שינויים

'''ביקוש מושרה''' (Induced demand) או ביקוש סמוי (latent demand) היא תופעה שבה לאחר הגדלת ההיצע של מוצר מסויים, יש גידול בצריכת המוצר. דבר זה עקבי עם תורת הביקוש והצריכה הכלכלי; עם זאת רעיון זה הפך לשאלה חשובה בשאלה של הרחבת כבישים או הוספת כבישים עוקפים ומערכות תחבורה, פעמים רבות משתמשים בו כטיעון נגד הרחבת כבישים. מספר חוקרים מאמינים כי הוספת כבישים היא גורם התורם ל[[פרבור]].  

'''ביקוש מושרה''' (Induced demand) או ביקוש סמוי (latent demand) היא תאוריה לפיה יש מקרים שבהם הגדלת [[ההיצע]] של מוצר מסויים, מובילה לגידול בביקוש למוצר ולכן להגדלת צריכת המוצר. דבר זה יכול להיות עקבי עם תורת הביקוש והצריכה הכלכלית עם כי לרוב כלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסיים]] מניחים כי היצע וביקוש אינם תלויים זה בזה; עם זאת רעיון זה הפך לשאלה חשובה בשאלה של הרחבת כבישים או הוספת כבישים עוקפים ומערכות תחבורה, פעמים רבות משתמשים בו כטיעון נגד הרחבת כבישים. מספר חוקרים מאמינים כי הוספת כבישים היא גורם התורם להגדלת ה[[נסועה]] במכוניות פרטיות עקב הוספת נסיעות במכוניות ועקב [[פרבור]]. מחקרים מראים כי תוספת כבישים לא מורידה בעיות של [[פקקי תנועה|גודש בכבישים]].  

ביקוש מושרה הוא מקרה פרטי של [[תהליך אוטוקטליטי]] - תהליך שמחזק את עצמו ככל שהוא מתחזק. תהליך אוטוקטליטי הוא מקרה פרטי של [[לולאת משוב]] מחזקת.  

ביקוש מושרה כחלק מתהליך של [[פרבור]] הוא מקרה פרטי של [[תהליך אוטוקטליטי]] - [[תהליך]] שמחזק את עצמו ככל שהוא מתחזק. תהליך אוטוקטליטי הוא מקרה פרטי של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]]. תהליך זה של פרבור, [[תכנון מוטה רכב פרטי]], סלילת כבישים נוספים וביקוש מושרה הוא תהליך שיכול להוביל ל[[נעילה טכנולוגית]] - מצב שבו קיימת טכנולוגיה מזיקה שפוגעת ב[[רווחה]] או ב[[קיימות]] אבל היות והיא מהווה [[שיווי משקל מקומי]] קשה לצאת ממנה. במקרה של כבישים ומכוניות יש [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] ויש רצון לעבור ל[[תחבורה בת קיימא]] אבל דבר זה נתקל בקשיים רבים. מבחינת [[חקר הכלכלה]] ביקוש מושרה הוא דוגמה ל[[העדפות אנדוגניות|טעמים אנדוגניים]] - מודל כלכלי שבו טעמי הצרכנים משתנים במסגרת המודל ולא נתונים מראש למודל כנתון חיצוני בלתי תלוי.  

==ביקוש מושרה במוצרים כלליים==

==ביקוש מושרה במוצרי צריכה==

{{הפניה לערך מורחב|התרגלות הדונית}}

{{הפניה לערך מורחב|התרגלות הדונית}}

יש מוצרים שהגדלת ה[[היצע כלכלי|היצע]] שלהם מעודדת גידול נוסף בביקוש להם, לפחות במשך תקופה מסויימת. עקומות השימוש במוצרים אלה דומה ל[[פונקציה סיגמואדית]] דמויית S - בתחילה המכירות איטיות היות ומעט אנשים שמעו על המוצר ומעט אנשים קונים אותו. מעל ערך סף מסויים מתחיל תהליך הביקוש המושרה, קצב המכירות מהיר ונתח השוק של המוצר גדל והולך, בשל הביקוש המושרה. לבסוף כמעט כל האנשים שיכולים לרכוש את המוצר כבר קנו אותו, וקצב המכירות שוב מאט.

