שינויים

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' Needs and Limits  (או בקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם נסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' Needs and Limits  (או בקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם נסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינרטנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינטרנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

==רקע==

==רקע==

רוטרינג ביקורתי כלפי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], ובמיוחד כלפי הקו אותו הנהיג [[הרמן דיילי]] בתחום. לטענתו הכלכלה האקולוגית הצליחה בזיהוי של התפקיד שמשחק הטבע בהיותו תנאי הכרחי לקיום הכלכלה. אבל לטענתו הכלכלה האקולוגית נכשלה בשני תחומים: הכלכלה האקולוגית נמנעה מלהגדיר כלים למדידת [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]], ואימצה את ההגדרה של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] של [[צריכה]] כאמצעי עיקרי כדי להגדיל את הרווחה, ואימצה (בשלב מאוחר) את הרעיונות של [[רווחה סובייקטיבית]]. וכן היא נמנעה מלהכיר במציאות הקפיטליסטית ומבלבלת בינה ובין כלכלת שוק. הכלכלה האקולוגית לא הצליחה להתייחס לכך שהמצב היום אינו שוק סטטי אלא תהליך היסטורי. הכלכלה האקולוגית תוקפת את ה[[צמיחה כלכלית]] האינסופית אבל נכשלת להבין שדבר זה הוא מאפיין חשוב של ה[[קפיטליזם]].  

רוטרינג ביקורתי כלפי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], ובמיוחד כלפי הקו אותו הנהיג [[הרמן דיילי]] בתחום. לטענתו הכלכלה האקולוגית הצליחה בזיהוי של התפקיד שמשחק הטבע בהיותו תנאי הכרחי לקיום הכלכלה. אבל לטענתו הכלכלה האקולוגית נכשלה בשני תחומים: הכלכלה האקולוגית נמנעה מלהגדיר כלים למדידת [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]], ואימצה את ההגדרה של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] של [[צריכה]] כאמצעי עיקרי כדי להגדיל את הרווחה, ואימצה (בשלב מאוחר) את הרעיונות של [[רווחה סובייקטיבית]]. וכן היא נמנעה מלהכיר במציאות הקפיטליסטית ומבלבלת בינה ובין כלכלת שוק. הכלכלה האקולוגית לא הצליחה להתייחס לכך שהמצב היום אינו שוק סטטי אלא תהליך היסטורי. הכלכלה האקולוגית תוקפת את ה[[צמיחה כלכלית]] האינסופית אבל נכשלת להבין שדבר זה הוא מאפיין חשוב של ה[[קפיטליזם]].  

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

רוטרינג מציג ביקורת גם כלפי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] וטוען כי בעוד שיש לה יכולות התמודדות מול מפגעים מקומיים, היא אינה מסוגלת לשנות מגמות הנובעות מההגיון הקפיטליסטי של צמיחה מתממדת. הביעה העיקרית לפי רוטרגינ היא גידול מתמיד שעלול להסתיים ב"[[תגובת יתר|אובר-שוט]]".  

רוטרינג מציג ביקורת גם כלפי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] וטוען כי בעוד שיש לה יכולות התמודדות מול מפגעים מקומיים, היא אינה מסוגלת לשנות מגמות הנובעות מההגיון הקפיטליסטי של צמיחה מתמדת. הביעה העיקרית לפי רוטרינג היא גידול מתמיד שעלול להסתיים ב"[[תגובת יתר|אובר-שוט]]".  

רוטרינג טוען כי הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת (הניתוח הקפיטליסטי או [[קפיטליזם כתרבות]]) והשני הוא [[כלכלה מוסדית|המוסדות הכלכליים]]. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדת כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי.

רוטרינג טוען כי הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת (הניתוח הקפיטליסטי או [[קפיטליזם כתרבות]]) והשני הוא [[כלכלה מוסדית|המוסדות הכלכליים]]. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדות כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי.

