שורה 3: |
שורה 3: |
| דוגמה למצבים של מידע א-סימטרי היא '''[[בחירה מנוגדת]]''' (Adverse selection) ו'''[[סיכון מוסרי]]'''. ב[[בחירה מנוגדת]] דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, נהנים מיתרון על פני מוצרים איכותיים, והמועמדים הפחות מוכשרים ב[[שוק העבודה]] הם בעלי יתרון על פני מועמדים איכותיים יותר. ב[[סיכון מוסרי]] סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי. | | דוגמה למצבים של מידע א-סימטרי היא '''[[בחירה מנוגדת]]''' (Adverse selection) ו'''[[סיכון מוסרי]]'''. ב[[בחירה מנוגדת]] דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, נהנים מיתרון על פני מוצרים איכותיים, והמועמדים הפחות מוכשרים ב[[שוק העבודה]] הם בעלי יתרון על פני מועמדים איכותיים יותר. ב[[סיכון מוסרי]] סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי. |
| | | |
− | במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על [[מוצר ציבורי]] מסוג אמון ו[[הון חברתי]]. | + | במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק מגיע למצב שאינו [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]]. במצבים קיצוניים יותר מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים, ומוכרים אינם סומכים זה על זה. בעצם נוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק ושל מסחר. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על [[מוצר ציבורי]] מסוג אמון ו[[הון חברתי]]. כמו כן יש חשיבות ל[[רגולציה]] כדי לאפשר אמינות של מוסדות שנועדו לתת פתרונות לבעיה. |
| | | |
| בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], [[מייקל ספנס]] ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי. | | בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], [[מייקל ספנס]] ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי. |
שורה 43: |
שורה 43: |
| * [[תורת המידע]]- הדרך בה מידע הולך לאיבוד במהלך תקשורת | | * [[תורת המידע]]- הדרך בה מידע הולך לאיבוד במהלך תקשורת |
| * [[סיכון מוסרי]] -פירמות או פרטים שנוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע פיננסי אם הסיכון אכן יתממש | | * [[סיכון מוסרי]] -פירמות או פרטים שנוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע פיננסי אם הסיכון אכן יתממש |
| + | * [[עלויות עסקה]] |
| * [[Phishing for Phools]] - ספרם של [[ג'ורג' אקלרוף]] ורוברט שילר שטוען כי מצב בו חברות מרמות את הצרכנים בשוק חופשי הוא מצב נפוץ. | | * [[Phishing for Phools]] - ספרם של [[ג'ורג' אקלרוף]] ורוברט שילר שטוען כי מצב בו חברות מרמות את הצרכנים בשוק חופשי הוא מצב נפוץ. |
| * [[תעשיית התרופות]] - דוגמה לפערי מידע גדולים בין החברות לבין הצרכנים. | | * [[תעשיית התרופות]] - דוגמה לפערי מידע גדולים בין החברות לבין הצרכנים. |