שינויים

'''מִתוֶוה הגז''' הוא [[הסכם]] בין [[מדינת ישראל]] לבין [[מונופול]] הגז, חברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]], המיועד להסדיר את אופן ניהול משאבי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ושדות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]], ובפרט סוגיות הנוגעות ל[[מונופול]] וזכויות על המאגרים, [[ייצוא]], [[מיסוי]] הגז ו[[מחיר]]ו.

'''מִתוֶוה הגז''' הוא [[הסכם]] בין [[מדינת ישראל]] לבין [[מונופול]] הגז, חברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]], המיועד להסדיר את אופן ניהול משאבי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ושדות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]], ובפרט סוגיות הנוגעות ל[[מונופול]] וזכויות על המאגרים, [[ייצוא]], [[מיסוי]] הגז ו[[מחיר]]ו.

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילה|דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על תחרות במשק. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על חוק ההגבלים העסקיים, וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרוספור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדיים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על תחרות במשק. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על חוק ההגבלים העסקיים, וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרופסור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

המתווה מעורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמר 2015}}</ref>.  

המתווה מעורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמר 2015}}</ref>.  

באוגוסט 2006 נתנה [[רונית קן]], שהייתה אז [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], פטור מ[[הסדר כובל]], לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל, דלק, ישראמקו ודור אלון. ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת הייתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל [[מונופול]] באספקת גז טבעי למשק. מאוחר יותר שכחה רציו לבקש מרונית קן פטור מהסדר כובל במאגר הגז לווייתן. בנובמבר 2010 הודיעה רונית קן על פרישתה מכונת הממונה על הגבלים העסקיים, באופן מפתיע<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985408,00.html הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע] נעמה סיקולר, כלכליסט 16.11.2010 </ref>. במהלך שנת 2013 נתגלה כי רונית קן, הפכה להיות דירקטורית בחברת הגז רציו<ref name="kan2014">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756 רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת] אבי בר אלי, 04.02.2014 , דה מרקר</ref>.

באוגוסט 2006 נתנה [[רונית קן]], שהייתה אז [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], פטור מ[[הסדר כובל]], לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל, דלק, ישראמקו ודור אלון. ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת הייתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל [[מונופול]] באספקת גז טבעי למשק. מאוחר יותר שכחה רציו לבקש מרונית קן פטור מהסדר כובל במאגר הגז לווייתן. בנובמבר 2010 הודיעה רונית קן על פרישתה מכונת הממונה על הגבלים העסקיים, באופן מפתיע<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985408,00.html הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע] נעמה סיקולר, כלכליסט 16.11.2010 </ref>. במהלך שנת 2013 נתגלה כי רונית קן, הפכה להיות דירקטורית בחברת הגז רציו<ref name="kan2014">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756 רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת] אבי בר אלי, 04.02.2014 , דה מרקר</ref>.

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. לכאורה הממונה היה יכול לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר לוויתן ובכך לאפשר תחרות<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125|כותרת = על המדינה להתמודד עם מונופול גז עוצמתי|אתר = TheMarker|תאריך = 13 בדצמבר 2012}}</ref>, בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הגה הממונה נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין שבהם כ 10% מהגז בישראל. עם המכירה הזאת, היה צפוי כי מאגר לוויתן יקבל פטור מהסדר כובל<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html|כותרת = משרד האנרגיה מעכב את הפטור מהסדר כובל לשותפות במאגר לווייתן|אתר = כלכליסט|תאריך = 30.07.14}}</ref>.

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. לכאורה הממונה היה יכול לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר לוויתן ובכך לאפשר תחרות<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125|כותרת = על המדינה להתמודד עם מונופול גז עוצמתי|אתר = TheMarker|תאריך = 13 בדצמבר 2012}}</ref>, בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הגה הממונה נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין שבהם כ 10% מהגז בישראל. עם המכירה הזאת, היה צפוי כי מאגר לוויתן יקבל פטור מהסדר כובל<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html|כותרת = משרד האנרגיה מעכב את הפטור מהסדר כובל לשותפות במאגר לווייתן|אתר = כלכליסט|תאריך = 30.07.14}}</ref>.

בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת [[אבישי ברוורמן]] ו[[שלי יחימוביץ']] ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ששותפויות הגז הן מונופול<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780|כותרת = לבקשת נתניהו: תידחה הצבעת הכנסת על הטלת פיקוח בשוק הגז|אתר = TheMarker|תאריך = 25 בנובמבר 2014}}</ref>.  

בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת [[אבישי ברוורמן]] ו[[שלי יחימוביץ']] ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ששותפויות הגז הן מונופול<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780|כותרת = לבקשת נתניהו: תידחה הצבעת הכנסת על הטלת פיקוח בשוק הגז|אתר = TheMarker|תאריך = 25 בנובמבר 2014}}</ref>.  

לפי דיוויד גילה, הסיבה להתערבות הממונה על הגבלים עסקיים היא לא רק מאחר שמדובר במונופול שהוא בעייתי כלפי הצרכן, אלא גם בגלל הטענה של הרשות שהמונופול הגיע למעמד בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו, דבר שמהווה עבירה על החוק. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע להסדר של הנושא מחוץ לבית המשפט, טיוטת צו מוסכם, כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. לפי גילה החוק קובע כי אפשר להציע לחבורת פתרון תחרותי, אם הן מסכימות עליו, יש להציג את הפתרון בפני הציבור ולקבל הערות על הטיוטה, לאחר מכן עליו ללמוד את הערות הציבור ולשקול האם הוא מוכן להגיש את טיוטת הצו המוסכם לאישורו של בית המשפט ולהגן עליו שם<ref name=":5" /> במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. במסגרת ההסדר שהוצע, עד אפריל-מאי 2015 היו נובל ודלק צריכות למכור את חלקן בכריש ובתנין שמהווים כ-10% מעתודות הגז בישראל. ההצעה הופצה לעיון הציבור לפני הגשתה לבית הדין להגבלים עסקיים. ב-23 בדצמבר 2014 [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], [[דיויד גילה]] לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם. לטענתו, הדבר בוצע בגלל חשיבות גבוהה וחסרת תקדים של תחרות בענף, בעקבות הערות רבות ומשכנעת של הציבור בשימוע הציבורי ולאור הנתונים העדכניים שהיו לראשות. לפי גילה, ברגע האמת, האחריות שמוטלת על הראשות בחוק לא אפשרה לה לחתום על המתווה המוצע, ולא אפשרה לה לבוא לבית הדין ולשכנע שההסדר הזה הוא באמת לטובת הציבור<ref name=":5" />.  

לפי דיויד גילה, הסיבה להתערבות הממונה על הגבלים עסקיים היא לא רק מאחר שמדובר במונופול שהוא בעייתי כלפי הצרכן, אלא גם בגלל הטענה של הרשות שהמונופול הגיע למעמד בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו, דבר שמהווה עבירה על החוק. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע להסדר של הנושא מחוץ לבית המשפט, טיוטת צו מוסכם, כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. לפי גילה החוק קובע כי אפשר להציע לחבורת פתרון תחרותי, אם הן מסכימות עליו, יש להציג את הפתרון בפני הציבור ולקבל הערות על הטיוטה, לאחר מכן עליו ללמוד את הערות הציבור ולשקול האם הוא מוכן להגיש את טיוטת הצו המוסכם לאישורו של בית המשפט ולהגן עליו שם<ref name=":5" /> במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. במסגרת ההסדר שהוצע, עד אפריל-מאי 2015 היו נובל ודלק צריכות למכור את חלקן בכריש ובתנין שמהווים כ-10% מעתודות הגז בישראל. ההצעה הופצה לעיון הציבור לפני הגשתה לבית הדין להגבלים עסקיים. ב-23 בדצמבר 2014 [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], [[דיויד גילה]] לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם. לטענתו, הדבר בוצע בגלל חשיבות גבוהה וחסרת תקדים של תחרות בענף, בעקבות הערות רבות ומשכנעת של הציבור בשימוע הציבורי ולאור הנתונים העדכניים שהיו לראשות. לפי גילה, ברגע האמת, האחריות שמוטלת על הראשות בחוק לא אפשרה לה לחתום על המתווה המוצע, ולא אפשרה לה לבוא לבית הדין ולשכנע שההסדר הזה הוא באמת לטובת הציבור<ref name=":5" />.  

בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר"<ref name=":4" />.

בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר"<ref name=":4" />.

==המהלכים לאישור המתווה==

==המהלכים לאישור המתווה==

ב-[[25 במאי]] [[2015]] הודיע [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], [[דיויד גילה]], על פרישתו מהתפקיד בסוף אוגוסט על רקע נסיגת [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|הממשלה]] מהמתווה שגובש עמו לגבי פירוק מונופול [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי, ורה קורן|"איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|1.2643938|25.5.15}}}}. באוגוסט דווח על כוונה להדיח את [[אורית פרקש-הכהן]], יו"ר [[רשות החשמל]], לאחר שהרשות העלתה התנגדות למתווה מחשש לעלות עודפת של 7.3 מיליארד שקל בשל המתווה{{הערה|{{כלכליסט|שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן|רשות החשמל נגד מתווה הגז: העלות העודפת למשק - 7.3 מיליארד שקל|3666812|12 באוגוסט 2015|}}}}.

