שינויים

סיכום של פרק מספר 14, בנושא [[כסף]] מתוך הספר [[הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית|כלכלה אקולוגית]] מאת [[הרמן דיילי]]  

סיכום של פרק מספר 14, בנושא [[כסף]] מתוך הספר [[הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית|כלכלה אקולוגית]] מאת [[הרמן דיילי]]  

דיילי נשען לא מעט על דימויים בניסיונו להסביר מהו [[כסף]]. מתארו כאחת ההמצאות הגדולות כמו אש או גלגל המשפיעה כיום על חיינו יותר משתיהן. הכסף הוא מסתורי ונוגד לכאורה את [[חוקי התרמודינמיקה]] שכן הוא נוצר יש מאין. החוק קובע שאם אני אייצרו יש מאין אני עבריין מסוכן אך בו בזמן מתיר לנציג אחר של המגזר הפרטי (בנק) לייצרו יש מאין. יחידים יכולים בקלות להמירו במוצרים בעלי ערך אמיתי אבל סך הפרטים בחברה לא יכולים לעשות זאת. יש הסבורים שייצורו צריך להיות בידי הממשלה על פי צרכיה ויש הסבורים שצריכים להיות כללים קבועים לייצורו, אבל גם לרוב ה[[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אין הסברים משכנעים עד היום ביחס לכסף ולתפקידו.  

דיילי נשען לא מעט על דימויים בניסיונו להסביר מהו [[כסף]]. מתארו כאחת ההמצאות הגדולות כמו אש או גלגל המשפיעה כיום על חיינו יותר משתיהן. הכסף הוא מסתורי ונוגד לכאורה את [[חוקי התרמודינמיקה]] שכן הוא נוצר יש מאין. החוק קובע שאם אני אייצר יש מאין אני עבריין מסוכן אך בו בזמן מתיר לנציג אחר של המגזר הפרטי (בנק) לייצרו יש מאין. יחידים יכולים בקלות להמירו במוצרים בעלי ערך אמיתי אבל סך הפרטים בחברה לא יכולים לעשות זאת. יש הסבורים שייצורו צריך להיות בידי הממשלה על פי צרכיה ויש הסבורים שצריכים להיות כללים קבועים לייצורו, אבל גם לרוב ה[[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אין הסברים משכנעים עד היום ביחס לכסף ולתפקידו.  

==שלושה שימושים לכסף:==

==שלושה שימושים לכסף:==

  ס – ס*

  ס – ס*

סחורה ס מוחלפת בסחורה ס*. אם אתה מעונין בשלי ואני בשלך הרי ששנינו העלנו בכך את ערך השימוש של הסחורה שעכשיו בידינו. במקרה כזה ערך החליפין שווה לערך למשתמש. אין צורך בכסף אך יש צורך במזל למצוא אחד את השני.

סחורה ס מוחלפת בסחורה ס*. אם אתה מעוניין בשלי ואני בשלך הרי ששנינו העלנו בכך את ערך השימוש של הסחורה שעכשיו בידינו. במקרה כזה ערך החליפין שווה לערך למשתמש. אין צורך בכסף אך יש צורך במזל למצוא אחד את השני.

בשלב הבא אצל מרקס מדובר בייצור פשוט ואז נכנס הכסף:

בשלב הבא אצל מרקס מדובר בייצור פשוט ואז נכנס הכסף:

ערך החליפין הוא סכום הכסף כ, הוא מאפשר להעלות את ערך השימוש על ידי כך שהוא מקל על החליפין. התהליך מעלה את ערך השימוש לשני המשתמשים ואינו מעלה את ערך החליפין.

ערך החליפין הוא סכום הכסף כ, הוא מאפשר להעלות את ערך השימוש על ידי כך שהוא מקל על החליפין. התהליך מעלה את ערך השימוש לשני המשתמשים ואינו מעלה את ערך החליפין.

השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטלסטי שם המצב מתהפך:

השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטליסטי שם המצב מתהפך:

  כ – ס - כ*

  כ – ס - כ*

כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ,  הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ כ, כך ש:

כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ,  הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ כ, כך ש:

  כ* - כ = Δכ.

