שינויים

שלושת החששות המרכזיים של המדינות המתפתחות בימינו - [[אבטלה]], הרס הסביבה והתמוטטות ה[[קהילה]] -מחמירים בצורה ניכרת, ויש סימנים חזקים לכך, שאותם נושאים יישארו בראש סדר היום במאה ה-21. טכנולוגיות חדשות מבטיחות להשאיר את האבטלה כנושא חשוב, אפילו אם כל הכלכלה המערבית תצא מהמיתון. עד שנת 2010, סין תפלוט לאטמוספירה פחמן דו-חמצני בכמות שכל העולם פולט כיום. התמוטטות הקהילה היא אחת המגמות החברתיות המערכתיות, העמוקות והמסובכות ביותר של 30 השנה האחרונות, ללא כל סימן להיפוך המגמה.  

שלושת החששות המרכזיים של המדינות המתפתחות בימינו - [[אבטלה]], הרס הסביבה והתמוטטות ה[[קהילה]] -מחמירים בצורה ניכרת, ויש סימנים חזקים לכך, שאותם נושאים יישארו בראש סדר היום במאה ה-21. טכנולוגיות חדשות מבטיחות להשאיר את האבטלה כנושא חשוב, אפילו אם כל הכלכלה המערבית תצא מהמיתון. עד שנת 2010, סין תפלוט לאטמוספירה פחמן דו-חמצני בכמות שכל העולם פולט כיום. התמוטטות הקהילה היא אחת המגמות החברתיות המערכתיות, העמוקות והמסובכות ביותר של 30 השנה האחרונות, ללא כל סימן להיפוך המגמה.  

היות ובעתיד הנראה-לעין נאלץ לחיות עם הנושאים האלה, רק גישה מערכתית ארוכת-טווח תוכל לפתור את הבעיות האלו בצורה מוצלחת. בזאת אני מראה, כיצד מטבעות קהילתיים יוכלו לתרום להתמודדות עם בעיות אלו וכן יאפשרו לנו לרתום מחדש את המוטיווציה הכלכלית להתנהגות רצויה מבחינה אנושית.  

היות ובעתיד הנראה-לעין נאלץ לחיות עם הנושאים האלה, רק גישה מערכתית ארוכת-טווח תוכל לפתור את הבעיות האלו בצורה מוצלחת. בזאת אני מראה, כיצד מטבעות קהילתיים יוכלו לתרום להתמודדות עם בעיות אלו וכן יאפשרו לנו לרתום מחדש את המוטיבציה הכלכלית להתנהגות רצויה מבחינה אנושית.  

== יישור מחדש של תמריצי המוסר והכלכלה==

== יישור מחדש של תמריצי המוסר והכלכלה==

כסף שימש בעבר לצורך שלושה תפקודים נוספים, ולעיתים הוא ממלא אותם גם כיום:

כסף שימש בעבר לצורך שלושה תפקודים נוספים, ולעיתים הוא ממלא אותם גם כיום:

* '''צבירה של ערך''' - באופן היסטורי, זה היה די נדיר. לדוגמא, המילה הון באנגלית – capital – נגזרת מהמלה הלטינית capus, capitis, שמשמעה ראש, ומתייחסת לראשי הבקר, כפי שהדבר נהוג עדיין בטקסס או בקרב הטוטסי באפריקה: "אנחנו שווים 1,000 ראשים". דוגמא נוספת: במהלך התקופה הקלאסית המאוחרת, ובאירופה בהמהלך ימי-הביניים ועד לסוף המאה ה-18, העושר נצבר בעיקר בצורת אדמות ועל-ידי שיפורן ההדרגתי.

* '''צבירה של ערך''' - באופן היסטורי, זה היה די נדיר. לדוגמא, המילה הון באנגלית – capital – נגזרת מהמלה הלטינית capus, capitis, שמשמעה ראש, ומתייחסת לראשי הבקר, כפי שהדבר נהוג עדיין בטקסס או בקרב הטוטסי באפריקה: "אנחנו שווים 1,000 ראשים". דוגמא נוספת: במהלך התקופה הקלאסית המאוחרת, ובאירופה במהלך ימי-הביניים ועד לסוף המאה ה-18, העושר נצבר בעיקר בצורת אדמות ועל-ידי שיפורן ההדרגתי.

