37
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
::: אין לי התנגדות לשום שם, בלבד שיהיה מדוייק מצד אחד ותאורי מספיק ופופלארי מצד שני. כאן הכוונה היא לא רק שהמקור יהיה גלוי (כמו מודיעין) אלא גם שיהיה קוד פתוח - (או קוד חופשי? תוכנה חופשית) בעבר היו דיונים רבים על זה בחוגי הקוד פתוח\ תוכנה חופשית. אולי הם יוכלו לעזור - לדוגמה עירא או אנשי "בידיים". ? מקור פתוח זה באמת יותר מדוייק, אבל השאלה היא כמה זה פופלארי ומובן? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 14:19, 17 בינואר 2016 (IST)
::: אין לי התנגדות לשום שם, בלבד שיהיה מדוייק מצד אחד ותאורי מספיק ופופלארי מצד שני. כאן הכוונה היא לא רק שהמקור יהיה גלוי (כמו מודיעין) אלא גם שיהיה קוד פתוח - (או קוד חופשי? תוכנה חופשית) בעבר היו דיונים רבים על זה בחוגי הקוד פתוח\ תוכנה חופשית. אולי הם יוכלו לעזור - לדוגמה עירא או אנשי "בידיים". ? מקור פתוח זה באמת יותר מדוייק, אבל השאלה היא כמה זה פופלארי ומובן? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 14:19, 17 בינואר 2016 (IST)
::::בכל מקרה, אנחנו מעדיפים משהו שיהיה נכון ולא תרגום שעלול להיות בעייתי. כמו למשל ב[[פרס הפרנסה הנאותה]] אפילו שהוא תרגום שלא "תפס" בעברית. אחר כך משתמשים בשם הערך אנשים אחרים ולמעשה אנחנו נגרום לכך שיתקבעו שמות לא נכונים. תזכרו שהרבה מהחומר באקו-ויקי הוא חומר שהמקור (מקור!) היחיד אליו הוא בעברית, או המקור הנרחב והממצא ביותר בעברית. אפנה לעירא ולאיתן שיתרמו לדיון. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:01, 17 בינואר 2016 (IST)
::::בכל מקרה, אנחנו מעדיפים משהו שיהיה נכון ולא תרגום שעלול להיות בעייתי. כמו למשל ב[[פרס הפרנסה הנאותה]] אפילו שהוא תרגום שלא "תפס" בעברית. אחר כך משתמשים בשם הערך אנשים אחרים ולמעשה אנחנו נגרום לכך שיתקבעו שמות לא נכונים. תזכרו שהרבה מהחומר באקו-ויקי הוא חומר שהמקור (מקור!) היחיד אליו הוא בעברית, או המקור הנרחב והממצא ביותר בעברית. אפנה לעירא ולאיתן שיתרמו לדיון. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:01, 17 בינואר 2016 (IST)
:::: תראו, המונח המקורי הוא אכן "תוכנה חופשית", או אולי בעברית נכון יותר להגיד "תוכנה חורית" כי בסיס הענין פה הוא חירות התוכנה, כמקבילה של חירות הביטוי, חירות המידע וכדומה. "קוד פתוח" זה ביטוי הרבה יותר מאוחר, מסוף שנות ה90, שמנסה להסתיר את האידאולוגיה ולמכור רק את הרעיון המשפטי של רשיון שימוש לעולם התאגידי. להרבה אנשים שני המונחים זהים בלקסיקון, למרות שאני ממשיך להקפיד ולהזכיר. כשזה מושאל לתחומים אחרים - תכניות מעגלים אלקטרוניים, או הלחמה של ציוד חקלאי ממוטות פלדה, זה מגוחך להתייחס לזה כקוד, זה בעצם מכלול ידע שכולל תכניות, שיטות עבודה, רשימות חמרי גלם ואולי פה ושם גם תוכנה ממש לחשבים מוטמעים. הייתי קורא לזה ציוד חקלאי בידע פתוח, ואקולוגיה של ידע פתוח בכלל (כלומר פרויקטים הניזונים מהידע של פרויקטים שכנים, לאו דווקא בנושא של אקולוגיה במובן הביולוגי, אלא אקוסיסטמה של ידע בכל תחום שהוא). למעשה השם של הקבוצה הזו מבלבל בכוונה או במקרה, כי לא ברור מה משמעות המילה "אקולוגיה" כאן - ידע על סביבתנות או הסביבה של הידע :)
:::: ובקיצור, תחליתו אם זה ידע אקולוגי חופשי או אקולוגיית ידע חופשי, או במקרה הפחות מוצלח אקולוגיית קוד פתוח. --[[משתמש:עירא|עירא]] ([[שיחת משתמש:עירא|שיחה]]) 14:25, 19 בינואר 2016 (IST)