  כ* - כ = Δכ.

Δכ הוא הרווח או הערך העודף בשפה המרקסית. אצל מרקס ערך עודף הוא ביסוד [[תורת העבודה]] (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב, משנה רק העובדה הבאה:

Δכ הוא הרווח או הערך העודף בשפה המרקסיסטית. אצל מרקס ערך עודף הוא ביסוד [[תורת העבודה]] (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב, משנה רק העובדה הבאה:

  במעבר מכלכלת סחורות לכלכלה קפיטליסטית מטרת הייצור עוברת מהעלאת ערך השימוש להעלאת ערך החליפין.

  במעבר מכלכלת סחורות לכלכלה קפיטליסטית מטרת הייצור עוברת מהעלאת ערך השימוש להעלאת ערך החליפין.

פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]], לכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה ל[[ריבית]] על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת [[ריבית דריבית]] אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום.

פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]], לכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה ל[[ריבית]] על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת [[ריבית דריבית]] אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום.

כבר בשנות ה-20 טען [[פרדריק סודי]] שאנחנו מפספסים משהו במשוואה. כשם שאנו נאלצים להפעיל לחץ של 100 קילו כדי להרים משקולת של מאה קילו כך עלינו להבחין בין עושר לבין חוב כשני צדדים מקבילים של המשוואה. בצד אחד של המאזניים ישנו העושר האמיתי (מוצר) ובמאזן מולו זה ערכו הכספי שהוא [[חוב]] אותו נאלצים לשלם כדי לקבל את ערך המוצר. כלומר הצד השני של הערך החיובי הוא ערך שלילי ואילו בשיטת הנפקת הכסף של הבנקים היום גם סכום החוב המיוצר נבלע ישר כסכום חיובי וכך גדלה אספקת הכסף לשוק.

כבר בשנות ה-20 טען [[פרדריק סודי]] שאנחנו מפספסים משהו במשוואה. כשם שאנו נאלצים להפעיל לחץ של 100 קילו כדי להרים משקולת של מאה קילו כך עלינו להבחין בין עושר לבין חוב כשני צדדים מקבילים של המשוואה. בצד אחד של המאזניים ישנו העושר האמיתי (מוצר) ובמאזן מולו זה ערכו הכספי שהוא [[חוב]] אותו נאלצים לשלם כדי לקבל את ערך המוצר. כלומר הצד השני של הערך החיובי הוא ערך שלילי ואילו בשיטת הנפקת הכסף של הבנקים היום גם סכום החוב המיוצר נבלע ישר כסכום חיובי וכך גדלה אספקת הכסף לשוק.

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

==עושר וירטואלי==

==עושר וירטואלי==

אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה '''עושר וירטואלי'''. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה. לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כ[[זהב]] (שיש לו שימושים כלכליים אמיתיים כמו בייצור מוליכים וכתכשיט), ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה.  

אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה '''עושר וירטואלי'''. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה. לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כ[[זהב]] (שיש לו שימושים כלכליים אמיתיים כמו בייצור מוליכים וכתכשיט), ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה.  

קנה המידה של העושר הוירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם, ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הוירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הוירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הוירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לפי סודי, ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך).

קנה המידה של העושר הוירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם, ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הוירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הוירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הוירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לפי סודי, ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך).

כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הוירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהו כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]].  

כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הוירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהו כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]].  

עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוואות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב.  

עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתיאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוואות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב.  

הלווה שהביא ליצירת הכסף חייב להחזיר יותר כך שלכסף מובנה או צמיחה או אינפלציה (לדעתי או תחרות המביאה להשתלטות של אחד על הקרן של אחר כדי להחזיר את הריבית על החוב שלו, כלל הג'ונגל הבסיסי של תחרות הכל בכל בקפיטליזם). מעבר לכך ישנו "המעגל העסקי" המתרחב בעת גאות אז כולם לווים כדי להשקיע לשפל אז כולם נחפזים להחזיר הלוואות ולהצטמצם כך שיש גם אי יציבות מובנית.