יש מוצרים שהגדלת ה[[היצע כלכלי|היצע]] שלהם מעודדת גידול נוסף בביקוש להם, לפחות במשך תקופה מסויימת. עקומות השימוש במוצרים אלה דומה ל[[פונקציה סיגמואדית]] דמויית S - בתחילה המכירות איטיות, היות ומעט אנשים שמעו על המוצר, או שהוא נתפס כמוצר חשוב או נורמטיבי ומעט אנשים קונים אותו. מעל ערך סף מסויים, מתחיל תהליך הביקוש המושרה, קצב המכירות מהיר ונתח השוק של המוצר גדל והולך, כאשר עוד היצע מגדיל את הזמינות, מוריד את המחיר, או מגדיל את הרצון של צרכנים לקנות מוצר כזה. לבסוף כמעט כל האנשים שיכולים לרכוש את המוצר כבר קנו אותו, וקצב המכירות שוב מאט.

===ביקוש מושרה עקב גילוי צרכים חדשים והפיכת מותרות לצורך===

===ביקוש מושרה עקב גילוי צרכים חדשים והפיכת מותרות לצורך===

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כותב ב[[רובים, חיידקים ופלדה]] כי במקרים רבים כאשר מייצרים [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיה חדשה]] הצורך בה לא תמיד ברור, ולכן "ההמצאה היא אם הצורך". ביקוש מושרה מתרחש במקרה זה כאשר צרכנים חדשים מוצאים שימושים חדשים למוצר שהממציאים לא בהכרח חשבו עליו. דוגמה מפורסמת לכך היא הגרמופון של תומס אדיסון שחשב שהשימוש העיקרי בו יהיה הכתבת הרצאות או מכתבים של מעסיקים למזכירות שלהן, או שימושים דומים, ולא העלה בדעתו שימוש במכשיר לשם השמעת מוזיקה. דוגמה אחרת היא שימוש בפלסטלינה, שהיתה במקור חומר לבן לניקוי טאפטים, כחומר צעצוע לילדים.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כותב ב[[רובים, חיידקים ופלדה]] כי במקרים רבים כאשר מייצרים [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיה חדשה]] הצורך בה לא תמיד ברור, ולכן "ההמצאה היא אם הצורך". ביקוש מושרה מתרחש במקרה זה כאשר צרכנים חדשים מוצאים שימושים חדשים למוצר שהממציאים לא בהכרח חשבו עליו. דוגמה מפורסמת לכך היא הגרמופון של תומס אדיסון. אדיסון חשב שהשימוש העיקרי בו יהיה הכתבת הרצאות או מכתבים של מעסיקים למזכירות שלהן, או שימושים דומים שאותן פרט, הוא לא העלה בדעתו שימוש במכשיר לשם השמעת מוזיקה. דוגמה אחרת היא שימוש בפלסטלינה, שהיתה במקור חומר לבן, שנועד לניקוי טאפטים. רק מאוחר יותר חשבו כי כדאי להשתמש בו כחומר צעצוע לילדים.  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתאר פרופ' [[יובל נח הררי]] כיצד שימוש בטכנולוגיות שונות הופך ממותרות לצורך. לדוגמה טלפונים סלולוריים שווקו בתחילה כמוצרים למנהלים בכירים ולמשקיעים שצריכים לדעת מה מהתרחש בעבודה או בשוק המניות. לאחר מכן שווקו הטלפונים כאביזר נוחות למשפחות. עם חדירת הטלפון הנייד לחיי-היומיום, השתנתה גם [[נורמה חברתית|הנורמה החברתית]] והצפייה לזמינות של עובדים מטעם מקום העבודה. בשלב זה טלפון נייד הוא כעת ציפיה ממקום העבודה. באופן דומה מתרחש כיום שינוי דומה עבור טלפונים "חכמים".

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתאר פרופ' [[יובל נח הררי]] כיצד שימוש בטכנולוגיות שונות הופך ממותרות לצורך. לדוגמה [[טלפון סלולארי|טלפונים סלולוריים]] שווקו בתחילה כמוצרים למנהלים בכירים ולמשקיעים שצריכים לדעת מה מהתרחש בעבודה או בשוק המניות. לאחר מכן שווקו הטלפונים כאביזר נוחות למשפחות. עם חדירת הטלפון הנייד לחיי-היומיום, השתנתה גם [[נורמה חברתית|הנורמה החברתית]] והצפייה לזמינות של עובדים מטעם מקום העבודה. בשלב זה טלפון נייד הוא כעת ציפיה ממקום העבודה. באופן דומה מתרחש כיום שינוי דומה עבור טלפונים "חכמים", כך שנוצרת ציפייה חברתית לשימוש בהם ולא בטלפון "טיפש" כמו כן בעוד שקיימת התנגדות על בעיות חברתיות, [[אינטליגנציה נפשית]] וחשש להשפעות סביבתיות הטלפונים הניידים הופכים להיות מוצר שהוא כיבכול "חובה" עבור ילדים ועוד יותר מכך בני נוער.

