שינויים

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]] ותרכובות רעילות ומסרטנות נוספות.  

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]] ותרכובות רעילות ומסרטנות נוספות.  

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקרטוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]

המפעל גרם ל[[זיהום אוויר]] חמור במשך עשרות שנים את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]] וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה בגליל]]. [[המשרד להגנת הסביבה]] התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים ויידע אותם על קיומו של זיהום אוויר חריג בתרכובות מסרטנות רק בשנת 2004 לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהשמך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. הוגש גם כתב אישום פלילי נגד מנהלי החברה. אם כי כתב אישום כזה לא הוגש נגד הבעלים של החברה, חברת ICC ונגד ג'ון פרבר, שנמצא בחו"ל. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  

המפעל גרם ל[[זיהום אוויר]] חמור במשך עשרות שנים את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]] וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה בגליל]]. [[המשרד להגנת הסביבה]] התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים ויידע אותם על קיומו של זיהום אוויר חריג בתרכובות מסרטנות רק בשנת 2004 לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. הוגש גם כתב אישום פלילי נגד מנהלי החברה. אם כי כתב אישום כזה לא הוגש נגד הבעלים של החברה, חברת ICC ונגד ג'ון פרבר, שנמצא בחו"ל. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. למרות שהמפעל נסגר בשנת 2004 זיהום כספית ממנו ממשליך לדלוף למי התהום, לים ולסביבה הימית באיזור וגורם  [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]] התערה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. בשנת 2015 הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה מפני דיג באיזור המפעל.  

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. למרות שהמפעל נסגר בשנת 2004 זיהום כספית ממנו ממשליך לדלוף למי התהום, לים ולסביבה הימית באיזור וגורם  [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]] התערה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. בשנת 2015 הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה מפני דיג באיזור המפעל.  

מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה. המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמרקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה. בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].  

מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה. המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמרקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה. בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].  

עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

עד אמצע שנות ה-80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מילוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מילוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  

באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  

למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביה"מש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  

למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביהמ"ש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  

===חשיפה של מימדי הזיהום במפעל===

===חשיפה של מימדי הזיהום במפעל===

ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  

ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  

ב 16 בנובמבר 2004 שלחו מספר ארגונים וישובים באזור דרישה להקפאת הליכים לגבי מכירת המפעל והפעלתו מחדש. ב-22 בנובמבר 2004 נערך בנושא זה דיון דחוף בכנסת. [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-06-22-01.html]

ב-16 בנובמבר 2004 שלחו מספר ארגונים וישובים באזור דרישה להקפאת הליכים לגבי מכירת המפעל והפעלתו מחדש. ב-22 בנובמבר 2004 נערך בנושא זה דיון דחוף בכנסת. [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-06-22-01.html]

ב-ראשון לפברואר 2005 נערכה בכנסת ישיבה של וועדת הפנים ואיכות הסביבה סביב בקשה לחקירת בנושא המפעל [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2005-02-01-01.html]

ב-1 בפברואר 2005 נערכה בכנסת ישיבה של וועדת הפנים ואיכות הסביבה סביב בקשה לחקירת בנושא המפעל [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2005-02-01-01.html]

ב-27 למרץ 2005 פשטו כוחות משטרה על המפעל ופינו ממנו חומרים מסוכנים שנשארו בו. השוטרים התעמתו עם פועלים לשעבר במפעל שניסו להשאיר את החומרים כ"קלף מיקוח" מול הרשויות במטרה שאלה ידאגו לפיצוי שלהם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3063767,00.html] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=557682]

ב-27 למרץ 2005 פשטו כוחות משטרה על המפעל ופינו ממנו חומרים מסוכנים שנשארו בו. השוטרים התעמתו עם פועלים לשעבר במפעל שניסו להשאיר את החומרים כ"קלף מיקוח" מול הרשויות במטרה שאלה ידאגו לפיצוי שלהם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3063767,00.html] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=557682]

===תביעות בגין פגיעה בעובדים, זיהום אוויר ובגין תרמית===

===תביעות בגין פגיעה בעובדים, זיהום אוויר ובגין תרמית===

====תביעת נזקים של עובדים====

====תביעת נזקים של עובדים====

קבוצה של כ 80 עובדים הגישה תביעה בבית הדין המחוזי בחיפה, על נזקי שנגרמו להן בגלל עבודתם במפעל. בהסדר בין הצדדים משנת 2008 קיבלו העובדים פיצוי של 12 מיליון ש"ח.(ראו פרטים בהמשך)  