הלווה שהביא ליצירת הכסף חייב להחזיר יותר כך שלכסף מובנה או צמיחה או אינפלציה (לדעתי או תחרות המביאה להשתלטות של אחד על הקרן של אחר כדי להחזיר את הריבית על החוב שלו, כלל הג'ונגל הבסיסי של תחרות הכל בכל בקפיטליזם). מעבר לכך ישנו "המעגל העסקי" המתרחב בעת גאות אז כולם לווים כדי להשקיע לשפל אז כולם נחפזים להחזיר הלוואות ולהצטמצם כך שיש גם אי יציבות מובנית.

זה דבר שקשה לתפוס. בשנות ה-20 כתב [[ג'וזף שומפטר]] ש 99 מתוך מאה כלכלנים לא מאמינים שהזכות לייצר כסף היא בידי הבנקים. כיום זו הפכה לנורמה המופיעה בכל ספר לימוד בכלכלה. בראשית המאה זה נראה לכלכלנים מובילים כפישר נייט וסודי כרעיון מפלצתי.

זה דבר שקשה לתפוס. בשנות ה-20 כתב [[ג'וזף שומפטר]] ש-99 מתוך מאה כלכלנים לא מאמינים שהזכות לייצר כסף היא בידי הבנקים. כיום זו הפכה לנורמה המופיעה בכל ספר לימוד בכלכלה. בראשית המאה זה נראה לכלכלנים מובילים כפישר נייט וסודי כרעיון מפלצתי.

==שלושה עיצובים למערכת כספים==

==שלושה עיצובים למערכת כספים==

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים למערכות כספיות:

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים למערכות כספיות:

* '''מטבע לאומי הנוצר יש מאין'''. זה אינו מגובה בדבר מלבד האמון שיסכימו להחליף תמורתו סחורות (ולא בכדי כתוב על הדולר (in god we trust.

* '''מטבע לאומי הנוצר יש מאין'''. זה אינו מגובה בדבר מלבד האמון שיסכימו להחליף תמורתו סחורות (ולא בכדי כתוב על הדולר (in god we trust.

* '''מטבע המוצמד לסחורה'''. למשל הקבוע של אקסטר, היה מטבע שהוצמד לערכו של סל של שלושים סחורות.

* '''מטבע המוצמד לסחורה'''. למשל הקבוע של אקסטר, היה מטבע שהוצמד לערכו של סל של שלושים סחורות.

* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארצות הברית לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.

* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארצות הברית לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.

ב[[מטבע מקומי]] כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

ב[[מטבע מקומי]] כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

==יחס הרזרווה ומכפיל הפקדונות==

==יחס הרזרבה ומכפיל הפקדונות==

{{הפניה לערך מורחב|בנקאות ברזרבה חלקית}}

{{הפניה לערך מורחב|בנקאות ברזרבה חלקית}}

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא [[יחס הרזרווה]] - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא [[יחס הרזרבה]] - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

אך נניח שדרישה ליחס רזרווה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהו כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אך נניח שדרישה ליחס רזרבה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהו כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרווה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרווה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרבה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרבה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

בהנחה שכל הכסף שהבנק מלווה יגיע בסופו של דבר שוב לבנקים ושהתהליך נמשך עוד ועוד עד אינסוף, היחס בין סך כל הכסף שיהיה בסוף התהליך לסכום שהופקד בתחילה נקרא "[[יחס הפקדונות]]" והוא שווה ל-1 חלקי יחס הרזרווה. אם יחס הרזרווה הוא 10%, מכפיל הפקדונות יהיה 1/0.1=10 - כל פיקדון יוצר בסוף התהליך כמות כסף הגדולה ממנו פי 10 (זאת אומרת שנוצרה יש מאין כמות כסף הגדולה פי 9 מהסכום המקורי).

בהנחה שכל הכסף שהבנק מלווה יגיע בסופו של דבר שוב לבנקים ושהתהליך נמשך עוד ועוד עד אינסוף, היחס בין סך כל הכסף שיהיה בסוף התהליך לסכום שהופקד בתחילה נקרא "[[יחס הפקדונות]]" והוא שווה ל-1 חלקי יחס הרזרבה. אם יחס הרזרבה הוא 10%, מכפיל הפקדונות יהיה 1/0.1=10 - כל פיקדון יוצר בסוף התהליך כמות כסף הגדולה ממנו פי 10 (זאת אומרת שנוצרה יש מאין כמות כסף הגדולה פי 9 מהסכום המקורי).

==כסף כמוצר ציבורי==

==כסף כמוצר ציבורי==

הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

הפדרל ריזרב (הפד), הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

* קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).   

* קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).   

* קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע.  

* קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע.  

הנובל של [[פרדריק סודי]] היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד ב[[כסף]]. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.<ref>את הסתירה לכאורה לחוקי התרמודינמיקה של הכסף אפשר להסביר בקלות  על ידי התעקשות על מהי הגדרה של כסף - כסף הוא הבטחה לערך עתידי של סחורות ושירותים. זוהי בסופו של דבר הבטחה להספקה של ערך בעתיד. אם ידוע לנו ששביט יכה בכדור הארץ מחר בבוקר, ערכו של הכסף יעלם, וכך גם המצב במקרה של נפילת משטר טוטליטרי.  בכל אופן אנשים יכולים להבטיח זה לזה ובאופן מצטבר על פני החברה ערך עתידי שגדל בצורה מעריכית גם אם מבחינה פיזיקלית הבטחה כזו אינה ברת מימוש.</ref>  

הנובל של [[פרדריק סודי]] היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד ב[[כסף]]. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.<ref>את הסתירה לכאורה לחוקי התרמודינמיקה של הכסף אפשר להסביר בקלות  על ידי התעקשות על מהי הגדרה של כסף - כסף הוא הבטחה לערך עתידי של סחורות ושירותים. זוהי בסופו של דבר הבטחה להספקה של ערך בעתיד. אם ידוע לנו ששביט יכה בכדור הארץ מחר בבוקר, ערכו של הכסף יעלם, וכך גם המצב במקרה של נפילת משטר טוטליטרי.  בכל אופן אנשים יכולים להבטיח זה לזה ובאופן מצטבר על פני החברה ערך עתידי שגדל בצורה מעריכית גם אם מבחינה פיזיקלית הבטחה כזו אינה ברת מימוש.</ref>  

הרמן דיילי מביא פיסקה שלמה על המשמעות של [[גידול אקספוננציאל]]י עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

הרמן דיילי מביא פיסקה שלמה על המשמעות של [[גידול אקספוננציאלי]] עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר [[אינפלציה]] שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר [[אינפלציה]] שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולוציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של [[לורי וולך]] היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של [[לורי וולך]] היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ 4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה [[ג'ורג' סורוס]] מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ-4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה [[ג'ורג' סורוס]] מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לסיכום, האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים.  

לסיכום, האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים.  

הקשר הזה בין נבוט לבעלות מתבטא במדינה המודרנית בקשר בין [[קניין וכח כפייה]] והוא גם הסיבה למורכבות במצב בו בנקים הפרטיים הם המנפיקים העיקריים של הכסף (צריך לבדוק אולם לדעתי בהסכמי אשראי בין חברות גדולות נוצר לא פחות כסף)שכן אנו חשים בצדק שהמדינה מוסרת חלק מכח הכפייה של כולנו, לגופים פרטיים ההופכים אותו לכסף, ושיש לנו מה להגיד בנושא.  

הקשר הזה בין נבוט לבעלות מתבטא במדינה המודרנית בקשר בין [[קניין וכח כפייה]] והוא גם הסיבה למורכבות במצב בו בנקים הפרטיים הם המנפיקים העיקריים של הכסף (צריך לבדוק אולם לדעתי בהסכמי אשראי בין חברות גדולות נוצר לא פחות כסף)שכן אנו חשים בצדק שהמדינה מוסרת חלק מכח הכפייה של כולנו, לגופים פרטיים ההופכים אותו לכסף, ושיש לנו מה להגיד בנושא.  

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]