ב-[[25 במאי]] [[2015]] הודיע [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], [[דיויד גילה]], על פרישתו מהתפקיד בסוף אוגוסט על רקע נסיגת [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|הממשלה]] מהמתווה שגובש עמו לגבי פירוק מונופול [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי, ורה קורן|"איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|1.2643938|25.5.15}}}}. באוגוסט דווח על כוונה להדיח את [[אורית פרקש-הכהן]], יו"ר [[רשות החשמל]], לאחר שהרשות העלתה התנגדות למתווה מחשש לעלות עודפת של 7.3 מיליארד שקל בשל המתווה{{הערה|{{כלכליסט|שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן|רשות החשמל נגד מתווה הגז: העלות העודפת למשק - 7.3 מיליארד שקל|3666812|12 באוגוסט 2015|}}}}.

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

פרופסור [[ברנדה שפר]], מומחית לנושאי ביטחון אנרגיה ואנרגיה ומדיניות חוץ, העידה בפני וועדת צמח בשנת 2011 ובתחילת 2012. בעדותה התייחסה שפר להשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז. לטענת שפר בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. לטענתה, ספקיות חשובות של גז טבעי לרוב אינן מצליחות לתרגם את ייצוא הגז להשפעה פוליטית מהותית. כדוגמה היא מביאה את [[אזרבייג'ן]] ו[[לוב]]. לפי שפר "אין צינורות של שלום" - מחקר מקיף בנושא מראה שאין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות<ref>{{קישור כללי|הכותב = פרופסור ברנדה שפר|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/BS.pdf|כותרת = מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח|אתר = משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = נובמבר 2011|עמודים = 13-15}}</ref>.

פרופסור [[ברנדה שפר]], מומחית לנושאי ביטחון אנרגיה ואנרגיה ומדיניות חוץ, העידה בפני וועדת צמח בשנת 2011 ובתחילת 2012. בעדותה התייחסה שפר להשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז. לטענת שפר בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. לטענתה, ספקיות חשובות של גז טבעי לרוב אינן מצליחות לתרגם את ייצוא הגז להשפעה פוליטית מהותית. כדוגמה היא מביאה את [[אזרבייג'ן]] ו[[לוב]]. לפי שפר "אין צינורות של שלום" - מחקר מקיף בנושא מראה שאין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות<ref>{{קישור כללי|הכותב = פרופסור ברנדה שפר|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/BS.pdf|כותרת = מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח|אתר = משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = נובמבר 2011|עמודים = 13-15}}</ref>.

ב-2005 נחתם מזכר הבנות בין ישראל למצרים על יבוא גז ממצרים באמצעות חברת [[EMG]] דרך [[צינור הגז הערבי]]. מאז 2008 גז זרם מצרי לתחנות הכוח של חברת החשמל עד לרמה שהגז המצרי היווה 18% מסל הדלקים של חברת החשמל<ref name=":1">{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ודורון פסקין|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615239,00.html|כותרת = מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית|אתר = כלכליסט|תאריך = 24 באוקטובר 2013}}</ref>. בפברואר 2011 התקיימה [[ההפיכה במצרים (2011)|ההפיכה במצרים]] שמסגרתה הודח [[חוסני מובארכ]]. אחד האישומים נגד מוברק, מלבד הרג מפגינים, הייתה כי הוא ובני משפחתו היו מעורבים בשחיתות דרך ייצוא גז זול מידי לישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062703,00.html|כותרת = מצרים: "מובארק התעשר מעסקת הגז עם ישראל"|אתר = ynet|תאריך = 1 במאי 2011}}</ref>. לאחר שמוברק ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ו[[עבד אל-פתאח א-סיסי]] עלה לשלטון במצרים, בוטלה האשמה זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור קייס|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597424,00.html|כותרת = דרמה: בוטלה הרשעת מובארק בהרג מפגינים|אתר = ynet|תאריך = 29 בנובמבר 2014}}</ref>. החל מפברואר 2011 חלו שיבושים בהספקת הגז. לאחר כ-10 פיצוצים בצינור הופסקה בשנת 2012 הזרמת הגז המצרי לישראל, בטענה של חובות כביכול של EMG כלפי מצרים. דבר זה, יחד עם התמוטטות מאגר ים טטיס, גרם למשק הישראלי נזק של מיליארדי שקלים בשל הצורך לייבא [[סולר]] שהוא דלק יקר פי 10 מהגז המצרי, ותורם ל[[זיהום אוויר]]. בתגובה תבעה [[חברת החשמל לישראל]] את חברת הגז המצרית בסכום של 4.7 מיליארד דולר בשנת 2013.<ref name=":1" /> בכירים בחברה טענו בשנת 2014 כי מופעלים עליהם לחצים, ככל הנראה מצד ממשלת ישראל להסיר את התביעה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמירם ברקת|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000993667|כותרת = מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות|אתר = גלובס|תאריך = 15 בדצמבר 2014}}</ref>.  