* '''כלי לרווח ספקולטיבי''' - בצורה נחרצת במיוחד בימינו: למעלה מ-95% מכל העסקות הכספיות בעולם מונעות על ידי ספקולציה, ופחות מ-5% נעשות לשם מסחר בסחורות ובשרותים. זה נתאפשר בצורה מערכתית רק מאז אוגוסט 1972, כשהנשיא ניקסון יצר את האי-שיטה של המטבעות הצפים הנהוגה כיום.

* '''כלי לרווח ספקולטיבי''' - בצורה נחרצת במיוחד בימינו: למעלה מ-95% מכל העסקות הכספיות בעולם מונעות על ידי ספקולציה, ופחות מ-5% נעשות לשם מסחר בסחורות ובשרותים. זה נתאפשר בצורה מערכתית רק מאז אוגוסט 1972, כשהנשיא ניקסון יצר את האי-שיטה של המטבעות הצפים הנהוגה כיום.

== בעיות עם ריבית ==

== בעיות עם ריבית ==

עוד מאפיין של כסף עכשווי שאנו רואים כמובן-מאליו, הוא, שכסף מפיק [[ריבית]]. תהליך זה הפך למקובל אוניוורסלי במערב רק במהלך המאה הנוכחית. למעשה, במשך למעלה מאלף שנה היהדות, הנצרות והאיסלם אסרו בצורה נחרצת ריבית על כסף, כיוון שראו בכך ריבית נשך. רק בסוף המאה ה-19 הכנסייה הקתולית, לדוגמא, "שכחה" את החטא של הלוואה בריבית קצוצה (הערה 2), דבר זה קרה בו-בזמן שהכנסייה עצמה, שבמשך מאות שנים היתה בעלת האדמות הגדולה ביותר באירופה המערבית (כלומר היא  הייתה משתמש של הון), מצאה את עצמה עם נכסים כספיים במקום אדמה (כלומר היא הפכה לספק של הון).

עוד מאפיין של כסף עכשווי שאנו רואים כמובן-מאליו, הוא, שכסף מפיק [[ריבית]]. תהליך זה הפך למקובל אוניברסלי במערב רק במהלך המאה הנוכחית. למעשה, במשך למעלה מאלף שנה היהדות, הנצרות והאיסלם אסרו בצורה נחרצת ריבית על כסף, כיוון שראו בכך ריבית נשך. רק בסוף המאה ה-19 הכנסייה הקתולית, לדוגמא, "שכחה" את החטא של הלוואה בריבית קצוצה (הערה 2), דבר זה קרה בו-בזמן שהכנסייה עצמה, שבמשך מאות שנים היתה בעלת האדמות הגדולה ביותר באירופה המערבית (כלומר היא  הייתה משתמש של הון), מצאה את עצמה עם נכסים כספיים במקום אדמה (כלומר היא הפכה לספק של הון).

על כל פנים, הבעיה עם ריבית לא קשורה לכל הסיבות ה"מוסריות" ההיסטוריות-דתיות האלה. הריבית על הכסף מהווה את אחת הסיבות השיטתיות  ביותר להרס הסביבה העולמית שלנו. קחו כמשל, לדוגמא, את חייו של עץ (או של כל משאב חי אחר): בגלל הריבית, הערך העכשווי של כל הכנסה אי-שם הרחק בעתיד היא זניחה. לכן זה ממש משתלם לכרות את העץ ולשים את הפדיון בחשבון חיסכון במקום להניח לו לגדול למשך העשור הבא או המאה הבאה. באופן דומה, הסוגים היחידים של עצים שכדאי לנטוע אותם בצורה מסחרית הם אלה שצומחים הכי מהר כמו אורן (איש אינו נוטע עצי חרוב מסיבות מסחריות). לכן גם כשאנו נוטעים עצים, אנו מאבדים את מגוון המינים באופן שיטתי.  