==מבוא==

==מבוא==

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional

theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תאור [[פוזיטיבי]] לבין תאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסים, נופלים בטקגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תאור [[פוזיטיבי]] לבין תאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסים, נופלים בקטגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה בסמפר צעדים נורמטביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה בסמפר צעדים נורמטביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רצאיונאל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונאל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

אם מניחים שהצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהנתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהנתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אתרודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אתרודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישייות במקום צרכים אוביקיטיים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיבם מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישייות במקום צרכים אוביקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיבם מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

==פרק ראשון - מסגרת ENL ==

==פרק ראשון - מסגרת ENL ==

===המסגרת האליטית===

===המסגרת האליטית===

רוטרינג יוצא נגד הנטיה של חלק מהכלכלנים למצוא תאוריה שטווח ההסבר שלה גדול מידי, אותה הוא מכנה "פלורליזם" לדוגמה הוא מזכיר את [[נאווה גודווין]]. גבולות הניתוח של רוטרינג מתחילות בכך שהוא מניח כי המטרה האולטמיטיבית של הכלכלה היא צריכה, שמוגדרת עלי ידי ההטמעה והשימוש בתשומות כדי לספק את הצרכים של בני האדם. המיקוד האליטי של ENL הוא בשורה של פעילויות ליבה בכלכלה: הקצאה, ייצור, הפצה וצריכה בקרב בני האדם, יחד עם כל הפעילויות והשיקולים הקשורים לכך בצורה ישירה.  

רוטרינג יוצא נגד הנטיה של חלק מהכלכלנים למצוא תאוריה שטווח ההסבר שלה גדול מידי, אותה הוא מכנה "פלורליזם" לדוגמה הוא מזכיר את [[נאווה גודווין]]. גבולות הניתוח של רוטרינג מתחילות בכך שהוא מניח כי המטרה האולטימטיבית של הכלכלה היא צריכה, שמוגדרת עלי ידי ההטמעה והשימוש בתשומות כדי לספק את הצרכים של בני האדם. המיקוד האליטי של ENL הוא בשורה של פעילויות ליבה בכלכלה: הקצאה, ייצור, הפצה וצריכה בקרב בני האדם, יחד עם כל הפעילויות והשיקולים הקשורים לכך בצורה ישירה.  

סיבה נוספת של רוטרינג לבודד את הכלכלה היא שהוא מאמין שהיבטים אחרים של החיים החברתיים כמו אתיקה וסוציולוגיה הם גם חשובים, וכי החלטות חברתיות בוגרות יעלו טוב יותר מאינטראקציה בין כמה מסגרות ניתוח ממוקדות ומוגדרות היטב מאשר ממסגרת מפוזרת.  

סיבה נוספת של רוטרינג לבודד את הכלכלה היא שהוא מאמין שהיבטים אחרים של החיים החברתיים כמו אתיקה וסוציולוגיה הם גם חשובים, וכי החלטות חברתיות בוגרות יעלו טוב יותר מאינטראקציה בין כמה מסגרות ניתוח ממוקדות ומוגדרות היטב מאשר ממסגרת מפוזרת.  

===ההיקף הגאוגרפי===

===ההיקף הגאוגרפי===

הכלכלה הנאו-קלאסית מתייחסת בעיקר למסגרת הלאומית. לעומת זאת ENL מיישמת את הניתוח הגאוגרפי שלה על לערך , עלות ולתקציבים הסביבתיים לכלכלה על בסיס איזורי או עולמי.  

הכלכלה הנאו-קלאסית מתייחסת בעיקר למסגרת הלאומית. לעומת זאת ENL מיישמת את הניתוח הגאוגרפי שלה על לערך, עלות ולתקציבים הסביבתיים לכלכלה על בסיס איזורי או עולמי.  

תקציב סביבתי הוא הכמות המקסימלית של משאבים או כיורים טבעיים שאותה יכולה הלכלכה לנצל באופן בטוח לפני שמתחיל משבר סביבתי. ההיקף הגאוגרפי מגדירה את השטח הפיזי שקשור למשאבים וכיורים אלה. היוצא מהכלל הוא כאשר זיהום עובר בין איזור אחד לאחר.  

תקציב סביבתי הוא הכמות המקסימלית של משאבים או כיורים טבעיים שאותה יכולה הכלכלה לנצל באופן בטוח לפני שמתחיל משבר סביבתי. ההיקף הגאוגרפי מגדירה את השטח הפיזי שקשור למשאבים וכיורים אלה. היוצא מהכלל הוא כאשר זיהום עובר בין איזור אחד לאחר.  

===הפשטה כלכלית===

===הפשטה כלכלית===

ניתוח של מערכת מורכבת דורש הפשטה והתמקדות בחלק מהפרטים על חשבון אחרים. ההפשטה הכלכלית , יחד עם המסגרת האנליטית וההיקף הגאוגרפי אומרים באיזה דברים מרכיבים את היקום האנילטי שלה.  

