שינויים

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק,  "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו),בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק,  "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו),בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאורית המאקרו (הנאו קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך.   הבחירה של רובזינון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהנתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהנתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאורית המאקרו (הנאו קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהנתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהנתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

היות ולרוביזנון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון"  או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון"  או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום.  יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו- לבירלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית.

המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום.  יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו- לבירלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית.

רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה.  

רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה.  

ברור שרוביזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות).  או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה.

ברור שרובינזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות).  או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה.

כלומר מה שהכלכלנים כ"ייצור", אינו ייצור כלל, כי אם פעולה בתוך מערכת קיימת. רובינזון אינו "מייצר" פירות, אלא לוקח פירות אלו מתוך הטבע. אם הוא מגדל חלקות אדמה, הוא לוקח שטחי אדמה, מים, דשן, חמצן, מרחב ללכידת אור שמש, ופחמן שהיו יכולים לשמש ייצורים אחרים. במילים אחרות, רובניזון פועל בתוך [[מערכת מורכבת]]. כאשר אנו פועלים במערכת מורכבת אנו משנים אותה.  

כלומר מה שהכלכלנים כ"ייצור", אינו ייצור כלל, כי אם פעולה בתוך מערכת קיימת. רובינזון אינו "מייצר" פירות, אלא לוקח פירות אלו מתוך הטבע. אם הוא מגדל חלקות אדמה, הוא לוקח שטחי אדמה, מים, דשן, חמצן, מרחב ללכידת אור שמש, ופחמן שהיו יכולים לשמש ייצורים אחרים. במילים אחרות, רובינזון פועל בתוך [[מערכת מורכבת]]. כאשר אנו פועלים במערכת מורכבת אנו משנים אותה.  

הכלכלנים מתארים עולם דומה לפיסת נייר ריקה. בנקודה אחת, רובניזון לא עובד, וצורך 3 תפוחים. בנקודה שניה, רובניזון עובד שעתיים ביום וצורך 10 תפוחים, בנקודה שלישית רובניזון עובד 5 שעות וצורך 15 תפוחים וכך הלאה. זה מתאים לניתוח נאיבי ולוקאלי של פעילות של אדם אחד. בכל מה שנוגע למערכות מורכבות כמו הכלכלה או הביוספרה זו טעות. המערכת שבתוכה רובניזון פועל, נמצאת ב-3 מצבים שונים בגלל הפעילות שלו.  

הכלכלנים מתארים עולם דומה לפיסת נייר ריקה. בנקודה אחת, רובינזון לא עובד, וצורך 3 תפוחים. בנקודה שניה, רובינזון עובד שעתיים ביום וצורך 10 תפוחים, בנקודה שלישית רובינזון עובד 5 שעות וצורך 15 תפוחים וכך הלאה. זה מתאים לניתוח נאיבי ולוקאלי של פעילות של אדם אחד. בכל מה שנוגע למערכות מורכבות כמו הכלכלה או הביוספרה זו טעות. המערכת שבתוכה רובינזון פועל, נמצאת ב-3 מצבים שונים בגלל הפעילות שלו.  

הבה נניח שהעצים המניבים לרובניזון את התפוחים שלו, תלויים ברווחתו של מין אחר (לדוגמא דבורים). זו לא הנחה מוזרה כל כך, היות וכל המינים המוכרים לנו תלויים זה בזה. הדבורים מצידן תלויות (לשם הדיון) בעצי אלון שאינם מניבים לרובניזון תועלת כלל. אם רובניזון כורת את כל עצי האלון באי, ימותו כל הדבורים. וללא דבורים, יפסיקו גם עצי התפוח לחיות. זו דוגמא לקשרים מורכבים הקיימים במערכת, וכמה החשיבה של עולם ריק יכולה להיות הרסנית. מתוך הרצון לגדל תפוחים על 100 אחוזים משטח האי, נוצר ההפך הגמור.   

הבה נניח שהעצים המניבים לרובינזון את התפוחים שלו, תלויים ברווחתו של מין אחר (לדוגמא דבורים). זו לא הנחה מוזרה כל כך, היות וכל המינים המוכרים לנו תלויים זה בזה. הדבורים מצידן תלויות (לשם הדיון) בעצי אלון שאינם מניבים לרובינזון תועלת כלל. אם רובינזון כורת את כל עצי האלון באי, ימותו כל הדבורים. וללא דבורים, יפסיקו גם עצי התפוח לחיות. זו דוגמא לקשרים מורכבים הקיימים במערכת, וכמה החשיבה של עולם ריק יכולה להיות הרסנית. מתוך הרצון לגדל תפוחים על 100 אחוזים משטח האי, נוצר ההפך הגמור.   

כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים.  

כעת תארו לעצמכן מפעל שמייצר מוצר כלשהו. הייצור של המוצר הבודד מאפשר כאמור לאנשים לקנות חבילה של תפקודים. אבל בה בעת, הייצור הזה משרה חבילות אחרת של תפקודים (שיכולה להתבטא בזמן או במקום אחר לגמרי מאשר מקום הייצור, הקניה או הצריכה של המוצר). התפקודים האלו יכולים להיות חיוביים, אבל לרוב מדובר בתפקודים שליליים.  