===ביקוש מושרה בתחום התוכנה והחומרה===

===ביקוש מושרה עקב כלכלת רשת===

היבט דומה קיים בעולם התוכנה - ככל שתוכנה מסויימת מצליחה למכור יותר, כך היא שימושית יותר עבור לקוחות חדשים (בגלל היבטים של הכרות קודמת של עובדים, ידע ציבורי שקיים לגבי התוכנה, הכשרת עובדים, תאימות קבצים ועוד). דבר זה נקרא "כלכלת רשת". לדוגמה מרגע שכמות מסויימת של אנשים החלו לעבוד עם תוכנות "וורד" לעיבוד תמלילים יש לה יתרון טכנולוגי או מצב של [[נעילה טכנולוגית]] כלפי תוכנות אחרות לעיבוד תמלילים, שכן גם אם תוכנה אחרת עבור צרכן מסויים הוא יתקשה להשתמש בה בגלל מגבלות תאימות עם צרכנים אחרים. פרוש הדבר שבמעבר של [[ערך סף]] מסויים בשיווק תוכנה, יש לה ביקוש מושרה, שכן מכירות גדולות יותר מעודדות עוד קונים לעבור למוצר זה.  

ביקוש מושרה קיים בעולם התוכנה - ככל שתוכנה מסויימת מצליחה למכור יותר, כך היא שימושית יותר עבור לקוחות חדשים. דבר זה מתרחש בגלל היבטים של [[כלכלת רשת]] - הכרות קודמת של עובדים, [[ידע ציבורי]] שקיים לגבי התוכנה, חסכון בהכשרת עובדים, תאימות קבצים ועוד. לדוגמה מרגע שכמות מסויימת של אנשים החלו לעבוד עם תוכנות "וורד" לעיבוד תמלילים, יש לה יתרון טכנולוגי או מצב של [[נעילה טכנולוגית]] כלפי תוכנות אחרות לעיבוד תמלילים, שכן גם אם נניח שקיימת תוכנה אחרת שצרכן מסויים מעדיף להשתמש בה, הוא יתקשה להשתמש בה בגלל מגבלות תאימות עם צרכנים אחרים (וכמובן עליו קודם ללמוד כיצד להשתמש בתוכנה החדשה ששונה מהתוכנה הקודמת). פרוש הדבר שבמעבר של [[ערך סף]] מסויים בשיווק תוכנה, יש לה ביקוש מושרה, שכן מכירות גדולות יותר מעודדות עוד קונים לעבור למוצר זה.  

דוגמה אחרת לביקוש מושרה קיימת בתחומי המחשוב והתוכנה, פיתוח של מחשבים חזקים יותר (בעלי מעבדים מהירים יותר, זכרון גדול יותר ונפח דיסק גדול יותר) מוביל לשיפור בביצועים של תוכנות קיימות. חברות שמפתחות תוכנות, ממהרות להשתמש ביכולות אלה, ולפתח תוכנות כבדות יותר שלא היו מסוגלות לרוץ בחומרה הישנה יותר, או שרצו לאט מאד. בד בבד מתאפשר פיתוח תוכנות גדולות ומסובכות יותר הודות לשפות פיתוח מתקדמות יותר (שצריכות מעבדים חזקים יותר). דבר זה מעודד משתמשים חדשים להשתמש בעוד תוכנות, ולהשתמש בתוכנה בצורה נרחבת יותר. השימוש המתרחב בתוכנה פרושו הגדלת הביקוש לעוד חומרה וכך הלאה. 

בתחום האינטרנט התרחשו מגמות דומות לתחום המחשוב והתוכנות, בתחילה היו אתרי HTML סטאטיים, ושימוש באינטרנט בעיקר לאימיילים ולהצגת מידע פורמלי. עם הזמן התפתחה החומרה (של מחשבים ורשתות תקשורת) ואפשרה מהירות תעבורה גבוהה יותר, והתפתחה גם התוכנה (בפרוטוקולים ובטכנולוגיות אינטרנט ושרתים) שאפשרה יישומים כמו צ'ט, שידור רדיו, הורדת סרטים, שיתוף תכנים על ידי גולשים ואתרי מבוססים תוכן גולשים, רשתות חברתיות, יישומי רשת, יישומי טלפון נייד ועוד - כל הדברים האלה הובילו לכך שהגדלת ההיצע של קיבולת האינטרנט ויישומים בו הובילה עד כה לגידול בביקוש לשירותים אלה.