ב-2005 נחתם מזכר הבנות בין ישראל למצרים על יבוא גז ממצרים באמצעות חברת [[EMG]] דרך [[צינור הגז הערבי]]. מאז 2008 גז זרם מצרי לתחנות הכוח של חברת החשמל עד לרמה שהגז המצרי היווה 18% מסל הדלקים של חברת החשמל<ref name=":1">{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ודורון פסקין|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615239,00.html|כותרת = מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית|אתר = כלכליסט|תאריך = 24 באוקטובר 2013}}</ref>. בפברואר 2011 התקיימה [[ההפיכה במצרים (2011)|ההפיכה במצרים]] שמסגרתה הודח [[חוסני מובארק]]. אחד האישומים נגד מוברק, מלבד הרג מפגינים, הייתה כי הוא ובני משפחתו היו מעורבים בשחיתות דרך ייצוא גז זול מידי לישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062703,00.html|כותרת = מצרים: "מובארק התעשר מעסקת הגז עם ישראל"|אתר = ynet|תאריך = 1 במאי 2011}}</ref>. לאחר שמוברק ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ו[[עבד אל-פתאח א-סיסי]] עלה לשלטון במצרים, בוטלה האשמה זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור קייס|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597424,00.html|כותרת = דרמה: בוטלה הרשעת מובארק בהרג מפגינים|אתר = ynet|תאריך = 29 בנובמבר 2014}}</ref>. החל מפברואר 2011 חלו שיבושים בהספקת הגז. לאחר כ-10 פיצוצים בצינור הופסקה בשנת 2012 הזרמת הגז המצרי לישראל, בטענה של חובות כביכול של EMG כלפי מצרים. דבר זה, יחד עם התמוטטות מאגר ים טטיס, גרם למשק הישראלי נזק של מיליארדי שקלים בשל הצורך לייבא [[סולר]] שהוא דלק יקר פי 10 מהגז המצרי, ותורם ל[[זיהום אוויר]]. בתגובה תבעה [[חברת החשמל לישראל]] את חברת הגז המצרית בסכום של 4.7 מיליארד דולר בשנת 2013.<ref name=":1" /> בכירים בחברה טענו בשנת 2014 כי מופעלים עליהם לחצים, ככל הנראה מצד ממשלת ישראל להסיר את התביעה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמירם ברקת|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000993667|כותרת = מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות|אתר = גלובס|תאריך = 15 בדצמבר 2014}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לבטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לבטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

בשל מעורבותה של החברה האמריקאית [[נובל אנרג'י]] בקידוחים, מופעל גם לחץ לאישור מתווה הגז מצד גורמי ממשל ב[[ארצות הברית]]. כך נחשף לדוגמה כי שגרירות ארצות הברית שלחה מסרונים לחברי כנסת ערבים לתמוך במתווה הגז בכנסת{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|שגרירות ארה"ב לח"כים מהרשימה המשותפת: הצביעו בעד מתווה הגז של נתניהו|politics/1.2671804|30 ביוני 2015|}}}}.

בשל מעורבותה של החברה האמריקאית [[נובל אנרג'י]] בקידוחים, מופעל גם לחץ לאישור מתווה הגז מצד גורמי ממשל ב[[ארצות הברית]]. כך נחשף לדוגמה כי שגרירות ארצות הברית שלחה מסרונים לחברי כנסת ערבים לתמוך במתווה הגז בכנסת{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|שגרירות ארה"ב לח"כים מהרשימה המשותפת: הצביעו בעד מתווה הגז של נתניהו|politics/1.2671804|30 ביוני 2015|}}}}.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://mof.gov.il/ReportsAndReviews/Pages/NaturalGasProtocols.aspx פרוטוקולי הדיונים לגיבוש מתווה הגז הטבעי]

* [http://mof.gov.il/ReportsAndReviews/Pages/NaturalGasProtocols.aspx פרוטוקולי הדיונים לגיבוש מתווה הגז הטבעי]

 

[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]

[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]