שינויים

נוספו 9 בתים ,  21:55, 29 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:  
==מידות ומטרות==
 
==מידות ומטרות==
 
קיימים מדדים שונים למדידת הגודל:  
 
קיימים מדדים שונים למדידת הגודל:  
* גדלים פיזיים - נפח; מסה; גובה; שטח;  לדוגמה מאסת הגוף של יצור רב תאי, נפח של בית, שטח של מדינה, שטח של שדה חקלאי, הנפח של מתקן יציקה או של ראקטור כימי, נפח של כספת.  
+
* גדלים פיזיים - נפח; מסה; גובה; שטח;  לדוגמה מאסת הגוף של יצור רב תאי, נפח של בית, שטח של מדינה, שטח של שדה חקלאי, הנפח של מתקן יציקה או של ריאקטור כימי, נפח של כספת.  
 
* מספר הרכיבים במערכת, מספר הפרטים השייכים לקבוצה, או הנפח שלה- גודלו הפיזי של המפעל, מספר המכונות במפעל,  כמות עובדים בפירמה או במפעל, כמות החיות בעדר.  
 
* מספר הרכיבים במערכת, מספר הפרטים השייכים לקבוצה, או הנפח שלה- גודלו הפיזי של המפעל, מספר המכונות במפעל,  כמות עובדים בפירמה או במפעל, כמות החיות בעדר.  
 
* גדלים פיזיים נוספים - מהירות, תאוצה, הספק ואנרגיה. לדוגמה כמות האנרגיה המושקעת בתהליך כימי, מהירות הביצוע של פעולה רוטינית.  
 
* גדלים פיזיים נוספים - מהירות, תאוצה, הספק ואנרגיה. לדוגמה כמות האנרגיה המושקעת בתהליך כימי, מהירות הביצוע של פעולה רוטינית.  
שורה 20: שורה 20:     
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
 
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
* צמצום ההוצאה הממוצאת (בגוף עסקי, ביחידות ביולוגיות)
+
* צמצום ההוצאה הממוצעת (בגוף עסקי, ביחידות ביולוגיות)
 
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומר  
 
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומר  
 
* צמצום כמות הבלאי, התגוננות טובה יותר מפני מזיקים או טפילים (טפילים - שאינם מתחרים עם מערכת על ניצול משאבים דומים, אלא מתמחים בניצול הצלחת המערכת כמקור חדש לניצול משאבים, לרוב על חשבון המערכת)  
 
* צמצום כמות הבלאי, התגוננות טובה יותר מפני מזיקים או טפילים (טפילים - שאינם מתחרים עם מערכת על ניצול משאבים דומים, אלא מתמחים בניצול הצלחת המערכת כמקור חדש לניצול משאבים, לרוב על חשבון המערכת)  
שורה 38: שורה 38:  
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
 
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
   −
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיביטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
+
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
   −
דוגמה נוספת היא בידוד מבנים ובתים. בתים בעלי נפח גדול מסוגלים לספק בידוד טוב יותר ביחס ליחידת נפח. פינגווינים קיסריים זכרים שנאלצים להתמודד עם טמפרטורה קרה מאד באנטרקטיקה בזמן הדגירה על הביצים, מתקבצים במבנה עגול ומהודק ושומרים על תחלופה של פינגוונים שנמצאים בשולי המבנה.  
+
דוגמה נוספת היא בידוד מבנים ובתים. בתים בעלי נפח גדול מסוגלים לספק בידוד טוב יותר ביחס ליחידת נפח. פינגווינים קיסריים זכרים שנאלצים להתמודד עם טמפרטורה קרה מאד באנטרקטיקה בזמן הדגירה על הביצים, מתקבצים במבנה עגול ומהודק ושומרים על תחלופה של פינגווינים שנמצאים בשולי המבנה.  
    
מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד שתפקידו לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע משטח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות, הומוגניות של המתכת המותכת ועוד.  
 
מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד שתפקידו לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע משטח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות, הומוגניות של המתכת המותכת ועוד.  
שורה 49: שורה 49:  
[[קובץ:Chen caerulescens 32956.JPG|ממוזער|300px|עדר של אלפי אווזי שלג. מחד העדר מהווה מטרה גדולה וקלה לזיהוי, וכן הוא מכלה משאבים בצורה מהירה. מאידך, הפרטים בקצה העדר מהווים שומרים המתריעים על התקרבות טורפים בפני כל העדר. תופעה דומה קיימת בלהקות דגים, אשר סיגלו גם יכולות תמרון מרשימות. תופעת ההתקהלות בלהקות גדולות מתקיימת גם בעונת הרבייה אף במינים שאינם מתקהלים בדרך כלל לצרכי מציאת בני זוג והגנה על צאצאים]]
 
[[קובץ:Chen caerulescens 32956.JPG|ממוזער|300px|עדר של אלפי אווזי שלג. מחד העדר מהווה מטרה גדולה וקלה לזיהוי, וכן הוא מכלה משאבים בצורה מהירה. מאידך, הפרטים בקצה העדר מהווים שומרים המתריעים על התקרבות טורפים בפני כל העדר. תופעה דומה קיימת בלהקות דגים, אשר סיגלו גם יכולות תמרון מרשימות. תופעת ההתקהלות בלהקות גדולות מתקיימת גם בעונת הרבייה אף במינים שאינם מתקהלים בדרך כלל לצרכי מציאת בני זוג והגנה על צאצאים]]
   −
התכנסות בעדרים גדולים היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל המבוסס על יחס שטח-היקף או יחס נפח-שטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה הקטנת היחס נפח-שטח פנים לצמצום הסיכוי של כל פרט הלמצא בשוליי העדר. במקרה זה, היתרון לגודל תלוי במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת.
+
התכנסות בעדרים גדולים היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל המבוסס על יחס שטח-היקף או יחס נפח-שטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה הקטנת היחס נפח-שטח פנים לצמצום הסיכוי של כל פרט להימצא בשוליי העדר. במקרה זה, היתרון לגודל תלוי במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת.
    
דוגמה ליישום היבט זה היא לצרכי הגנה מאוייבים של עדרי יונקים אוכלי עשב ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים). דוגמאות נוספות כוללות להקות ציפורים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט של צמצום שטח הפנים - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה.
 
דוגמה ליישום היבט זה היא לצרכי הגנה מאוייבים של עדרי יונקים אוכלי עשב ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים). דוגמאות נוספות כוללות להקות ציפורים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט של צמצום שטח הפנים - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה.
שורה 66: שורה 66:  
לדוגמה אם יש חברה גדולה שמוכרת 500 מכוניות ביום,  שמתחרה מול חמש חברות קטנות שכל אחת מוכרת 100 מכוניות ביום. בכל חברה יש מחלקת מחקר ופיתוח שמהווה עבור כל אחד מהחברות הוצאה קבועה - צריך לשלם למעבדות ולחוקרים סכום זהה בלי קשר לכמות המכירות שיש. כמות המכוניות של כל חמש החברות הקטנות הוא זהה לכמות המכוניות שמוכרת החברה הגדולה - 500, אבל הן צריכות להחזיק יחד 5 מחלקות פיתוח, בעוד החברה הגדולה צריכה להחזיק רק מחלקת פיתוח אחת - ולכן ביחס למחזור המכירות, ההוצאות הקבועות שלה על פיתוח הן קטנות יותר. לחלופין היא יכולה להחזיק מחלקת פיתוח משוכללת יותר או גדולה יותר שתיתן לה יתרונות טכנולוגים ביחס לחברות המתחרות ([[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[יוזף שומפטר]] הבחין בכך לראשונה ולכן דגל ב[[תחרות שומפטריאנית]] - תחרות בין מספר מצומצם של חברות שיכולות כל אחת להשקיע במחקר ובטכנולוגיה חדשה במקום במודל של [[תחרות משוכללת]]).   
 