כעת תארו לעצמכן מפעל שמייצר מוצר כלשהו. הייצור של המוצר הבודד מאפשר כאמור לאנשים לקנות חבילה של תפקודים. אבל בה בעת, הייצור הזה משרה חבילות אחרת של תפקודים (שיכולה להתבטא בזמן או במקום אחר לגמרי מאשר מקום הייצור, הקניה או הצריכה של המוצר). התפקודים האלו יכולים להיות חיוביים, אבל לרוב מדובר בתפקודים שליליים.  

מדוע? משום שלגבי 'תפקודים חיוביים' (במובן שיש אנשים שמעוניינים בתפקודים אלו) יש אינטרס למי שמפעיל את הפעילות (הייצרן במקרה זה) לזהות ולהגדיר את התפקוד, לכמת אותו, להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור " בחוק (להקטין תחרות), לחזק את הביקוש לתפקוד,  ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים).

מדוע? משום שלגבי 'תפקודים חיוביים' (במובן שיש אנשים שמעוניינים בתפקודים אלו) יש אינטרס למי שמפעיל את הפעילות (היצרן במקרה זה) לזהות ולהגדיר את התפקוד, לכמת אותו, להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור " בחוק (להקטין תחרות), לחזק את הביקוש לתפקוד,  ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים).

לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי).  

לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי).  

[[תורת ערך התועלת]] מניחה שכל המחסור נוצר במרחב הנפשי. היינו לגוף, לחברה ולסביבה הפיסית אין תפקיד בקביעת גודל מחסור.

[[תורת ערך התועלת]] מניחה שכל המחסור נוצר במרחב הנפשי. היינו לגוף, לחברה ולסביבה הפיסית אין תפקיד בקביעת גודל מחסור.

אותה תורה מניחה גם מהמחסור הינו תופעה אוטונומית - ההנחה היא שהטעמים הם קבועים ואינם מושפעים מגורמים חיצונים - כלומר שוב 3 המרחבים שציינתי מלבד המרחב הנפשי אינם שותפים בקביעת הטעמים. היות והטעמים הינם סטטטים, אין בהם שינוי על פני זמן.   

אותה תורה מניחה גם מהמחסור הינו תופעה אוטונומית - ההנחה היא שהטעמים הם קבועים ואינם מושפעים מגורמים חיצונים - כלומר שוב 3 המרחבים שציינתי מלבד המרחב הנפשי אינם שותפים בקביעת הטעמים. היות והטעמים הינם סטאטיים, אין בהם שינוי על פני זמן.   

האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמא סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמא בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  

האם הפעילות הכלכלית משפיעה עלינו לא רק דרך המוצרים אותם אנו קונים? היא משפיעה על הסביבה הפיסית (לדוגמא סלילת כבישים או הנחת מדרכות או הטיית נהרות). היא משפיעה על החברה (לדוגמא בשאלה אם שני בני הזוג או רק אחד מהם עובד), והיא משפיעה על הגוף והנפש שלנו.  

* ספרים לעומת סרטי קולנוע. היכולת לדמיין את הגיבורים והרקע והדיאלוגים מול ויאלוזציה מסויימת שלהם. עלות כתיבת ספר והדפסתו נמוכה בהרבה מזו של הפקת סרט.   

* ספרים לעומת סרטי קולנוע. היכולת לדמיין את הגיבורים והרקע והדיאלוגים מול ויאלוזציה מסויימת שלהם. עלות כתיבת ספר והדפסתו נמוכה בהרבה מזו של הפקת סרט.   

* מספרי סיפורים לעומת ספרים. מספר הסיפור צריך להיות קשוב לקהל ויכול להתאים את הסיפור לפי המאזין. ([[שירה בקהילה]] מפתח את זה.  

* מספרי סיפורים לעומת ספרים. מספר הסיפור צריך להיות קשוב לקהל ויכול להתאים את הסיפור לפי המאזין. ([[שירה בקהילה]] מפתח את זה.  

*שירה לאומת האזנה למוזיקה ברדיו או כל אמצעי אלקרטוני אחר. כדי לשיר יש צורך לפתץח חוש קצב, אוזן ויכולת גרוניות , דיקציה וקשב למוזיקה ולמילים. אפשרויות השירה שונות מאשר אפשרויות שמיעת המוזיקה.  

*שירה לאומת האזנה למוזיקה ברדיו או כל אמצעי אלקטרוני אחר. כדי לשיר יש צורך לפתח חוש קצב, אוזן ויכולת גרוניות , דיקציה וקשב למוזיקה ולמילים. אפשרויות השירה שונות מאשר אפשרויות שמיעת המוזיקה.  

===רעיונות דומים===

===רעיונות דומים===

* ב[[כלכלה בודהיסטית]] הרעין של מוצר שלא רק שמספק את הצורך הראשי אלא גם תורם לאפיקים אחרים, מול מוצר שפותר בעיה אחת ויוצר בעיות אחרות.

* ב[[כלכלה בודהיסטית]] הרעיון של מוצר שלא רק שמספק את הצורך הראשי אלא גם תורם לאפיקים אחרים, מול מוצר שפותר בעיה אחת ויוצר בעיות אחרות.

==דוגמה: נעליים==

==דוגמה: נעליים==