קבוצה של כ-80 עובדים הגישה תביעה בבית הדין המחוזי בחיפה, על נזקי שנגרמו להן בגלל עבודתם במפעל. בהסדר בין הצדדים משנת 2008 קיבלו העובדים פיצוי של 12 מיליון ש"ח.(ראו פרטים בהמשך)  

====תביעת המדינה על זיהום אוויר====

====תביעת המדינה על זיהום אוויר====

====תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה====

====תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה====

כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום־הולצמן ינהל חקירה בעניין.

כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום-הולצמן ינהל חקירה בעניין.

ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. ההמפרק  הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]

ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. המפרק הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]

===נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי===

===נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי===

===דליפה כספית למי תהום, למי הים ולדגים באיזור===

===דליפה כספית למי תהום, למי הים ולדגים באיזור===

בשנת 2009 התריע המכון לימים ואגמים על דלפית כספית מהמפעל למים ולמערכות האקולוגיות הימיות שיש באיזור כולל נוכחות חריגה של כספית בדגי ים. לא ננקטו צעדים בנושא זה במשך 6 שנים. רק בשנת 2015 הוציא המשרד לאיכות הסביבה הזהרה על דיג באיזור (ראו פרטים בהמשך). כמו כן המשרד טוען כי יש דליפה של הכספית למי התהום באיזור.

בשנת 2009 התריע המכון לימים ואגמים על דליפת כספית מהמפעל למים ולמערכות האקולוגיות הימיות שיש באיזור כולל נוכחות חריגה של כספית בדגי ים. לא ננקטו צעדים בנושא זה במשך 6 שנים. רק בשנת 2015 הוציא המשרד לאיכות הסביבה הזהרה על דיג באיזור (ראו פרטים בהמשך). כמו כן המשרד טוען כי יש דליפה של הכספית למי התהום באיזור.

==פגיעה בעובדים==

==פגיעה בעובדים==

בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM , ל-EDC ולחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  

בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM, ל-EDC ולחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  

אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  

אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  

בנוגע לעובדים שעברו הרעלות כספית חוזרות ונשנות:  

בנוגע לעובדים שעברו הרעלות כספית חוזרות ונשנות:  

{{ציטוט|תוכן=שמעתי מהם שבמקום להרחיק אותם ממקור הסכנה, מהכספית, הם הועברו לתקופת אוורור, לא פחות ולא יותר, במתקן עם ה-VCM, שהוא גז מסרטן, ולאחר מכן הוחזרו שוב ושוב לעבוד עם הכספית, כאילו העובד כבר נקי. זה מנוגד לחוק. מי שעבר הרעלת כספית אסור לו לחזור לעבוד שוב עם כספית, אבל בפועל וכפי שלמדתי מהעובדים, במפעל הזה לא היה דין ולא דיין. זה מה שגרם להם להרעלות כספית חוזרות ונשנות. זה נזק מצטבר בלתי הפיך. איפה היו רופאי התעסוקה של המפעל? מה קרה למעקב שעשו אחרי העובדים? לפי התיקים הרפואיים, כל המעקב הרפואי וההיגייני של המפעל לא היה תקף}}.

{{ציטוט|תוכן=שמעתי מהם שבמקום להרחיק אותם ממקור הסכנה, מהכספית, הם הועברו לתקופת אוורור, לא פחות ולא יותר, במתקן עם ה-VCM, שהוא גז מסרטן, ולאחר מכן הוחזרו שוב ושוב לעבוד עם הכספית, כאילו העובד כבר נקי. זה מנוגד לחוק. מי שעבר הרעלת כספית אסור לו לחזור לעבוד שוב עם כספית, אבל בפועל וכפי שלמדתי מהעובדים, במפעל הזה לא היה דין ולא דיין. זה מה שגרם להם להרעלות כספית חוזרות ונשנות. זה נזק מצטבר בלתי הפיך. איפה היו רופאי התעסוקה של המפעל? מה קרה למעקב שעשו אחרי העובדים? לפי התיקים הרפואיים, כל המעקב הרפואי וההיגייני של המפעל לא היה תקף}}.