ניתוח של מערכת מורכבת דורש הפשטה והתמקדות בחלק מהפרטים על חשבון אחרים. ההפשטה הכלכלית, יחד עם המסגרת האנליטית וההיקף הגאוגרפי אומרים באיזה דברים מרכיבים את היקום האנילטי שלה.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

רוטרינג מזכיר כי הכלכלה היא רק אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. כמו כן הוא טוען שבעוד חשוב להבין כי הסביבה מציבה גבולות בפני הסביבה, זו אבל אינה מטרה בפני עצמה. כדי להדגים זאת מדבר על נסיעה במכונית. המטרה של הנסיעה אינה להימנע מתאונות אלא להגיע למקום היעד, עם זאת חשוב מאוד שנימנע מתאונות אם ברוצננו להגיע ליעד. להגיע לשם היא המטרה, המנעות מתאונות היא מגבלה על הדרך בה אנו נוהגים.  

רוטרינג מזכיר כי הכלכלה היא רק אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. כמו כן הוא טוען שבעוד חשוב להבין כי הסביבה מציבה גבולות בפני הסביבה, זו אבל אינה מטרה בפני עצמה. כדי להדגים זאת מדבר על נסיעה במכונית. המטרה של הנסיעה אינה להימנע מתאונות אלא להגיע למקום היעד, עם זאת חשוב מאוד שנימנע מתאונות אם ברצוננו להגיע ליעד. להגיע לשם היא המטרה, המנעות מתאונות היא מגבלה על הדרך בה אנו נוהגים.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

בני האדם מנהלים 3 יחסים עיקריים עם הכלכלה - דרך צריכת מוצרים סופיים (בניגוד למוצרי ביניים), דרך הספקת עבודה אליה ודרך השפעות בריאותיות הנוצרות מהשפת הכלכלה על הסביבה. הסביבה והכלכהל מנהלות 4 יחסים עיקריים. הכלכלה לוקחת מהסביבה  

בני האדם מנהלים 3 יחסים עיקריים עם הכלכלה - דרך צריכת מוצרים סופיים (בניגוד למוצרי ביניים), דרך הספקת עבודה אליה ודרך השפעות בריאותיות הנוצרות מהשפעת הכלכלה על הסביבה. הסביבה והכלכלה מנהלות 4 יחסים עיקריים. הכלכלה לוקחת מהסביבה משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים. רוב המשאבים המתחדשים מקורם באנרגיה מהשמש, ורוב המשאבים המתכלים מקורם בקרום כדור הארץ. כמו כן הכלכלה  מעבירה לסביבה זרם מוחשי שלשל פסולות. עוד זרם שאינו מוחשי הוא הרס של בתי גידול.  

משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים. רוב המשאבים המתחדשים מקורם באנרגיה מהשמש, ורוב המשאבים המתכלים מקורם בקרום כדור הארץ. כמו כן הכלכלה  מעבירה לסביבה זרם מוחשי שלשל פסולות. עוד זרם שאינו מוחשי הוא הרס של בתי גידול.  

ההפשטה מסייע להגדיר מהיא מסגרת הניתוח של ENL. המטרה של מסגרת הניתוח היא לפתח שיטות שיאפשרו לנו לקבוע שיטות רציונליות של כל הרכיבים הכלכליים שמופיעים בתרשים. ההפשטה גם אומרת מה המגבלות של היקום הזה. לדוגמה המסגרת מתייחסת באופן כללי לזרמי זיהום אבל היא לא מתייחסת לזרמי זיהום ספציפיים כמו פחמן דו חמצני או ציאניד. פרטים כאלה שייכים לניתוח של מדעי הטבע, שחייבים להתייעץ בהם במקביל למסגרות ניתוח ותאוריות תפקודיות כדי להתייחס לסוגיות סביבתיות ספיציות.

ההפשטה מסייע להגדיר מהיא מסגרת הניתוח של ENL. המטרה של מסגרת הניתוח היא לפתח שיטות שיאפשרו לנו לקבוע שיטות רציונליות של כל הרכיבים הכלכליים שמופיעים בתרשים. ההפשטה גם אומרת מה המגבלות של היקום הזה. לדוגמה המסגרת מתייחסת באופן כללי לזרמי זיהום אבל היא לא מתייחסת לזרמי זיהום ספציפיים כמו פחמן דו חמצני או ציאניד. פרטים כאלה שייכים לניתוח של מדעי הטבע, שחייבים להתייעץ בהם במקביל למסגרות ניתוח ותאוריות תפקודיות כדי להתייחס לסוגיות סביבתיות ספציפיות.

