שינויים

'''האדם הכלכלי''' ('''homo economicus''' או ''' Economic human''') הוא מושג ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובתאוריות כלכליות אחרות, שמציג את בני-האדם כיצורים [[ראציונליזם|רציונליים]] שפועל למקסום אינטרסים צרים שלהם ואשר יש להם את הכלים ואת שיקול הדעת כדי לקבל החלטות לשם השגת מטרות סובייקטיביות מוגדרות.  

'''האדם הכלכלי''' ('''homo economicus''' או ''' Economic human''') הוא מושג ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובתאוריות כלכליות אחרות, שמציג את בני-האדם כיצורים [[רציונליזם|רציונליים]] שפועל למקסום אינטרסים צרים שלהם ואשר יש להם את הכלים ואת שיקול הדעת כדי לקבל החלטות לשם השגת מטרות סובייקטיביות מוגדרות.  

בשנים האחרונות קיימת ביקורת על המודל מכיוונים שונים. הן על ההנחות של רציונליות והן על הנחות אחרות במודל. ראו [[כלכלה התנהגותית]] להרחבה.  

בשנים האחרונות קיימת ביקורת על המודל מכיוונים שונים. הן על ההנחות של רציונליות והן על הנחות אחרות במודל. ראו [[כלכלה התנהגותית]] להרחבה.  

אם כי סמית הכיר בכך שלבני האדם חשובה גם רווחתם של אחרים בספרו Theory of Moral Sentimen

אם כי סמית הכיר בכך שלבני האדם חשובה גם רווחתם של אחרים בספרו Theory of Moral Sentimen

שורה של כלכלנים מסוף המאה ה-19 כולל [[וויליאם סטנלי ג'בונס]], [[לאון וואלראס]], [[ווילפרדו פארטו]] בנו מודלים מתמטיים שהתבססו על ההנחות של "האדם הכלכלי". במאה ה-20, [[תאוריית הבחירה הראציונלית]] של ליונל רובניס שלטה בכיפה, והמונח "האדם הכלכלי" קיבל משמעות ספציפית יותר כאדם שפועל בצורה של ראציונליזם כפי שהוא מוגדר בתאוריה הכלכלית, ושיש לו [[מידע מלא]], ומתוך אינטרס עצמי ותשוקה לרווחה אישית.

שורה של כלכלנים מסוף המאה ה-19 כולל [[וויליאם סטנלי ג'בונס]], [[לאון וואלראס]], [[ווילפרדו פארטו]] בנו מודלים מתמטיים שהתבססו על ההנחות של "האדם הכלכלי". במאה ה-20, [[תאוריית הבחירה הרציונלית]] של ליונל רובניס שלטה בכיפה, והמונח "האדם הכלכלי" קיבל משמעות ספציפית יותר כאדם שפועל בצורה של רציונליזם כפי שהוא מוגדר בתאוריה הכלכלית, ושיש לו [[מידע מלא]], ומתוך אינטרס עצמי ותשוקה לרווחה אישית.

==המודל של האדם הכלכלי==

==המודל של האדם הכלכלי==

המונח "הומו אקונומיס" משמש כמודל או כקירוב למין האנושי במודלים כלכליים רבים. האדם הכלכלי שואף להגדיל את התועלת או הרווחה שלו בהנתן [[מידע]] על הזדמנויות ומגבלות, הן טבעיות והן מעשה ידי אדם, על היכולות שלו להשיג מטרות. ההנחה במודל היא כי המטרות נקבעו מראש. גישה זו נוסחה באופן פורמלי במספר מודלים במדעי החברה, בעיקר בכלכלה.  

המונח "הומו אקונומיס" משמש כמודל או כקירוב למין האנושי במודלים כלכליים רבים. האדם הכלכלי שואף להגדיל את התועלת או הרווחה שלו בהנתן [[מידע]] על הזדמנויות ומגבלות, הן טבעיות והן מעשה ידי אדם, על היכולות שלו להשיג מטרות. ההנחה במודל היא כי המטרות נקבעו מראש. גישה זו נוסחה באופן פורמלי במספר מודלים במדעי החברה, בעיקר בכלכלה.  