 

במכירת [[מוצרי נשק]], [[מוצר סטטוס|מוצרי סטטוס]] ומוצרים לעסקים הנמצאים ב[[תחרות כלכלית]] יש דמיון, שכן המוצר החדש מעניק [[אבולוציה|יתרון אבולוציוני]] (או שכך חושבים הצדדים לפחות) עבור תת קבוצה מסויימת. למתחרים יש תמריץ לקנות או לפתח את אותו מוצר או מוצר דומה או מוצר שיתן מענה למוצר הראשון, כדי לצמצם את היתרון האבולוציוני. זהו מקרה פרטי של [[מרוץ המלכה האדומה]] - כל הצרכנים משקיעים יותר מאמץ אבל בסופו של דבר הם לא משפרים את מצבם ביחס לצרכנים אחרים.  

דוגמה נוספת לביקוש מושרה היא בתחום המדפסות. בעבר היה צפי שעם [[שינוי טכנולוגי|הכניסה של טכנולוגיות]] עיבוד תמלילים ומדפסות הדבר יקטין את השימוש בנייר במשרדים שכן נמנעו טעויות הדפסה והגהה רבות שהיו בזמן מכונות הכתיבה. עם זאת, המחשוב הביא להגברת השימוש המשרדי ב[[נייר]]. שכן הסטנדרטים החדשים של "איך אמור להראות מסמך", ואפשרויות חדשות בתחום הגרפיקה המשרדית (לדוגמה הדפסה בצבע, שימוש בתבניות מסמך וכו'), והוזלת עלות ההדפסה במונחי כח אדם (אין צורך בקלדנית מנוסה) הובילו להגדלת כמות מוצרי הדפוס.  

במוצרים עם תחרות אבולציונות הביקוש למוצר נובע לא רק מהצרכים הפנימייים האוטונומיים שלנו אלא משאלת היחסים שלנו עם קבוצת התייחסות כלשהי והצורך או הרצון להיות עם יתרון עליה או לפחות לא לפגר מאחוריה.  

בתחום האינטרנט התרחשו מגמות דומות לתחום המחשוב והתוכנות, בתחילה היו אתרי HTML סטאטיים, ושימוש באינטרנט בעיקר לאימיילים ולהצגת מידע פורמלי. עם הזמן התפתחה החומרה (של מחשבים ורשתות תקשורת) ואפשרה מהירות תעבורה גבוהה יותר, והתפתחה גם התוכנה (בפרוטוקולים ובטכנולוגיות אינטרנט ושרתים) שאפשרה יישומים כמו צ'ט, שידור רדיו, הורדת סרטים, שיתוף תכנים על ידי גולשים ואתרי מבוססים תוכן גולשים, רשתות חברתיות, יישומי רשת, יישומי טלפון נייד ועוד - כל הדברים האלה הובילו לכך שהגדלת ההיצע של קיבולת האינטרנט ויישומים בו הובילה עד כה לגידול בביקוש לשירותים אלה.

ביקוש מושרה ברור מתקיים בהקשר של מכירת נשק למדינות שיש בניהן מתח צבאי. מדינה שקונה מטוסי קרב מתקדמים יותר היא בעלת יתרון צבאי מול מדינות עויינות לה, דבר זה מעודד את המדינות האחרות לקנות או לפתח נשק מתקדם בעצמן. אם המדינות האחרות הצליחו בכך חוזרים בחזרה לשיווי משקל שדומה למצב שממנו יצאו, אלא שכעת כל המדינות משקיעות יותר כסף ומאמצים בהצטיידות ובתחזוקה של נשק מתקדם.

מרוץ נשק כזה התרחש לדוגמה באירופה בתקופת הרנסנס ולאחריה בין מדינות שונות שקנו וייצרו תותחים ורובים. היות וכל מדינה מוקפת במדינות אחרות היא אינה יכולה להישאר מאחור שכן אז היא תותקף ואו תיכבש על ידי מדינה מודרנית יותר.  דבר זה נמצא בניגוד למדינה מבודדה כמו יפן שעברה [[נסיעה טכנולוגי]] ביחס לשימוש וייצור של [[נשק קל|רובים]], (ראו פרטים ב[[נעילה טכנולוגית]]). מרוץ נשק כזה מתרחש היום בהקשר של הספקת נשק קל לכנופיות רחוב ולשבטים ומדינות באפריקה. יש גם טענה לפיה מכירת נשק בזול לישראל מארצות הברית, גררה הצטיידות בנשק מצד מדינות ערב אויבות, מה שחייב משטרים כמו סעודיה וכווית להצטייד בנשק אמריקאי נוסף בסכומים גדולים בהרבה. היבטים אלה מתקיימים גם היום ביחס לכל הטכנולוגיות הצבאיות - ספינות קרב מייצרות ביקושים לנשקים כמו צוללות, שמייצרים ביקוש לנשק כמו פצצות עומק או סונאר וכו', הדבר מכונה גם '''מירוץ חרב -מגן'''. מבחינת יצרני הנשק מדובר ב[[תהליך ארוך טווח]] של ביקוש מושרה שבו עוד היצע נשק לא בהכרח מוריד את הביקוש.  

