שינויים

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים או שיש להם שביעות רצון מהם. דרך אחרת היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים או שיש להם שביעות רצון מהם. דרך אחרת היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים.  

לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים.