שינויים

'''כשל שוק''' (Market failure) הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

'''כשל שוק''' (Market failure) הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

במצבים של כשל שוק למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הויקטוראינית Henry Sidgwick.  

במצבים של כשל שוק למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הויקטוראינית Henry Sidgwick. 

 

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. למרות זאת יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיע על הרעיון של כשל שוק. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק.  

==סוגים של כשלי שוק==

==סוגים של כשלי שוק==

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.

==ראו גם==

==ראו גם==