שינויים

'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6-8% מהתמ"ג,<ref name="ecotax"/>. או לפחות 64 מיליארד ש"ח בשנה עבור מדינה כמו [[כלכלת ישראל|ישראל]] לפני נתוני שנת 2013 (בעלת [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1,064 מיליארד ש"ח).  

'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6%-8% מהתמ"ג,<ref name="ecotax"/>. או לפחות 64 מיליארד ש"ח בשנה עבור מדינה כמו [[כלכלת ישראל|ישראל]] לפני נתוני שנת 2013 (בעלת [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1,064 מיליארד ש"ח).  

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, חברות הדלק ותעשיות נוספות כמו גם ציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], נשים, זקנים, נוער וילדים.

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, חברות הדלק ותעשיות נוספות כמו גם ציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], נשים, זקנים, נוער וילדים.

העלויות החיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב בן 1.6 ליטר הנוסע כ- 15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ -2.2 ש"ח לק"מ<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב:כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, הוצאות רישוי ביטוח ואובדן הכנסות מריבית. לפי נתוני הלמ"ס, 11.3 אחוז מכלל ההוצאות של משקי בית בישראל בשנת 2010 הוקדשו להוצאות על רכב, או 1,800 ש"ח לחודש בממוצע למשפחה, עבור 2.1 מיליון בתי אב <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] הפערים בין הסכומים יכולים לנבוע מהערכה נמוכה מידי של הצרכנים את היקף הוצאות הרכב, מהחזקת רכבים זולים יותר ביחס למכונית 1.6 ליטר, או מהשתתפות הממשלה ומעסיקים בהוצאות הנסיעה. כך או כך העלות הישירה של הרכב הפרטי למשק היא 69-38 מיליארד ש"ח בנתוני 2010.  

העלויות החיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב:כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, הוצאות רישוי ביטוח ואובדן הכנסות מריבית. לפי נתוני הלמ"ס, 11.3 אחוז מכלל ההוצאות של משקי בית בישראל בשנת 2010 הוקדשו להוצאות על רכב, או 1,800 ש"ח לחודש בממוצע למשפחה, עבור 2.1 מיליון בתי אב <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] הפערים בין הסכומים יכולים לנבוע מהערכה נמוכה מידי של הצרכנים את היקף הוצאות הרכב, מהחזקת רכבים זולים יותר ביחס למכונית 1.6 ליטר, או מהשתתפות הממשלה ומעסיקים בהוצאות הנסיעה. כך או כך העלות הישירה של הרכב הפרטי למשק היא 69-38 מיליארד ש"ח בנתוני 2010.  

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2013, עומדות על 102-130 מיליארד ש"ח, שהם 10%-15% מהתמ"ג. סכום זה דומה לתקציב משרד הבטחון + משרד החינוך + משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2013, עומדות על 102-130 מיליארד ש"ח, שהם 10%-15% מהתמ"ג. סכום זה דומה לתקציב משרד הבטחון + משרד החינוך + משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

תושבי הפרברים המתניידים כל יום לעבודה ברכב, חווים רמות גבוהות יותר של [[מתח נפשי|לחץ נפשי]]. לפי מאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת לפסיכולוגיה כלכלית (Journal of Economic Psychology), ברשימה שכללה 16 פעילויות יומיות, הנסיעה לעבודה דורגה כשנואה ביותר, אף יותר מהעבודה עצמה, עבודות בית וטיפול בילדים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

תושבי הפרברים המתניידים כל יום לעבודה ברכב, חווים רמות גבוהות יותר של [[מתח נפשי|לחץ נפשי]]. לפי מאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת לפסיכולוגיה כלכלית (Journal of Economic Psychology), ברשימה שכללה 16 פעילויות יומיות, הנסיעה לעבודה דורגה כשנואה ביותר, אף יותר מהעבודה עצמה, עבודות בית וטיפול בילדים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

[[פקקי תנועה]] יכולים לעודד התפתחות של מתח-נפשי. מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, אגריסביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.<ref>Dwight A. Hennessy and David L. Wiesenthal, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract Traffic congestion, driver stress, and driver aggression ] Aggressive Behavior, Volume 25, Issue 6, pages 409–423, 1999</ref>  