על כל פנים, הבעיה עם ריבית לא קשורה לכל הסיבות ה"מוסריות" ההיסטוריות-דתיות האלה. הריבית על הכסף מהווה את אחת הסיבות השיטתיות  ביותר להרס הסביבה העולמית שלנו. קחו כמשל, לדוגמא, את חייו של עץ (או של כל משאב חי אחר): בגלל הריבית, הערך העכשווי של כל הכנסה אי-שם הרחק בעתיד היא זניחה. לכן זה ממש משתלם לכרות את העץ ולשים את הפדיון בחשבון חיסכון במקום להניח לו לגדול למשך העשור הבא או המאה הבאה. באופן דומה, הסוגים היחידים של עצים שכדאי לנטוע אותם בצורה מסחרית הם אלה שצומחים הכי מהר כמו אורן (איש אינו נוטע עצי חרוב מסיבות מסחריות). לכן גם כשאנו נוטעים עצים, אנו מאבדים את מגוון המינים באופן שיטתי.  

חשוב להבחין, שלא יהי צורך לתת תמריצי מס או ל"חנך" את הציבור באופן אחר לבצע את כל הדברים האלה. אנחנו רק תכנתנו-מחדש את "היד הנעלמה" של האינטרס העצמי הפיננסי לעורר את הפעולות האלה.  

חשוב להבחין, שלא יהי צורך לתת תמריצי מס או ל"חנך" את הציבור באופן אחר לבצע את כל הדברים האלה. אנחנו רק תכנתנו-מחדש את "היד הנעלמה" של האינטרס העצמי הפיננסי לעורר את הפעולות האלה.  

כיום, אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים לפעול בצורה אחראית מבחינה אקולוגית, אבל האינטרס הפיננסי מורה לעשות את ההפך. במערכת המוצעת האינטרס-העצמי הכלכלי מושך בצורה אוטומטית בכיוון של פעולות בריאות מבחינה אקולוגית. רק על ידי יישור מחדש כזה של המוטיווציה הכלכלית והמוסרית אנו יכולים לצפות לשינוי מקיף בדפוסי ההתנהגות.  

כיום, אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים לפעול בצורה אחראית מבחינה אקולוגית, אבל האינטרס הפיננסי מורה לעשות את ההפך. במערכת המוצעת האינטרס-העצמי הכלכלי מושך בצורה אוטומטית בכיוון של פעולות בריאות מבחינה אקולוגית. רק על ידי יישור מחדש כזה של המוטיבציה הכלכלית והמוסרית אנו יכולים לצפות לשינוי מקיף בדפוסי ההתנהגות.  

==תקפותו של  המטבע ה"מואץ"==

==תקפותו של  המטבע ה"מואץ"==

ההנחה הראשונית של גסל הייתה, שכסף כאמצעי המרה צריך להיחשב כמוצר של שרות ציבורי (בדיוק כמו תחבורה ציבורית, לדוגמא) ולכן, יש צורך שאגרת שימוש קטנה תוטל עליו. במקום קבלת ריבית על החזקתו של מטבע כזה, המחזיק למעשה משלם ריבית. בזמנו של גסל בולים היו האופן הנורמלי לגבות תשלום כזה. כיום השימוש הרחב במחשבים במערכות תשלומים והנהלת חשבונות, וכן הנגישות לכרטיסי חיוב אלקטרוניים, יהפכו את יישום ההליך הזה לפשוט ונוח בהרבה.

ההנחה הראשונית של גסל הייתה, שכסף כאמצעי המרה צריך להיחשב כמוצר של שרות ציבורי (בדיוק כמו תחבורה ציבורית, לדוגמא) ולכן, יש צורך שאגרת שימוש קטנה תוטל עליו. במקום קבלת ריבית על החזקתו של מטבע כזה, המחזיק למעשה משלם ריבית. בזמנו של גסל בולים היו האופן הנורמלי לגבות תשלום כזה. כיום השימוש הרחב במחשבים במערכות תשלומים והנהלת חשבונות, וכן הנגישות לכרטיסי חיוב אלקטרוניים, יהפכו את יישום ההליך הזה לפשוט ונוח בהרבה.

