שינויים

אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל?"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי-טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).  

אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל?"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי-טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).  

כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של [[האדם הכלכלי]] הנאו-קלאסי. אם הוא אכן רציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.  

כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של [[האדם הכלכלי]] הנאו-קלאסי. אם הוא אכן רציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להיתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.  

לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה שלהן משום שהרווחה אינה מושפעת רק מסכומי הכסף אלא גם ממידע על סכומי הכסף של שאר המשתתפים.

לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה שלהן משום שהרווחה אינה מושפעת רק מסכומי הכסף אלא גם ממידע על סכומי הכסף של שאר המשתתפים.