שינויים

==שלב ארבע - מתקפה של כנסיה קתולית ==

==שלב ארבע - מתקפה של כנסיה קתולית ==

כאשר מדברים על נכונות פיל אחד, כל שאר הפילים עומדים במקומם (גם אם הוכח כבר שאינם שם). לדוגמה כאשר מדברים על ראציונליות , ההנחה היא שיש ידע מושלם, וכאשר דנים בידע מושלם, ההנחה היא שיש ראציונליות, אנוכיות מוחלטת, אינסוף יצרנים ועוד הנחות.  

כאשר מדברים על נכונות פיל אחד, כל שאר הפילים עומדים במקומם (גם אם הוכח כבר שאינם שם). לדוגמה כאשר מדברים על רציונליות , ההנחה היא שיש ידע מושלם, וכאשר דנים בידע מושלם, ההנחה היא שיש רציונליות, אנוכיות מוחלטת, אינסוף יצרנים ועוד הנחות.  

בשלב זה חזרה להתחלה, הסברת העולם במונחים של משלים, אבל לא כמיתולוגיה יוונית (שתאפשר לתרץ כל דבר, ולבלוע כל דבר על ידי "עוד משל"), אלא ככנסיה קתולית. למרבה האירוניה הכלכלה מומשלת לפיזיקה (למרות שברמה הפיזיקלית, כלכלה מנוגדת לחוקי הפיזיקה כפי שהם מוכרים כיום).  

בשלב זה חזרה להתחלה, הסברת העולם במונחים של משלים, אבל לא כמיתולוגיה יוונית (שתאפשר לתרץ כל דבר, ולבלוע כל דבר על ידי "עוד משל"), אלא ככנסיה קתולית. למרבה האירוניה הכלכלה מומשלת לפיזיקה (למרות שברמה הפיזיקלית, כלכלה מנוגדת לחוקי הפיזיקה כפי שהם מוכרים כיום).  

דוגמא אחרת היא אנוכיות. אם נקבל את התזה של הגן האנוכי (ריצארד דוקינס), אז אדם בודד אינו בהכרח אנוכי, וכך גם פירמות לא שואפות למקסם רווח, או מדינות להטיב עם יושיביהם. דבר הבנוי מאוסף של דברים, או שהם מרכיבים את תתי המערכות שלו, לא מתנהג בדיוק כמו כל חלק במערכת.  

דוגמא אחרת היא אנוכיות. אם נקבל את התזה של הגן האנוכי (ריצארד דוקינס), אז אדם בודד אינו בהכרח אנוכי, וכך גם פירמות לא שואפות למקסם רווח, או מדינות להטיב עם יושיביהם. דבר הבנוי מאוסף של דברים, או שהם מרכיבים את תתי המערכות שלו, לא מתנהג בדיוק כמו כל חלק במערכת.  

דוגמה נוספת היא ראציונלית. התאוריה של כהנמן וטברסקי על התנהגות במצב של אי וודאות מחוברת הרבה יותר הן לממצאים בשטח (שחלקם נאספו על ידי הצמד ומאז שוחזרו), והן לתפיסה המורכבת של האדם בתאוריות פסיכולוגיות. התאוריה של כהנמן וטברסקי מסבירה בצורה אלגנטית לדוגמה את "[[פרדוקס אלה]]". אבל, למרות שהיא פורסמה בכתב עת מרכזי ([[אקונומטריקה]]) ב-1979, התאוריה לא גרמה לשינוי, לפחות לא עד הזכיה בפרס ה"נובל" בכלכלה (וכנראה שגם לא לאחר מכן). למדתי בשני קורסים בתואר שני על פרדוקס אלה, באחד מהם הוקדש לנושא שעור שלם, השני היה מיני קורס על נושא זה, בשניהם התאוריה כלל לא הוזכרה.

דוגמה נוספת היא רציונלית. התאוריה של כהנמן וטברסקי על התנהגות במצב של אי וודאות מחוברת הרבה יותר הן לממצאים בשטח (שחלקם נאספו על ידי הצמד ומאז שוחזרו), והן לתפיסה המורכבת של האדם בתאוריות פסיכולוגיות. התאוריה של כהנמן וטברסקי מסבירה בצורה אלגנטית לדוגמה את "[[פרדוקס אלה]]". אבל, למרות שהיא פורסמה בכתב עת מרכזי ([[אקונומטריקה]]) ב-1979, התאוריה לא גרמה לשינוי, לפחות לא עד הזכיה בפרס ה"נובל" בכלכלה (וכנראה שגם לא לאחר מכן). למדתי בשני קורסים בתואר שני על פרדוקס אלה, באחד מהם הוקדש לנושא שעור שלם, השני היה מיני קורס על נושא זה, בשניהם התאוריה כלל לא הוזכרה.

==מודה ועוזב ירוחם==

==מודה ועוזב ירוחם==