האם רעיון בלתי קוונבנציונלי כמו "דמי-שהייה" הוא רעיון מבוסס מבחינה תאורטית? התשובה היא "כן" מהדהד, והוא נתמך על-ידי הכלכלן בעל שיעור-הקומה [[ג'ון מיינרד קיינס]] (John Maynard Keynes). פרק 17 בספרו [[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]] בוחן את ההשלכות של כסף כזה ומספק תמיכה תאורטית מוצקה לטענות, שהשמיע גסל. קיינס מציין במפורש: "הרפורמטורים האלה, שחיפשו אחר תרופה על-ידי יצירת עלות נשיאה מלאכותית לכסף על-ידי האמצעי של דרישה ממטבע עובר לסוחר להיות מבוייל בצורה תקופתית במחיר קבוע כדי לשמור על איכותו ככסף, היו בנתיב הנכון, וראוי להביא בחשבון את הערך המעשי של הצעתם" (הערה 5). הוא מסכם בהצהרה הרואה את הנולד ש"העתיד ילמד מגסל יותר מאשר ממרקס" (הערה 6). החלק השני של הצהרתו הוא כיום עובדה מקובלת. אולי הוא צדק גם בחלק הראשון?

האם רעיון בלתי קונבנציונלי כמו "דמי-שהייה" הוא רעיון מבוסס מבחינה תאורטית? התשובה היא "כן" מהדהד, והוא נתמך על-ידי הכלכלן בעל שיעור-הקומה [[ג'ון מיינרד קיינס]] (John Maynard Keynes). פרק 17 בספרו [[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]] בוחן את ההשלכות של כסף כזה ומספק תמיכה תאורטית מוצקה לטענות, שהשמיע גסל. קיינס מציין במפורש: "הרפורמטורים האלה, שחיפשו אחר תרופה על-ידי יצירת עלות נשיאה מלאכותית לכסף על-ידי האמצעי של דרישה ממטבע עובר לסוחר להיות מבוייל בצורה תקופתית במחיר קבוע כדי לשמור על איכותו ככסף, היו בנתיב הנכון, וראוי להביא בחשבון את הערך המעשי של הצעתם" (הערה 5). הוא מסכם בהצהרה הרואה את הנולד ש"העתיד ילמד מגסל יותר מאשר ממרקס" (הערה 6). החלק השני של הצהרתו הוא כיום עובדה מקובלת. אולי הוא צדק גם בחלק הראשון?

==תקדימים היסטוריים==  

==תקדימים היסטוריים==  

היזכרו ביוסף מהתנ"ך, שפרש את חלום פרעה והציל את מצריים משבע שנים רזות על ידי צבירת אוכל. מדוע העריכו כל-כך המצרים את יוסף בשל המצאת מאגרי התבואה? השימוש בהם היה נפוץ מאז תחילת המהפכה החקלאית כמה אלפי שנים קודם לכן. האם יש עוד, מלבד מה שהתנ"ך מזכיר?

היזכרו ביוסף מהתנ"ך, שפרש את חלום פרעה והציל את מצריים משבע שנים רזות על ידי צבירת אוכל. מדוע העריכו כל-כך המצרים את יוסף בשל המצאת מאגרי התבואה? השימוש בהם היה נפוץ מאז תחילת המהפכה החקלאית כמה אלפי שנים קודם לכן. האם יש עוד, מלבד מה שהתנ"ך מזכיר?

מאגרי התבואה היו גם הבסיס למערכת המטבע המצרית. כל איכר שתרם למאגר קיבל פיסת חרס שעליה סימן של הכמות ותאריך ההספקה של תרומותו, שבעזרתו הוא יכל לרכוש משהו אחר. הקבלות האלה או 'אוסטרקא', נמצאו באלפיהן ולמעשה שימשו כמטבע. בכל מקרה, מה שהתנ"ך החסיר, הוא המפתח למערכת: הייתה גבייה על-פי זמן על הקבלות. לדוגמא, אם רצה מישהו לפדות אוסטרקא של 10 שקי חיטה לאחר 6 חודשים, הוא היה מקבל רק 9 שקים. היטל דמי-ההשהיה הזה שיקף את ההוצאות להגנה על המחסן ואת הכמויות, שהפסידו בגלל מכרסמים.  