במכירת מוצרי נשק, מוצרי סטטוס ומוצרים לעסקים הנמצאים ב[[תחרות כלכלית]] יש דמיון, שכן המוצר החדש מעניק יתרון אבולוציוני (או שכך חושבים הצדדים לפחות) עבור תת קבוצה מסויימת. מסיבה זו, יש תמריץ גם למתחרים לקנות את אותו המוצר (או מוצר דומה, או כזה שיכול לתת מענה למוצר השני) כדי לצמצם את היתרון האבולוציוני. זהו מקרה פרטי של [[מרוץ המלכה האדומה]] - כל הצרכנים משקיעים יותר מאמץ אבל בסופו של דבר הם לא משפרים את מצבם ביחס לצרכנים אחרים.  

===ביקוש מושרה במוצרי אופנה וסטטוס===

===ביקוש מושרה במוצרי אופנה וסטטוס===

אם חברה אחת קונה [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] המעניקים לה יתרון תחרותי מול חברות אחרות, החברות האחרות ינסו גם הן לקנות את אותו מוצר או מוצרי הון דומים כדי לצמצם את היתרון הזה.  

אם חברה אחת קונה [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] המעניקים לה יתרון תחרותי מול חברות אחרות, החברות האחרות ינסו גם הן לקנות את אותו מוצר או מוצרי הון דומים כדי לצמצם את היתרון הזה.  

===ביקוש מושרה במכירת נשק===

===ביקוש מושרה למוצרי תוכנה וחומרה===

אם יצרן נשק מייצר נשק עבור שני צדדים בסכסוך, אזי הצטיידות של צד אחד בנשק חדש מעניקה לו יתרון ומתמרצת את הצד השני לקנות נשק דומה. מרוץ נשק כזה התרחש לדוגמה באירופה בין מדינות שונות שקנו וייצרו תותחים ורובים. היות וכל מדינה מוקפת במדינות אחרות היא אינה יכולה להישאר מאחור וזאת בניגוד למדינות מבודדות כמו יפן. (ראו פרטים ב[[נעילה טכנולוגית]]). מרוץ נשק כזה מתרחש היום בהקשר של הספקת נשק קל לכנופיות רחוב ולשבטים ומדינות באפריקה. יש טענה לפיה מכירת נשק בזול לישראל מארצות הברית, גררה הצטיידות בנשק מצד מדינות ערב אויבות, מה שחייב משטרים כמו סעודיה וכווית להצטייד בנשק אמריקאי נוסף בסכומים גדולים בהרבה.

דוגמה אחרת לביקוש מושרה קיימת בתחומים של שכלול של חומרה מול תוכנה כ[[מוצר משלים|מוצרים משלימים]] שמעודדים אחד את הצריכה של השני וכן שהפיתוח של אחד מהם גורם להאצת הפיתוח של השני. פיתוח של מחשבים חזקים יותר (בעלי מעבדים מהירים יותר, זכרון גדול יותר , נפח דיסק גדולים יותר, יכולת תקשורת מהירה יותר) מוביל לשיפור בביצועים של תוכנות קיימות. חברות שמפתחות תוכנות, משתמשות ביכולות אלה, כדי לפתח תוכנות כבדות יותר ומשוכללות יותר שלא היו מסוגלות לרוץ בחומרה הישנה יותר, או שרצו לאט מאד. בד בבד מתאפשר פיתוח תוכנות גדולות ומסובכות יותר הודות לשפות-פיתוח מתקדמות יותר (שצריכות מעבדים חזקים יותר). דבר זה מעודד משתמשים חדשים להשתמש בעוד תוכנות, ולהשתמש בתוכנה בצורה נרחבת יותר. השימוש המתרחב בתוכנה פרושו הגדלת הביקוש לעוד חומרה וכך הלאה.