לדוגמה אם יש חברה גדולה שמוכרת 500 מכוניות ביום,  שמתחרה מול חמש חברות קטנות שכל אחת מוכרת 100 מכוניות ביום. בכל חברה יש מחלקת מחקר ופיתוח שמהווה עבור כל אחד מהחברות הוצאה קבועה - צריך לשלם למעבדות ולחוקרים סכום זהה בלי קשר לכמות המכירות שיש. כמות המכוניות של כל חמש החברות הקטנות הוא זהה לכמות המכוניות שמוכרת החברה הגדולה - 500, אבל הן צריכות להחזיק יחד 5 מחלקות פיתוח, בעוד החברה הגדולה צריכה להחזיק רק מחלקת פיתוח אחת - ולכן ביחס למחזור המכירות, ההוצאות הקבועות שלה על פיתוח הן קטנות יותר. לחלופין היא יכולה להחזיק מחלקת פיתוח משוכללת יותר או גדולה יותר שתיתן לה יתרונות טכנולוגים ביחס לחברות המתחרות ([[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[יוזף שומפטר]] הבחין בכך לראשונה ולכן דגל ב[[תחרות שומפטריאנית]] - תחרות בין מספר מצומצם של חברות שיכולות כל אחת להשקיע במחקר ובטכנולוגיה חדשה במקום במודל של [[תחרות משוכללת]]).   
   −
דבר זה נכון לגבי היבטים רבים אחרים שהם בגדר [[הוצאות קבועות]] של פירמה (שאינן תלויות בכמו המכירות שלה) כמו יחסי ציבור, [[לובי פוליטי]], שיווק, חלק מ[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], עובדי הנהלה ומומחים שונים ועוד. זו הסיבה לכך שלאחר [[מיזוג חברות|מיזוג בין שתי חברות]], יש בדרך כלל [[פיטורים|קיצוצים בכוח האדם]], מכירת ציוד ומבנים עודפים, והחברה החדשה מצליחה למכור כמות דומה של מוצרים עם כמות נמוכה יותר של הוצאות - אין לה צורך לדוגמה בשני בנייני הנהלה, בשני מנכ"לים, שני סמנכל"י כספים, כמות כפולה של סוכנויות מכירות במדינות שונות וכו'.  
+
דבר זה נכון לגבי היבטים רבים אחרים שהם בגדר [[הוצאות קבועות]] של פירמה (שאינן תלויות בכמו המכירות שלה) כמו יחסי ציבור, [[לובי פוליטי]], שיווק, חלק מ[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], עובדי הנהלה ומומחים שונים ועוד. זו הסיבה לכך שלאחר [[מיזוג חברות|מיזוג בין שתי חברות]], יש בדרך כלל [[פיטורים|קיצוצים בכוח האדם]], מכירת ציוד ומבנים עודפים, והחברה החדשה מצליחה למכור כמות דומה של מוצרים עם כמות נמוכה יותר של הוצאות - אין לה צורך לדוגמה בשני בנייני הנהלה, בשני מנכ"לים, שני סמנכ"לי כספים, כמות כפולה של סוכנויות מכירות במדינות שונות וכו'.  
    
יתרונות כאלה של איגום משאבים נכונים גם לגבי [[מוסד חברתי|מוסד חברתיים]] אחרים כמו מדינות, ארגונים, צבאות וכו'. לדוגמה מספר מעבדות מחקר יכולות לקנות יחד מיקרוסקופ יקר שכל אחת מהן צריכה אותו רק לזמן קצר. דבר זה יכול להתאפשר כיום גם דרך [[כלכלת שיתוף]] אבל יש מצבים וארגונים שבהן קשה יותר לשתף תשתית משותפת - כגון ציוד צבאי, או מחקר בין חברות מתחרות.  
 
יתרונות כאלה של איגום משאבים נכונים גם לגבי [[מוסד חברתי|מוסד חברתיים]] אחרים כמו מדינות, ארגונים, צבאות וכו'. לדוגמה מספר מעבדות מחקר יכולות לקנות יחד מיקרוסקופ יקר שכל אחת מהן צריכה אותו רק לזמן קצר. דבר זה יכול להתאפשר כיום גם דרך [[כלכלת שיתוף]] אבל יש מצבים וארגונים שבהן קשה יותר לשתף תשתית משותפת - כגון ציוד צבאי, או מחקר בין חברות מתחרות.  
שורה 89: שורה 89:  
בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).
 
בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).
   −
עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת אפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של [[חומרי הגלם]] והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל כתלות בשטח-פנים (ושטח שעליו משלמים), אבל מספק נפח אחסון.  
+
עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת איפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של [[חומרי הגלם]] והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל כתלות בשטח-פנים (ושטח שעליו משלמים), אבל מספק נפח אחסון.  
   −
החסרונות של מאגרים הוא שיש צורך לנהל אותם ולתחזק אותם, והם כרוכים ב[[בלאי]]. עצם העובדה שהם מהווים מאגר של דבר מה נחוץ מושכת טפילים, גנבים או יצורים ביולוגים אחרים שרוצים להנות מהמאגר. אסמים וממגורות מושכים חולדות, מיכלי דלק הם נקודת טורפה צבאית, על ממגורות יש להגן מפני מזיקים, מאגרי מים חשופים ל[[זיהום]] ולאידוי ועלולים לגרום לסכנת שטפונות וכו'.
+
החסרונות של מאגרים הוא שיש צורך לנהל אותם ולתחזק אותם, והם כרוכים ב[[בלאי]]. עצם העובדה שהם מהווים מאגר של דבר מה נחוץ מושכת טפילים, גנבים או יצורים ביולוגים אחרים שרוצים להנות מהמאגר. אסמים וממגורות מושכים חולדות, מיכלי דלק הם נקודת תורפה צבאית, על ממגורות יש להגן מפני מזיקים, מאגרי מים חשופים ל[[זיהום]] ולאידוי ועלולים לגרום לסכנת שטפונות וכו'.
    
===יכולת תחזוקה של מעטפות חזקות יותר===
 
===יכולת תחזוקה של מעטפות חזקות יותר===
 
יצורים גדולים יותר יכולים להחזיק שריון עבה יותר. שריון זה הוא כבד יותר יחסית למשקל הגוף יחסית ליצורים קטנים, אבל כנגד טורפים ההגנה החשובה של השריון הוא עוביו המוחלט.  
 
יצורים גדולים יותר יכולים להחזיק שריון עבה יותר. שריון זה הוא כבד יותר יחסית למשקל הגוף יחסית ליצורים קטנים, אבל כנגד טורפים ההגנה החשובה של השריון הוא עוביו המוחלט.  
   −
באופן דומה מדינות גדולות יותר יכולות להחזיק שטחי גדולים בלתי מיושבים שישמשו כאיזורי "באפר" להגנה ולפריסה של יחידות צבא קטנות או תחנות התרעה. בגלל יחס מעטפת-שטח, ככל שהשטח גדול יותר, כך השטח המבוזבז על מטעפת בעובי נתון הוא קטן יותר יחסית לשטח הכללי.  
+
באופן דומה מדינות גדולות יותר יכולות להחזיק שטחי גדולים בלתי מיושבים שישמשו כאיזורי "באפר" להגנה ולפריסה של יחידות צבא קטנות או תחנות התרעה. בגלל יחס מעטפת-שטח, ככל שהשטח גדול יותר, כך השטח המבוזבז על מעטפת בעובי נתון הוא קטן יותר יחסית לשטח הכללי.  
    
===יכולת רתימת אנרגיה מתפרצת===
 
===יכולת רתימת אנרגיה מתפרצת===
שורה 136: שורה 136:     
===סיכון מוסרי של בעלי הון===
 
===סיכון מוסרי של בעלי הון===
[[חברות פירמידה]] המנפיקות [[אגרות חוב]] (אג"ח) עלולות לקחת הלאות גדולות מידי או לשלם דיוודינים או שכר מופרז למנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים או לקנות רכוש במחירי הפסד מחברת בת, כאשר הנהנים מצעדים אלה הם בעלי הון גדולים השולטים בחלק מהחברה. באופן כזה החברה דווקא סובלת מחסורות לגודל, אבל בעל ההון נהנה מיתרון לגודל שכן הוא סוחט רווחים מכל שאר השחקנים.
+
[[חברות פירמידה]] המנפיקות [[אגרות חוב]] (אג"ח) עלולות לקחת הלאות גדולות מידי או לשלם דיבידנדים או שכר מופרז למנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים או לקנות רכוש במחירי הפסד מחברת בת, כאשר הנהנים מצעדים אלה הם בעלי הון גדולים השולטים בחלק מהחברה. באופן כזה החברה דווקא סובלת מחסרונות לגודל, אבל בעל ההון נהנה מיתרון לגודל שכן הוא סוחט רווחים מכל שאר השחקנים.
    
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
 
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
שורה 147: שורה 147:  
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
 
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
   −
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתליכי חימום וקירור===
+
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתהליכי חימום וקירור===
 
כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר , אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.  
 
כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר , אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.