מאגרי התבואה היו גם הבסיס למערכת המטבע המצרית. כל איכר שתרם למאגר קיבל פיסת חרס שעליה סימן של הכמות ותאריך ההספקה של תרומתו, שבעזרתו הוא יכל לרכוש משהו אחר. הקבלות האלה או 'אוסטרקא', נמצאו באלפיהן ולמעשה שימשו כמטבע. בכל מקרה, מה שהתנ"ך החסיר, הוא המפתח למערכת: הייתה גבייה על-פי זמן על הקבלות. לדוגמא, אם רצה מישהו לפדות אוסטרקא של 10 שקי חיטה לאחר 6 חודשים, הוא היה מקבל רק 9 שקים. היטל דמי-ההשהיה הזה שיקף את ההוצאות להגנה על המחסן ואת הכמויות, שהפסידו בגלל מכרסמים.  

לכן אנו יכולים להבין, שחקלאי מצריים לא צברו מעולם את המטבע הזה אלא השקיעו במה שהיה בהישג ידם: שיפורים של אדמתם ומערכות ההשקיה שלהם.

לכן אנו יכולים להבין, שחקלאי מצריים לא צברו מעולם את המטבע הזה אלא השקיעו במה שהיה בהישג ידם: שיפורים של אדמתם ומערכות ההשקיה שלהם.

===שנות ה-30 בגרמניה===

===שנות ה-30 בגרמניה===

ב-1930, הבקר (Hebecker), בעליו של מכרה פחם קטן ופושט-רגל בשקאוונקירכן, בוואריה, החליט בנסיון נואש לשלם לעובדיו בפחם במקום ברייכס-מארק. הוא הנפיק שטר מקומי, שקרא לו ווארה (Wara)- שניתן לפדות תמורתו פחם. מאחור היו ריבועים קטנים, שניתן היה להדביק עליהם בולים. השטר נשאר בתוקף, רק אם הודבק עליו בול החודש הנוכחי. גביית הריבית השלילית הזו הוצדקה כ"עלות אחסון". הפעולים שלמו עבור מזונם והשרותים המקומיים שלהם בוורה הזו. לדוגמא, לאופה לא היתה הרבה ברירה אלא לקבל אותן, והוא בתורו שכנע את ספק הקמח שלו  לקבל אותן בתמורה. התהליך היה מוצלח כל-כך עד שעד 1931 תנועת ה"כלכלה החופשית" הזו  התפשטה ברחבי כל גרמניה, כללה 2,000 חברות ומגוון מוצרים ששימשו גיבוי לוורה. אבל בנובמבר 1931, הבנק הגרמני המרכזי, על בסיס המנופול שלו על ייצור מטבעות, אסר את הניסוי כולו.

ב-1930, הבקר (Hebecker), בעליו של מכרה פחם קטן ופושט-רגל בשקאוונקירכן, בוואריה, החליט בנסיון נואש לשלם לעובדיו בפחם במקום ברייכס-מארק. הוא הנפיק שטר מקומי, שקרא לו ווארה (Wara)- שניתן לפדות תמורתו פחם. מאחור היו ריבועים קטנים, שניתן היה להדביק עליהם בולים. השטר נשאר בתוקף, רק אם הודבק עליו בול החודש הנוכחי. גביית הריבית השלילית הזו הוצדקה כ"עלות אחסון". הפועלים שלמו עבור מזונם והשרותים המקומיים שלהם בוורה הזו. לדוגמא, לאופה לא היתה הרבה ברירה אלא לקבל אותן, והוא בתורו שכנע את ספק הקמח שלו  לקבל אותן בתמורה. התהליך היה מוצלח כל-כך עד שעד 1931 תנועת ה"כלכלה החופשית" הזו  התפשטה ברחבי כל גרמניה, כללה 2,000 חברות ומגוון מוצרים ששימשו גיבוי לוורה. אבל בנובמבר 1931, הבנק הגרמני המרכזי, על בסיס המנופול שלו על ייצור מטבעות, אסר את הניסוי כולו.

===שנות ה-30 באוסטרייה ===

===שנות ה-30 באוסטריה ===

ב-1932, אונטרגוגנברגר (Unterguggenberger), ראש-העיר של העיירה האוסטרית וורגל (Worgl), החליט לעשות משהו בנוגע ל-35 אחוזי האבטלה במחוז הבחירה שלו (מה שהיה אופייני לרוב אירופה באותם ימים). הוא שכנע את מועצת העירייה להנפיק "שטרות בולים" ("stamp scrip") בשווי 14,000 שילינג אוסטריים, שגובו על ידי אותה כמות בדיוק של שילינגים רגילים, שהופקדה בבנק מקומי.

