שינויים

שימו לב שכלכלנים אחרים מצביעים על תפקודים נוספים של כסף ואף על כך שתפקודים אלה מפריעים לשני התפקודים הראשונים החשובים במיוחד.<ref>[[ברנרד ליטר]] טוען שיש לכסף חמישה תפקודים נוספים היות והוא כולל בהם גם אמצעי ספקולציה, ואמצעי שליטה. הוא מצביע כיצד אגירת ערך, ספקולציה ושליטה על ידי כסף מפריעים לשני התפקודים העיקריים שלו - אמצעי חליפין ויחידה חשבונאית. ראו מאמר [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21]]. ניתן גם לדבר על כסף כאמצעי מיסוי יעיל מאד על ידי [[מס אינפלציה]]</ref>

שימו לב שכלכלנים אחרים מצביעים על תפקודים נוספים של כסף ואף על כך שתפקודים אלה מפריעים לשני התפקודים הראשונים החשובים במיוחד.<ref>[[ברנרד ליטר]] טוען שיש לכסף חמישה תפקודים נוספים היות והוא כולל בהם גם אמצעי ספקולציה, ואמצעי שליטה. הוא מצביע כיצד אגירת ערך, ספקולציה ושליטה על ידי כסף מפריעים לשני התפקודים העיקריים שלו - אמצעי חליפין ויחידה חשבונאית. ראו מאמר [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21]]. ניתן גם לדבר על כסף כאמצעי מיסוי יעיל מאד על ידי [[מס אינפלציה]]</ref>

התפקוד הראשון של כסף הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהוא ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים - סחורה תמורת כסף, ואז כסף תמורה סחורה.  

התפקוד הראשון של כסף הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהו ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים - סחורה תמורת כסף, ואז כסף תמורה סחורה.  

==כסף על פי מרקס==

==כסף על פי מרקס==

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא [[יחס הרזרווה]] - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא [[יחס הרזרווה]] - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

אך נניח שדרישה ליחס רזרווה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אך נניח שדרישה ליחס רזרווה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהו כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרווה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרווה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרווה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרווה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!