===פיצוי העובדים===

===פיצוי העובדים===

* VCM - אחד המתקנים במפעל ייצר את הגז וויניל כלוריד מונומר, VCM, גז חסר ריח ורעיל. החל משנות ה-80 הוא ידוע כמסרטן. ה-VCM גורם לאנדיוסורקומה, שהוא [[סרטן כבד]] נדיר מאוד. כמו כן הגז גורם לשורה של מחלות עור ועיניים. המפעל פלט 100 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.  

* VCM - אחד המתקנים במפעל ייצר את הגז וויניל כלוריד מונומר, VCM, גז חסר ריח ורעיל. החל משנות ה-80 הוא ידוע כמסרטן. ה-VCM גורם לאנדיוסורקומה, שהוא [[סרטן כבד]] נדיר מאוד. כמו כן הגז גורם לשורה של מחלות עור ועיניים. המפעל פלט 100 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.  

* EDC - אתילן די כלוריד, EDC, הוא נוזל רעיל בעל ריח חריף, הידוע זה שנים רבות כפוגע במערכת הנשימה ובמערכות נוספות בגוף. המפעל פלט 1,300 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.  

* EDC - אתילן די כלוריד, EDC, הוא נוזל רעיל בעל ריח חריף, הידוע זה שנים רבות כפוגע במערכת הנשימה ובמערכות נוספות בגוף. המפעל פלט 1,300 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.  

* [[כספית]] - [[מתכת כבדה]] היא חומר רעיל מאוד שחשיפה לאדים שלו כמו גם לצורות אחרות שלה גורמת לבעיות נוירולוגיות להרעלה ולמוות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקטוטית אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|והלצטבר במעלה מארג המזון]] כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה והוא נפלט בכמות קטנה כזיהום אוויר, ובכמויות גדולות בהרבה כזיהום קרקע שדלף למים ולים באיזור.  

* [[כספית]] - [[מתכת כבדה]] היא חומר רעיל מאוד שחשיפה לאדים שלו כמו גם לצורות אחרות שלה גורמת לבעיות נוירולוגיות להרעלה ולמוות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקוטית אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|ולהצטבר במעלה מארג המזון]] כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה והוא נפלט בכמות קטנה כזיהום אוויר, ובכמויות גדולות בהרבה כזיהום קרקע שדלף למים ולים באיזור.  

* [[דיוקסין]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] גם בכמויות קטנות.  הוא מתקבל כתוצאה מתהליכים הקשורים בשריפה של כלור. גם הדיוקסין אינו מתפרק בקלות בסביבה ו[[הצטברות ביולוגית|מצטבר במעלה שרשרת המזון]].  

* [[דיוקסין]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] גם בכמויות קטנות.  הוא מתקבל כתוצאה מתהליכים הקשורים בשריפה של כלור. גם הדיוקסין אינו מתפרק בקלות בסביבה ו[[הצטברות ביולוגית|מצטבר במעלה שרשרת המזון]].  

* כלור - כלור הוא גז רעיל, הוא משמש כחומר גלם לשם ייצור PVC. הכלור הוא יסוד ומהווה הוא חלק מהתרכובות של PVC, VCM, וEDC.  

* כלור - כלור הוא גז רעיל, הוא משמש כחומר גלם לשם ייצור PVC. הכלור הוא יסוד ומהווה הוא חלק מהתרכובות של PVC, VCM, ו-EDC.  

* מימן כלורי.   

* מימן כלורי.   

* מימן הנתרן.  

* מימן הנתרן.  

===זיהום ימי וזיהום בדגים===

===זיהום ימי וזיהום בדגים===

{{הפניה לערך מורחב|זיהום מזון בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום מזון בישראל}}

על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית בבמים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת  2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית במים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת  2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>

* [[הכחשת זיהום]]

* [[הכחשת זיהום]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=750 תעשיות אלקטרוכימיות] באתר מאיה של הבורסה לניירות ערך

* [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=750 תעשיות אלקטרוכימיות] באתר מאיה של הבורסה לניירות ערך

;תביעה בגין מעשי מרמה:

;תביעה בגין מעשי מרמה:

* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010

* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמר Ynet, 2010

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמבר Ynet, 2010

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,

;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:

;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  

 

{{זיהום}}

{{זיהום}}