ב-1932, אונטרגוגנברגר (Unterguggenberger), ראש-העיר של העיירה האוסטרית וורגל (Worgl), החליט לעשות משהו בנוגע ל-35 אחוזי האבטלה במחוז הבחירה שלו (מה שהיה אופייני לרוב אירופה באותם ימים). הוא שכנע את מועצת העירייה להנפיק "שטרות בולים" ("stamp scrip") בשווי 14,000 שילינג אוסטריים, שגובו על ידי אותה כמות בדיוק של שילינגים רגילים, שהופקדה בבנק מקומי.

לצעד הקטן הזה יהיו כמה יתרונות נוספים:

לצעד הקטן הזה יהיו כמה יתרונות נוספים:

כל משתתף במערכת המטבע המקומי יהפוך למקדם בעל מוטיווציה. אחד המאפיינים שמארגנים רבים של מערכות LETS שמו לב אליהם, הוא שבמשך הזמן המארגנים נוטים להישאר הכוח הדומיננטי לקידום המערכת למשתמשים חדשים. חלק מהמערכות פשוט מתו, כשהמקדם המקורי שלהן, לא היה פנוי עוד לבצע זאת. פול גלובר (Paul Glover), המייסד של מערכת הכסף של איתקה, ציין שהוא מבלה חלק לא קטן מזמנו בשכנוע משתתפים חדשים לקבל את הכסף (הערה 10). זה אופייני, מפני שלמשתתפים האחרים אין תמריץ משמעותי לקדם באופן פעיל את השיטה למשתתפים חדשים: הם יכולים פשוט להחזיק במטבע, עד שיש להם שימוש כלשהו בו. בניגוד לכך, בוורגל או בשקאוונקירכן בשנות ה-30 לכל משתתף הייתה מוטיווציה אישית לשכנע את השוחט, האופה או קרוב-המשפחה שלו להכיר בכסף ולקבלו. אחת הסיבות לכך, שמטבעות מקומיים התרבו מאוד היום אבל לא התפשטו בצורה רחבה כמו בשנות ה-30, היא השוני המבני הזה במוטיווציה של משתתפים חברים.  

כל משתתף במערכת המטבע המקומי יהפוך למקדם בעל מוטיבציה. אחד המאפיינים שמארגנים רבים של מערכות LETS שמו לב אליהם, הוא שבמשך הזמן המארגנים נוטים להישאר הכוח הדומיננטי לקידום המערכת למשתמשים חדשים. חלק מהמערכות פשוט מתו, כשהמקדם המקורי שלהן, לא היה פנוי עוד לבצע זאת. פול גלובר (Paul Glover), המייסד של מערכת הכסף של איתקה, ציין שהוא מבלה חלק לא קטן מזמנו בשכנוע משתתפים חדשים לקבל את הכסף (הערה 10). זה אופייני, מפני שלמשתתפים האחרים אין תמריץ משמעותי לקדם באופן פעיל את השיטה למשתתפים חדשים: הם יכולים פשוט להחזיק במטבע, עד שיש להם שימוש כלשהו בו. בניגוד לכך, בוורגל או בשקאוונקירכן בשנות ה-30 לכל משתתף הייתה מוטיבציה אישית לשכנע את השוחט, האופה או קרוב-המשפחה שלו להכיר בכסף ולקבלו. אחת הסיבות לכך, שמטבעות מקומיים התרבו מאוד היום אבל לא התפשטו בצורה רחבה כמו בשנות ה-30, היא השוני המבני הזה במוטיבציה של משתתפים חברים.  

עוד משרות ייווצרו. מטבעות קהילתיים כיום לא נוטים ליצור יותר משרות בקהילה מאשר מטבעות רגילים. זה לא היה המקרה בוורגל, לדוגמא, שם הבחנו, שכל שילינג של וורגל  יצר עבודות פי 14 יותר משילינג לאומי רגיל.  

עוד משרות ייווצרו. מטבעות קהילתיים כיום לא נוטים ליצור יותר משרות בקהילה מאשר מטבעות רגילים. זה לא היה המקרה בוורגל, לדוגמא, שם הבחנו, שכל שילינג של וורגל  יצר עבודות פי 14 יותר משילינג לאומי רגיל.  