 

חברות חומרה ותוכנה משכללות את המוצרים שלהן בגלל תחרות אבולוציונית או [[תחרות כלכלית]] - הן מאמינות שהצרכנים יעדיפו מוצר משוכלל יותר ומי שלא ייצר מוצר כזה יצא מהשוק. סיבה נוספת היא צורך של יצרני לעמוד בתאימות עם מוצרים חדשים. יצרני חומרה לדוגמה מוציאים דגמים חדשים ומפסיקים עם הזמן את התמיכה בדגמים ישנים יותר ודבר זה מכריח יצרני תוכנה להתקדם לדגמים החדשים, יצרני חומרה מצידם מעוניינים שתוכנות חדשות ומשוכללות יוכלו לרוץ במהירות על החומרה שלהם. המרוץ האבולוציוני שקיים כאן הוא של יצרני חומרה מול יצרני חומרה אחרים, יצרני תוכנה מול יצרני תוכנה אחרים וכן לעיתים בין צרכנים של חומרה ותוכנה - כאשר מדובר על תוכנות וחומרה למגזר העסקי.  

 

דוגמה נוספת לביקוש מושרה היא בתחום המדפסות. בעבר היה צפי שעם [[שינוי טכנולוגי|הכניסה של טכנולוגיות]] עיבוד תמלילים ומדפסות הדבר יקטין את השימוש בנייר במשרדים שכן נמנעו טעויות הדפסה והגהה רבות שהיו בזמן מכונות הכתיבה. עם זאת, המחשוב הביא להגברת השימוש המשרדי ב[[נייר]]. שכן הסטנדרטים החדשים של "איך אמור להראות מסמך", ואפשרויות חדשות בתחום הגרפיקה המשרדית (לדוגמה הדפסה בצבע, שימוש בתבניות מסמך וכו'), והוזלת עלות ההדפסה במונחי כח אדם (אין צורך בקלדנית מנוסה) הובילו להגדלת כמות מוצרי הדפוס.  

 

ככל שמצגות והצגה גרפית בכלל הפכו להיות דבר מקובל יותר, כך גובר הלחץ על מנהלים ומרצים להגיש את החומר שהם מעויינים להנגיש לקהל הצופים שלהם בצורה מושכת את העין ומשוכללת יותר. גם במקרה זה הצרכים לא נקבעים רק על ידי הצרכן עצמו אלא גם על סמך התחרות שלו מול צרכנים נוספים.  

==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==

==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==

היות ורכבים הם יקרים יותר יחסית למוצרי צריכה או למוצרים אלקטרוניקה זמן החדירה שלהם אל האוכלוסייה הוא ארוך בהרבה. ניתן לכן להסתכל על הגדלת הביקוש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו כאל מוצר שנמצא במהלך חדירה לשוק בתהליך שנמשך במשך עשרות שנים. בנוסף למחיר הגבוה, השימוש ברכב פרטי תלוי בשאלה של דפוסי בינוי, תשתיות תחבורה ו[[חניה]]. על פי הנסיון ההיסטורי של ארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, סלילת כבישים חדשים, אפילו בכמות ענקית לא הובילה להקטנת תופעות של [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שהוספת נתיבים וכבישים חדשים היתה אמורה לפתור, זאת משום שהגידול בכמות המכוניות, בכמות הנסיעות היה גדול יותר מאשר הגידול בתוספת הכבישים ובגלל היבטי פרבור.  

היות מכוניות פרטיות הן יקרות יותר יחסית למוצרי צריכה או למוצרים אלקטרוניקה, זמן החדירה שלהם אל האוכלוסייה הוא ארוך בהרבה. ניתן לכן להסתכל על הגדלת הביקוש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו כאל מוצר שנמצא במהלך חדירה לשוק ב[[תהליך ארוך טווח]]] שנמשך במשך עשרות שנים. בנוסף למחיר הגבוה, השימוש ברכב פרטי תלוי בשאלה של דפוסי בינוי, תשתיות תחבורה ו[[חניה]]. על פי הנסיון ההיסטורי של ארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, סלילת כבישים חדשים, אפילו בכמות ענקית לא הובילה להקטנת תופעות של [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שהוספת נתיבים וכבישים חדשים היתה אמורה לפתור, זאת משום שהגידול בכמות המכוניות, בכמות הנסיעות היה גדול יותר מאשר הגידול בתוספת הכבישים ובגלל היבטי פרבור.  

