נמצאת על עקומת התנובה המקיימת, נוכל להישאר בנקודה זו תוך שאנו מנצלים זרם מסוים של משאבים והמערכת האקולוגית מפצה עליו - שוב מצב של שווי משקל דינמי.

כעת האדם נכנס ליער ומתחיל לכרות עצים. אנו עולים בכיוון האופקי ומגיעים לנקודה Q. נקודה זו נמצאת מעל עקומת התנובה המקיימת ולכן '''מאגר''' העצים יקטן, כך שבשנה שלאחר מכן נמצא עצמנו בנקודה R'. בנקודה זו דיללנו מעט את כמות העצים, כך שבין העצים יש פחות תחרות על משאבים וכמות העצים הגדלים עולה על אלו המתים. אם נפסיק לכרות בשלב הזה (נקודה R') כמות (מאגר) העצים יגדל ויחזור באופן טבעי לנקודה K. אך בנקודה זו אנו יכולים להמשיך ולכרות בקצב מתון (R'). היות ונקודה זו נמצאת על עקומת התנובה המקיימת, נוכל להישאר בנקודה זו תוך שאנו מנצלים זרם מסוים של משאבים והמערכת האקולוגית מפצה עליו - שוב מצב של שווי משקל דינמי.

אם נכרות בקצב גבוה יותר, R, שוב נימצא מעל לעקומה המקיימת וכמות העצים תרד ל-S. כעת, נוכל לחטוב בקצת מתון (S'), שנמצא מתחת לעקומה ולכן כמות העצים תעלה ונחזור לנקודה R'. לחילופין, אפשר להמשיך לכרות בקצב מואץ, כך שנישאר בשווי משקל בנקודה S. ניתן להמשיך את ניצול המערכת עד לנקודה MSY שהיא נקודת '''התנובה המקיימת המכסימלית'''. זוהי הכמות המכסימלית של משאבים שניתן להוציא מהמערכת כזרם, ולהישאר במצב בר קיימא.

אם נכרות בקצב גבוה יותר, R, שוב נימצא מעל לעקומה המקיימת וכמות העצים תרד ל-S. כעת, נוכל לחטוב בקצת מתון (S'), שנמצא מתחת לעקומה ולכן כמות העצים תעלה ונחזור לנקודה R'. לחילופין, אפשר להמשיך לכרות בקצב מואץ, כך שנישאר בשווי משקל בנקודה S. ניתן להמשיך את ניצול המערכת עד לנקודה MSY שהיא נקודת '''התנובה המקיימת המקסימלית'''. זוהי הכמות המקסימלית של משאבים שניתן להוציא מהמערכת כזרם, ולהישאר במצב בר קיימא.

אם ננצל את המשאב מעבר לנקודת MSY (או פחות ממנה, אך כמות המשאב הייתה נמוכה מ-T), המערכת לא תוכל לתמוך בניצול לאורך זמן וכמות המשאב תלך ותצטמצם. ככל שנמשיך לנצל כך '''תיקטן היכולת של המערכת לתמוך בניצול וקצב הדעיכה שלה יגבר'''!

אם ננצל את המשאב מעבר לנקודת MSY (או פחות ממנה, אך כמות המשאב הייתה נמוכה מ-T), המערכת לא תוכל לתמוך בניצול לאורך זמן וכמות המשאב תלך ותצטמצם. ככל שנמשיך לנצל כך '''תיקטן היכולת של המערכת לתמוך בניצול וקצב הדעיכה שלה יגבר'''!