רוח הקהילה תתחזק. במקרים רבים, המוטיווציה להכנסת מטבעות קהילתיים היום היא פחות כדי ליצור משרות ויותר כדי חזק את תחושת הקהילה. מטבעות  קהילתיים הם למעשה אחד הכלים היעילים ביותר להשגת מטרה זו. המלה 'קהילה' הופיע בכתב באנגלית לראשונה ב-1283. מבחינה אטימולוגית היא נגזרה מצרפתית עתיקה ולטינית מאוחרת, שם היא התייחסה לקבוצה של נזירים, שהפעילו מנזר, היו בעליו וחיו מפירותיו. במלים אחרות, היא התייחסה לארגון החומרי של יישות כלכלית, שמספקת את עצמה. הבנדיקטים  מאניין (Benedictus of Aniane), שחיו במאה ה-5, חשו, שתהליך כזה יתמוך בצורה אוטומטית בחלוקת המטרות הרוחניות של חבריהם. קידום ביודעין בצורה תדירה יותר של אינטראקציות וקשרי תלות-הדדית עם שכניך, הוא אם-כן דבר, שידוע מזמן כמוביל מוצלח ליצירת התכונה החמקמקה הזו של רוח הקהילה. בנייה של רעיון המאיץ או דרך אחרת של דמי-השהיה יגדילו את התכיפות של אינטראקציות אלו ולכן גם יפיצו את היתרונות של הקהילה.

רוח הקהילה תתחזק. במקרים רבים, המוטיבציה להכנסת מטבעות קהילתיים היום היא פחות כדי ליצור משרות ויותר כדי חזק את תחושת הקהילה. מטבעות  קהילתיים הם למעשה אחד הכלים היעילים ביותר להשגת מטרה זו. המלה 'קהילה' הופיע בכתב באנגלית לראשונה ב-1283. מבחינה אטימולוגית היא נגזרה מצרפתית עתיקה ולטינית מאוחרת, שם היא התייחסה לקבוצה של נזירים, שהפעילו מנזר, היו בעליו וחיו מפירותיו. במלים אחרות, היא התייחסה לארגון החומרי של יישות כלכלית, שמספקת את עצמה. הבנדיקטים  מאניין (Benedictus of Aniane), שחיו במאה ה-5, חשו, שתהליך כזה יתמוך בצורה אוטומטית בחלוקת המטרות הרוחניות של חבריהם. קידום ביודעין בצורה תדירה יותר של אינטראקציות וקשרי תלות-הדדית עם שכניך, הוא אם-כן דבר, שידוע מזמן כמוביל מוצלח ליצירת התכונה החמקמקה הזו של רוח הקהילה. בנייה של רעיון המאיץ או דרך אחרת של דמי-השהיה יגדילו את התכיפות של אינטראקציות אלו ולכן גם יפיצו את היתרונות של הקהילה.

צבירת הון תהפוך למעשה לא חכם. כמה מטבעות קהילה חוו את תופעת צבירת ההון. לפעמים זה מפורש כסימן להצלחה, משום שהתנהגות כזו מחקה באופן קרוב יותר את השימוש של מטבע "נורמלי". אבל בכל פעם שמישהו אוגר את מטבע הקהילה, הוא שולל מאחרים את יתרונותיו. בנוסף לכך, כפי שראינו קודם בדיון לגבי ההתנגשויות בין התפקודים של צבירת-הערך לאמצעי-ההמרה, ישנן אפילו סיבות מבניות מדוע יש להימנע מצבירת כסף.  

צבירת הון תהפוך למעשה לא חכם. כמה מטבעות קהילה חוו את תופעת צבירת ההון. לפעמים זה מפורש כסימן להצלחה, משום שהתנהגות כזו מחקה באופן קרוב יותר את השימוש של מטבע "נורמלי". אבל בכל פעם שמישהו אוגר את מטבע הקהילה, הוא שולל מאחרים את יתרונותיו. בנוסף לכך, כפי שראינו קודם בדיון לגבי ההתנגשויות בין התפקודים של צבירת-הערך לאמצעי-ההמרה, ישנן אפילו סיבות מבניות מדוע יש להימנע מצבירת כסף.