מחקר בקליפורניה משנת 2015 מצא כי הוספת 10% קיבולת כבישים מובילה לגידול של 3%-6% בכמות הנסועה של רכבים בטווח הקצר, ולגידול של 6%-10% בנסועה בטווח הארוך.כותרת המחקר היא "לס סביר שגידול בכמות הכבישים המהירים יפחית את בעיית הפקקים". הגידול בטווח הקצר נובע ממגוון סיבות - אנשים עוברים למכוניות מאמצעים אחרים, אנשים מבצעים נסיעות ארוכות יותר (על ידי בחירת מסלול ארוך יותר או בחירת יעד רחוק יותר) ואנשים מבצעים נסיעות תכופות יותר. השפעות ארוכות טווח יותר כוללות מעבר של בתים ועסקים למרחקים גדולים יותר וכן דפוסי פרבור פזורים יותר בעקבות הגדלת היצע הכבישים הגדל. מחקר אחר טוען שהשפעות הגדלת מצאי הכבישים גורם למקסימום הגדלת נסועה בתוך 5 שנים ואילו מחקר אחר טוען שהדבר מתרחש בתוך 10 שנים.<ref "name="handy">Susan Handy [http://www.hsr.ca.gov/docs/programs/eir_memos/NCST_Brief_InducedTravel_CS6_v3_101215.pdf Increasing Highway Capacity Unlikely to Relieve Traffic Congestion] , national center for sustainable transportation, October 2015</ref>  

מחקר בקליפורניה משנת 2015 מצא כי הוספת 10% קיבולת כבישים מובילה לגידול של 3%-6% בכמות הנסועה של רכבים בטווח הקצר, ולגידול של 6%-10% בנסועה בטווח הארוך.כותרת המחקר היא "לס סביר שגידול בכמות הכבישים המהירים יפחית את בעיית הפקקים". הגידול בטווח הקצר נובע ממגוון סיבות - אנשים עוברים למכוניות מאמצעים אחרים, אנשים מבצעים נסיעות ארוכות יותר (על ידי בחירת מסלול ארוך יותר או בחירת יעד רחוק יותר) ואנשים מבצעים נסיעות תכופות יותר. השפעות ארוכות טווח יותר כוללות מעבר של בתים ועסקים למרחקים גדולים יותר וכן דפוסי פרבור פזורים יותר בעקבות הגדלת היצע הכבישים הגדל. מחקר אחר טוען שהשפעות הגדלת מצאי הכבישים גורם למקסימום הגדלת נסועה בתוך 5 שנים ואילו מחקר אחר טוען שהדבר מתרחש בתוך 10 שנים.<ref "name="handy">Susan Handy [http://www.hsr.ca.gov/docs/programs/eir_memos/NCST_Brief_InducedTravel_CS6_v3_101215.pdf Increasing Highway Capacity Unlikely to Relieve Traffic Congestion] , national center for sustainable transportation, October 2015</ref>  

בטווחי זמן של שנים, דפוסים של בינוי של מסחר ומגורים מתרחשים לצידם של כבישים עם קיבולת גדולה יותר, דבר שמגדיל את הביקוש לנסיעה בהן. ההחלטות של אנשים על מיקום העבודה והמגורים משתנה בעקבות הקיום של כבישים חדשים ורחבים יותר - כעת קל יותר לעבוד בעיר אחת ולגור בעיר אחרת, קל יותר לגור בפרברים (מקום שם מחיר הקרקע נמוך יותר) ולהגיע לעבודה בעיר או במרכז מסחרי פרברי אחר שנמצא מחוץ לעיר. יש גידול במסחר מחוץ לעיר משום שהדבר מאפשר בנייה על קרקע זולה יותר ותשלום של פחות מיסים, דבר שמאפשר [[יתרונות לגודל]] ומכירת מוצרים רבים בצורה זולה יותר. דבר זה מוכר כתופעת ה"קניונים" שהתפתחו בעיקר מחוץ לערים או במרחבים פרבריים של העיר מקום שם הקרקע זולה. יש ביקוש למגורים בצד צירי תנועה חדשים, בעיקר מחוץ לעיר כדי להנות מ"אוויר נקי", נוף פתוח, מחירי קרקע זולים ו"מרחבים". עם הזמן המסחר והמגורים נודדים החוצה מהעיר ומרכז העיר מתרוקן מהכנסות ונשאר עם אוכלוסיות עניות שלא יכולות להחזיק ברכב פרטי. תופעה זו מוכרת בשם [[אפקט הבייגלה]].  

