שינויים

נוספו 5 בתים ,  10:41, 10 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  
 
הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  
   −
תערובות המכילות חומרי PCB שימשו בייצור מוצרים רבים כולל כחומרי בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידרואליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעקבי בעירה ראקטיבים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  
+
תערובות המכילות חומרי PCB שימשו בייצור מוצרים רבים כולל כחומרי בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידרואליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעכבי בעירה ריאקטיביים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  
    
ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים [[לובי פוליטי|לובי]] של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  
 
ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים [[לובי פוליטי|לובי]] של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  
שורה 24: שורה 24:  
במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  
 
במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  
   −
בשנות ה-60, המפעל של מונסנטו ב-Sauget אילינוי היה היצרן הגדול ביותר של תרכובות PCB, שנשארו במים באיזור Dead Creek Sauget. מקור רשמי בסוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית התייתס למקום כ "אחת הקהילות המזוהמות ביותר באיזור" ו"מרק של כימיקלים שונים".<ref>Spain, William ,The Wall Street Journal, "[http://www.post-gazette.com/business/businessnews/2006/10/03/Tiny-Sauget-Illinois-likes-business-misfits/stories/200610030224 Tiny Sauget, Illinois, likes business misfits]", Pittsburgh Post-Gazette, October 3, 2006</ref>  
+
בשנות ה-60, המפעל של מונסנטו ב-Sauget אילינוי היה היצרן הגדול ביותר של תרכובות PCB, שנשארו במים באיזור Dead Creek Sauget. מקור רשמי בסוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית התייתס למקום כ-"אחת הקהילות המזוהמות ביותר באיזור" ו-"מרק של כימיקלים שונים".<ref>Spain, William ,The Wall Street Journal, "[http://www.post-gazette.com/business/businessnews/2006/10/03/Tiny-Sauget-Illinois-likes-business-misfits/stories/200610030224 Tiny Sauget, Illinois, likes business misfits]", Pittsburgh Post-Gazette, October 3, 2006</ref>  
    
בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבת שער על המורשת של [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] וPCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>  
 
בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבת שער על המורשת של [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] וPCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>  
שורה 32: שורה 32:  
למרות הוצאת ה-PCB אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה-70,  מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].
 
למרות הוצאת ה-PCB אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה-70,  מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].
   −
חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
+
חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערוריתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
    
==זיהום עולמי==
 
==זיהום עולמי==
שורה 41: שורה 41:     
==השפעות בריאותיות==
 
==השפעות בריאותיות==
הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כ נון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיוקסין|דיוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות וPCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאפשר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  
+
הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כנון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיוקסין|דיוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות וPCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאפשר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  
   −
ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר משנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל PCB (בדומה למי שנחשף לדיוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות של הגוף מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסייה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסייה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  
+
ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר משנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל-PCB (בדומה למי שנחשף לדיוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות של הגוף מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסייה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסייה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  
   −
חיות שאכלו מזון שהכיל כמויות גדולות של PCB במשך זמן קצר פיתחו נזק קל בכבד וחלקם מת. חיות שאכלו כמויות קטנות יותר של PCB במזון במשך מספר שבועות או חודשים פיתחו בעיות בריאותיות שונות, כולל אנמיה, פצעוני אקנה בעור, ופגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס, (כולל [[סרטן הכבד]]). עוד השפעות של PCB בבעלי חיים כללו שינויים במערכת החיסונית, שינויי התנהגות, ופגיעה במערכת הרבייה. לא ידוע על כך ש-PCB גורמים לפגיעות באוברים אצל בני אדם, למרות שהחומרים שפעולתם דומה יותר לדיוקסין ידועים כבעלי השפעות טרטוגנית (גרימת מומים בעוברים במהלך ההריון) שונות בקרב בעלי חיים.
+
חיות שאכלו מזון שהכיל כמויות גדולות של PCB במשך זמן קצר פיתחו נזק קל בכבד וחלקם מת. חיות שאכלו כמויות קטנות יותר של PCB במזון במשך מספר שבועות או חודשים פיתחו בעיות בריאותיות שונות, כולל אנמיה, פצעוני אקנה בעור, ופגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס, (כולל [[סרטן הכבד]]). עוד השפעות של PCB בבעלי חיים כללו שינויים במערכת החיסונית, שינויי התנהגות, ופגיעה במערכת הרבייה. לא ידוע על כך ש-PCB גורמים לפגיעות בעוברים אצל בני אדם, למרות שהחומרים שפעולתם דומה יותר לדיוקסין ידועים כבעלי השפעות טרטוגנית (גרימת מומים בעוברים במהלך ההריון) שונות בקרב בעלי חיים.
    
===קשר לסרטן===
 
===קשר לסרטן===
כמה מחקרים על עובדים מצביעים על כך שחומרי PCB קשורים לסוגים מסויימים של [[סרטן]] בבני אדם, כמו [[סרטן הכבד]], וסרטן תעלות מרה. משרד הבריאות ושרותי האדם (DHHS) הגיע למסקנה שהגיוני לצפות ש-PCB יהיו [[חומר מסרטן|קרציוגנים]]. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעו כי PCB הוא [[גורם מסרטן|מסרטנים סביר בבני אדם]]. PCB מסווגים כחומרים שהינם מסרטנים סביבתים על ידי המוסד הלאומי לסרטן, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות.(U.S. EPA 1996; IARC 1978, 1987) מחקר שנוהל על ידי התוכנית הלאומית לחקר רעלים, אישר כי PCB126 ותערובת של PCB126 וPCB153 הם קרציוגנים בבני אדם.
+
כמה מחקרים על עובדים מצביעים על כך שחומרי PCB קשורים לסוגים מסויימים של [[סרטן]] בבני אדם, כמו [[סרטן הכבד]], וסרטן תעלות מרה. משרד הבריאות ושרותי האדם (DHHS) הגיע למסקנה שהגיוני לצפות ש-PCB יהיו [[חומר מסרטן|קרציוגנים]]. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעו כי PCB הוא [[גורם מסרטן|מסרטנים סביר בבני אדם]]. PCB מסווגים כחומרים שהינם מסרטנים סביבתים על ידי המוסד הלאומי לסרטן, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות.(U.S. EPA 1996; IARC 1978, 1987) מחקר שנוהל על ידי התוכנית הלאומית לחקר רעלים, אישר כי PCB126 ותערובת של PCB126 וPCB153 הם קרציוגנים בבני אדם.
    
מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח ל-PCB כ[[זיהום קרקע]] לבין תחלואה ב[[לימפומה שאינה הוד'צקינס]]. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21238956]
 
מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח ל-PCB כ[[זיהום קרקע]] לבין תחלואה ב[[לימפומה שאינה הוד'צקינס]]. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21238956]