[[פקקי תנועה]] יכולים לעודד התפתחות של מתח-נפשי. מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, אגרסיביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.<ref>Dwight A. Hennessy and David L. Wiesenthal, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract Traffic congestion, driver stress, and driver aggression ] Aggressive Behavior, Volume 25, Issue 6, pages 409–423, 1999</ref>  

מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו בטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.<ref>Evans, Gary W.; Carrère, Sybil, [http://psycnet.apa.org/journals/apl/76/5/658/ Traffic congestion, perceived control, and psychophysiological stress among urban bus drivers], Journal of Applied Psychology, Vol 76(5), Oct 1991,</ref>

מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו בטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.<ref>Evans, Gary W.; Carrère, Sybil, [http://psycnet.apa.org/journals/apl/76/5/658/ Traffic congestion, perceived control, and psychophysiological stress among urban bus drivers], Journal of Applied Psychology, Vol 76(5), Oct 1991,</ref>

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]]. ]]

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]]. ]]

עלויות נוספות של הרכב הפרטיה כוללות עלויות שקשורות למכוניות בזמן [[ניתוח מחזור חיים|הייצור והפיכתם לפסולת]] - עלויות של [[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] למכוניות, עלויות מחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, [[זיהום מים]] עקב התפרקות חומרים רעילים, פגיעה בעובדים הנחשפים לחומרים רעילים בזמן הייצור ומחזור, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף. במדינות ה-OECD, כ- 50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.

עלויות נוספות של הרכב הפרטיה כוללות עלויות שקשורות למכוניות בזמן [[ניתוח מחזור חיים|הייצור והפיכתם לפסולת]] - עלויות של [[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] למכוניות, עלויות מחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, [[זיהום מים]] עקב התפרקות חומרים רעילים, פגיעה בעובדים הנחשפים לחומרים רעילים בזמן הייצור ומחזור, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף. במדינות ה-OECD, כ-50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.

מפעלי התכת גרוטאות מתכת בישראל כמו [[חוד אסף פלדה]] (קריית הפלדה), תורמים תרומה נכבדת ל[[זיהום תעשייתי|זיהום אוויר תעשייתי]] של [[מתכות כבדות]] שהן [[חומר מסרטן|מסרטנות]], [[טרטוגן|טרטוגניות]] ומסוגלות להגיע למים, לקרקע ול[[זיהום במזון|מזון]]. בשנת 2012, מתוך 601 ק"ג [[עופרת]] שנפלטו בישראל בצורה של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] יותר מחצי מהכמות נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - [[יהודה פלדות]] באשדוד, ו[[חוד אסף פלדה]] בדרום עכו. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]. שני המפעלים פלטו מעל שליש מכמות ה[[קדמיום]] שנפלטה לאוויר ב-2012 (59 ק"ג מתוך 142 ק"ג לשנה) [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] ו-80 ק"ג [[כספית]] מתוך כמות של 327 ק"ג [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967]

מפעלי התכת גרוטאות מתכת בישראל כמו [[חוד אסף פלדה]] (קריית הפלדה), תורמים תרומה נכבדת ל[[זיהום תעשייתי|זיהום אוויר תעשייתי]] של [[מתכות כבדות]] שהן [[חומר מסרטן|מסרטנות]], [[טרטוגן|טרטוגניות]] ומסוגלות להגיע למים, לקרקע ול[[זיהום במזון|מזון]]. בשנת 2012, מתוך 601 ק"ג [[עופרת]] שנפלטו בישראל בצורה של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] יותר מחצי מהכמות נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - [[יהודה פלדות]] באשדוד, ו[[חוד אסף פלדה]] בדרום עכו. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]. שני המפעלים פלטו מעל שליש מכמות ה[[קדמיום]] שנפלטה לאוויר ב-2012 (59 ק"ג מתוך 142 ק"ג לשנה) [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] ו-80 ק"ג [[כספית]] מתוך כמות של 327 ק"ג [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967]