בטווחי זמן של שנים, דפוסים של בינוי של מסחר ומגורים מתרחשים לצידם של כבישים עם קיבולת גדולה יותר, דבר שמגדיל את הביקוש לנסיעה בהן. ההחלטות של אנשים על מיקום העבודה והמגורים משתנה בעקבות הקיום של כבישים חדשים ורחבים יותר - כעת קל יותר לעבוד בעיר אחת ולגור בעיר אחרת, קל יותר לגור בפרברים (מקום שם מחיר הקרקע נמוך יותר) ולהגיע לעבודה בעיר או במרכז מסחרי פרברי אחר שנמצא מחוץ לעיר. יש גידול במסחר מחוץ לעיר משום שהדבר מאפשר בנייה על קרקע זולה יותר ותשלום של פחות מיסים, דבר שמאפשר [[יתרונות לגודל]] ומכירת מוצרים רבים בצורה זולה יותר. דבר זה מוכר כתופעת ה"קניונים" שהתפתחו בעיקר מחוץ לערים או במרחבים פרבריים של העיר מקום שם הקרקע זולה. יש ביקוש למגורים בצד צירי תנועה חדשים, בעיקר מחוץ לעיר כדי להנות מ"אוויר נקי", נוף פתוח, מחירי קרקע זולים ו"מרחבים". עם הזמן המסחר והמגורים נודדים החוצה מהעיר ומרכז העיר מתרוקן מהכנסות ונשאר עם אוכלוסיות עניות שלא יכולות להחזיק ברכב פרטי. תופעה זו מוכרת בשם [[אפקט הבייגלה]].  

אפקט הבייגלה והתרחבות הפרברים גורמים להגדלת [[רמת המינוע]] - כמות המכוניות הממוצעת באוכלוסייה. שכן משפחות הגרות בפרברים מחזיקות בממוצע יותר רכבים ממשפחות עירוניות. בנוסף יש לתוספת נסיעות ברכב שכן דפוסי פיתוח פרבריים, כמו צפיפות בנייה נמוכה, שימוש תכוף ברחובות ללא מוצא, [[הפרדת שימושי קרקע]] מעודדים שימוש גדול יותר ברכב הפרטי והקטנת שימוש באמצעים אחרים וכן הם גורמים להתארכות משך ומרחק הנסיעה. הגידול בביקוש לשימוש במכוניות גדל. דבר זה יוצר לחץ כלכלי ופוליטי שמעודד תושבים ומקבלי החלטות לתמוך בהוספת עוד נתיבים, כבישים וחנייה לטובת רכב פרטי.

[[אפקט הבייגלה]] והתרחבות הפרברים גורמים להגדלת [[רמת המינוע]] - כמות המכוניות הממוצעת באוכלוסייה. שכן משפחות הגרות בפרברים מחזיקות בממוצע יותר רכבים ממשפחות עירוניות. בנוסף יש תוספת נסיעות ברכב שכן דפוסי פיתוח פרבריים, כמו צפיפות בנייה נמוכה, שימוש תכוף ברחובות ללא מוצא, [[הפרדת שימושי קרקע]] מעודדים שימוש גדול יותר ברכב הפרטי והקטנת שימוש באמצעים אחרים וכן הם גורמים להתארכות משך ומרחק הנסיעה. הגידול בביקוש לשימוש במכוניות גדל. דבר זה יוצר לחץ כלכלי ופוליטי שמעודד תושבים ומקבלי החלטות לתמוך בהוספת עוד נתיבים, כבישים וחנייה לטובת רכב פרטי.

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי התנועה בארצות הברית עלו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת תובלה לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/] מחקר נוסף מאותה שנה מצא כי הוספת כבישים ונתיבים לא קצרה את זמני הנסיעה [http://www.aeaweb.org/articles.php?doi=10.1257/aer.101.6.2616]

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי [[פקק תנועה|פקקי התנועה]] בארצות הברית עלו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת תובלה לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/] מחקר נוסף מאותה שנה מצא כי הוספת כבישים ונתיבים לא קצרה את זמני הנסיעה [http://www.aeaweb.org/articles.php?doi=10.1257/aer.101.6.2616]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[טכנולוגיה]]

* [[טכנולוגיה]]

* [[נעילה טכנולוגית]]

* [[נעילה טכנולוגית]]

* [[פרדוקס ג'בונס]]

* [[פרדוקס ג'בונס]]

 

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Induced_demand ביקוש מושרה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Induced_demand ביקוש מושרה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.tlv1.co.il/?p=6439 פול גז ברוורס – עוד כביש עוקף בדרך לשומקום בחיפה] יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, ספטמבר 2012

* [http://www.tlv1.co.il/?p=6439 פול גז ברוורס – עוד כביש עוקף בדרך לשומקום בחיפה] יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, ספטמבר 2012

* [http://www.vtpi.org/gentraf.pdf Generated Traffic and Induced Travel Implications for Transport Planning], Victoria Transport Policy Institute אוגוסט 2012

* [http://www.vtpi.org/gentraf.pdf Generated Traffic and Induced Travel Implications for Transport Planning], Victoria Transport Policy Institute אוגוסט 2012