האדם הכלכלי נתפס כ"ראציונלי" במובן שהרווחה שלו מוגדרת על ידי [[פונקציית תועלת]] נתונה (utility function) וכי הוא מבצע אופטימצזיה של פונקציית התועלת הנתונה על ידי הזדמנויות אותן הוא תופס. באופן זה, הפרט מנסה להשיג מטרות ספציפיות ומוגדרות מראש בעלות נמוכה ככל האפשר.  

האדם הכלכלי נתפס כ"רציונלי" במובן שהרווחה שלו מוגדרת על ידי [[פונקציית תועלת]] נתונה (utility function) וכי הוא מבצע אופטימצזיה של פונקציית התועלת הנתונה על ידי הזדמנויות אותן הוא תופס. באופן זה, הפרט מנסה להשיג מטרות ספציפיות ומוגדרות מראש בעלות נמוכה ככל האפשר.  

"ראציונליות" כזו אינה אומר כי מטרות הפרט עצמן הן ראציונליות במובן רחב יותר מבחינה חברתית, אתית או סביבתית. אלא רק שהוא מנסה להשיג תועלת רבה ככל האפשר במחיר הנמוך ביותר. יישומים נאיבים של המודל הזה מניחים כי האדם הכלכלי אכן יודע מה הכי טוב בשביל הבריאות ארוכת הטווח הפיזית והנפשית שלו, וכי ניתן להשען על מיקסום תועלת זו כדי לקבל הנחיות שיהיו טובות גם לחברה כולה. למרות שכלכלנים מודעים לכך לפעמים, ומותחים ביקרות על כך שהם לא מיישמים את המודל באופן זה, יש שימוש במודל הראציונלי גם כדי לבצע חישובים מאקרו כלכליים ארוכי טווח, וכדי לטעון שהיות והשוק ממקסם את רווחת הצרכנים (שהם האדם הכלכלי) יש לתת לשוק לקבוע גם לגבי מדיניות ציבורית ארוכת טווח.  

"רציונליות" כזו אינה אומר כי מטרות הפרט עצמן הן רציונליות במובן רחב יותר מבחינה חברתית, אתית או סביבתית. אלא רק שהוא מנסה להשיג תועלת רבה ככל האפשר במחיר הנמוך ביותר. יישומים נאיבים של המודל הזה מניחים כי האדם הכלכלי אכן יודע מה הכי טוב בשביל הבריאות ארוכת הטווח הפיזית והנפשית שלו, וכי ניתן להשען על מיקסום תועלת זו כדי לקבל הנחיות שיהיו טובות גם לחברה כולה. למרות שכלכלנים מודעים לכך לפעמים, ומותחים ביקרות על כך שהם לא מיישמים את המודל באופן זה, יש שימוש במודל הרציונלי גם כדי לבצע חישובים מאקרו כלכליים ארוכי טווח, וכדי לטעון שהיות והשוק ממקסם את רווחת הצרכנים (שהם האדם הכלכלי) יש לתת לשוק לקבוע גם לגבי מדיניות ציבורית ארוכת טווח.  

במדעי החברה, מתייחסים למודל כאל קירוב, לעיתים קרובות משתמשים במונח מתנגדים של התאוריה הנאו קלאסית, בעיקר סוציולוגים המעדיפים הסברים אחרים כמו הסברים מבניים, על פני מודלים המבוססים על החלטה ראציונלית של פרטים.  

במדעי החברה, מתייחסים למודל כאל קירוב, לעיתים קרובות משתמשים במונח מתנגדים של התאוריה הנאו קלאסית, בעיקר סוציולוגים המעדיפים הסברים אחרים כמו הסברים מבניים, על פני מודלים המבוססים על החלטה רציונלית של פרטים.  

==ביקורת==

==ביקורת==

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט  שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט  שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977 <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977 <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של אמון לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות ראציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של אמון לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות רציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתורפולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתורפולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מ[[האסכולה האוסטרית]] ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[ראציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להסתמך על אדם ראציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.  

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מ[[האסכולה האוסטרית]] ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[רציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להסתמך על אדם רציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.  

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן ראציולני. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטיה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול.  דבר זה מפר את החשיבה בדבר ראציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן ראציולני. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטיה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול.  דבר זה מפר את החשיבה בדבר רציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיביצה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומונות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפיה לתגמול. ניסוי מפרוסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיביצה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומונות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפיה לתגמול. ניסוי מפרוסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.