===קיימות חזקה===

===קיימות חזקה===

עם זאת יש לו הסתייגות מהמושג הון טבעי. הוא טוען כי הון הוא דבר חיוני להבנת הכלכלה, אבל שהשימוש בו לגבי הטבע מטשטש את ההבדלים בין הטבע לכלכלה. כמו כן הוא טוען שהון הוא מושג קפיטליסטי וכי בכלכלות אחרות יש תשומות או אמצעי ייצור. בהמשך הוא מנסה להתעמת עם הגישה של קיימות חלשה ולנסות להראות מדוע היא מוטעית.  

עם זאת יש לו הסתייגות מהמושג הון טבעי. הוא טוען כי הון הוא דבר חיוני להבנת הכלכלה, אבל שהשימוש בו לגבי הטבע מטשטש את ההבדלים בין הטבע לכלכלה. כמו כן הוא טוען שהון הוא מושג קפיטליסטי וכי בכלכלות אחרות יש תשומות או אמצעי ייצור. בהמשך הוא מנסה להתעמת עם הגישה של קיימות חלשה ולנסות להראות מדוע היא מוטעית.  

רוטרינג מודה שבמסגרת הקודמת של הניתוח שלו הוא טעה לגבי הרעיון שכלכלה יכולה לתפקד במסגרת "טווח סף" של סיכוי להרס סביבתי. טווח כזה מתחיל בנקודה שבה יש סיכוי להתמוטטות סביבתית ומסתיים כאשר הסיכוי עולה ל-100%. הוא למד כי היו חברות שניסו לפעול בטווח זה והתמוטטו. ולכן לדעתו צריכים להיות זהירים הרבה יותר. הוכח שוב ושוב האינטליגציה של חברות שאבדו היתה חסרת כוח מול הכוחות הסביבתיים כאשר הסביבה נוצלה בצורה חזקה מידי. אין להגיח שכוח החשיבה שלנו יהיה גדול יותר.

רוטרינג מודה שבמסגרת הקודמת של הניתוח שלו הוא טעה לגבי הרעיון שכלכלה יכולה לתפקד במסגרת "טווח סף" של סיכוי להרס סביבתי. טווח כזה מתחיל בנקודה שבה יש סיכוי להתמוטטות סביבתית ומסתיים כאשר הסיכוי עולה ל-100%. הוא למד כי היו חברות שניסו לפעול בטווח זה והתמוטטו. ולכן לדעתו צריכים להיות זהירים הרבה יותר. הוכח שוב ושוב האינטליגנציה של חברות שאבדו היתה חסרת כוח מול הכוחות הסביבתיים כאשר הסביבה נוצלה בצורה חזקה מידי. אין להגיח שכוח החשיבה שלנו יהיה גדול יותר.

===מחזור חיים של התפוקה===

===מחזור חיים של התפוקה===

מסגרת הניתוח של הספר מסתכלת על מחזור שלם של חיי מוצר : מיצוי משאבים -> מוצרי ביניים -> מוצר סופי -> צריכה (ותחזוקה) -> והפטרות מהפסולת.  

מסגרת הניתוח של הספר מסתכלת על מחזור שלם של חיי מוצר : מיצוי משאבים -> מוצרי ביניים -> מוצר סופי -> צריכה (ותחזוקה) -> והפטרות מהפסולת.  

ENL משתמש בניתוח של מחזור חיים בגלל שאחת המשימות העיקיות שלה היא לעזור לקבוע האם לייצר תשומה ובאיזו כמות. אם מתעלמים לרגע משיקולי סביבה, ניתן להתייחס לכך רק אם מתייחסים לעלויות וליתרונות לבני האדם לאורך כל שרשרת הייצור. תאוריה תפקודית יכולה לבחרון את הייצור של צמיגים בנפרד, אבל לא ניתן לדון בצורך האנושי בתפוקה כזו בצורה מבודדת.

ENL משתמש בניתוח של מחזור חיים בגלל שאחת המשימות העיקריות שלה היא לעזור לקבוע האם לייצר תשומה ובאיזו כמות. אם מתעלמים לרגע משיקולי סביבה, ניתן להתייחס לכך רק אם מתייחסים לעלויות וליתרונות לבני האדם לאורך כל שרשרת הייצור. תאוריה תפקודית יכולה לבחור את הייצור של צמיגים בנפרד, אבל לא ניתן לדון בצורך האנושי בתפוקה כזו בצורה מבודדת.

רוטרינג מבקר את הגישה הנאו קלאסית שמסתכלת על מוצרים בנפרד, משום שלדעתו (ולדעת שומכר לדוגמה) הדבר נובע מכך שזווית הראיה היא מה יכול להניב רווח. היות וכל הפעילויות האלה יכולות להניב רווח בפני עצמן הן במוקד הנאו קלאסי. לעומת זאת לטענתו, צמיגים אינם יכולים להניב תועלת אלא אם כן הם משמשים למכוניות אוטובוסים וכו' - ולכן יש  

רוטרינג מבקר את הגישה הנאו קלאסית שמסתכלת על מוצרים בנפרד, משום שלדעתו (ולדעת שומכר לדוגמה) הדבר נובע מכך שזווית הראיה היא מה יכול להניב רווח. היות וכל הפעילויות האלה יכולות להניב רווח בפני עצמן הן במוקד הנאו קלאסי. לעומת זאת לטענתו, צמיגים אינם יכולים להניב תועלת אלא אם כן הם משמשים למכוניות אוטובוסים וכו' - ולכן יש  

===ניתוח שולי===

===ניתוח שולי===

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. לENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הדאת.

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. ל-ENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הדאת.

   

   

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההשרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההשרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.

דוגמה לגרף מסוג השני הוא עקומת לאפר (Laffer curve) על שם אלפרד לאפר שמתארת את הקשר בין אחוזי המס לבין הכנסות ממס. לפי האגדה לאפר צייר את הגרף על מפית במסעדה בוושינגטון בשנת 1981. העקומה, שנמצאת עד היום בספרי כלכלה מראה כיצד ההכנסות ממיסים עולות בתחילה עם הגדלת שיעור המס, ואז מתחילות לרדת מעבר לסף מסויים, שמעבר לו המיסים הגבוהים מעודדים אנשים לעבוד פחות. למרות היותה של העקומה דבר תאורטי בלבד היא שיחקה תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות בארצות הברית בשנות ה-80.  

דוגמה לגרף מסוג השני הוא עקומת לאפר (Laffer curve) על שם אלפרד לאפר שמתארת את הקשר בין אחוזי המס לבין הכנסות ממס. לפי האגדה לאפר צייר את הגרף על מפית במסעדה בוושינגטון בשנת 1981. העקומה, שנמצאת עד היום בספרי כלכלה מראה כיצד ההכנסות ממיסים עולות בתחילה עם הגדלת שיעור המס, ואז מתחילות לרדת מעבר לסף מסויים, שמעבר לו המיסים הגבוהים מעודדים אנשים לעבוד פחות. למרות היותה של העקומה דבר תאורטי בלבד היא שיחקה תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות בארצות הברית בשנות ה-80.  

למרות דוגמה שמרנית זו, רורטגינ טוען שגרפים ברמה הלאומית הם חשובים. אם יש ראיות התומכות בגדף מסויים הוא יכול לספק הנחיה לגבי מדיניות. אם אין ראיות כאלה, הגרף יכול לתת תמריץ לחוקרים שינסו להוכיח או לסתור את קיומו. ENL נמצאת בחיתולים ולכן השאלה היא לא האם הגרפים שלה מתארים כמויות שנמדדו, אלא האם היא מתארת כמויות שניתן לכמת ולמדוד אותן.

למרות דוגמה שמרנית זו, רוטרינג טוען שגרפים ברמה הלאומית הם חשובים. אם יש ראיות התומכות בגדף מסויים הוא יכול לספק הנחיה לגבי מדיניות. אם אין ראיות כאלה, הגרף יכול לתת תמריץ לחוקרים שינסו להוכיח או לסתור את קיומו. ENL נמצאת בחיתולים ולכן השאלה היא לא האם הגרפים שלה מתארים כמויות שנמדדו, אלא האם היא מתארת כמויות שניתן לכמת ולמדוד אותן.

==ביקורת==

==ביקורת==