− | המצב כיום הוא ששטחי החקלאות הזמינים לנו הולכים ומצטמצים. בה בעת, הביקוש למזון הולך וגדל. בניגוד למקובל לחשוב, עיקר הביקוש אינו נובע מגידול האוכלוסיה, אלא משינוי באופי התזונה. ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהמעבר לצריכת בשר אינטנסיבית. | + | המצב כיום הוא ששטחי החקלאות הזמינים לנו הולכים ומצטמצים. בה בעת, הביקוש למזון הולך וגדל. בניגוד למקובל לחשוב, עיקר הביקוש אינו נובע מגידול האוכלוסייה, אלא משינוי באופי התזונה. ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהמעבר לצריכת בשר אינטנסיבית. |
− | התוצאה היא שעל אותו משאב מוגבל מאוד, מתחרים צרכנים בעלי הפרשי הכנסות עצומים. כמחצית מאוכלוסיית העולם מתקיימת מכנסה של פחות מ-2$ ביום, ובו בזמן אחוז עצום של העושר העולמי מוחזר בידיהם של אחוזים בודדים מהאוכלוסיה: נכון לשנת 2000, העשירון העליון בארצות הברית, יפן, גרמניה ובריטניה החזיק 59% מהעושר העולמי והמאיון העליון באותן מדינות החזיק 78% מהעושר העולמי<ref>James B. Davies, Susanna Sandström, Anthony Shorrocks, and Edward N. Wolff, World distribution of household wealth, UNU-WIDER</ref>. התוצאה היא שלעניים אין כסף לאוכל. חשוב להבין כי אנחנו, רוב אזרחי ישראל, נמצאים בצד של העניים ולא של העשירים. מהנתונים שראינו קודם, עולה שגם המאיון העליון אצלנו אינו מאוד עשיר ביחס לרוב אזרחי המערב. ארגון המזון העולמי ערך [[:תמונה:מרוויחים מפסידים מעליות מחירי המזון.gif|ניתוח של ההשפעות הצפויות של עליית מחירי המזון על מאזני הסחר של מדינות]]<ref>ראה הערה 6.</ref>. הניתוח העלה שמדינות רבות, כולל רוב מדינות אירופה, צפויות להיות בצד המפסידים של המשוואה. | + | התוצאה היא שעל אותו משאב מוגבל מאוד, מתחרים צרכנים בעלי הפרשי הכנסות עצומים. כמחצית מאוכלוסיית העולם מתקיימת מכנסה של פחות מ-2$ ביום, ובו בזמן אחוז עצום של העושר העולמי מוחזר בידיהם של אחוזים בודדים מהאוכלוסייה: נכון לשנת 2000, העשירון העליון בארצות הברית, יפן, גרמניה ובריטניה החזיק 59% מהעושר העולמי והמאיון העליון באותן מדינות החזיק 78% מהעושר העולמי<ref>James B. Davies, Susanna Sandström, Anthony Shorrocks, and Edward N. Wolff, World distribution of household wealth, UNU-WIDER</ref>. התוצאה היא שלעניים אין כסף לאוכל. חשוב להבין כי אנחנו, רוב אזרחי ישראל, נמצאים בצד של העניים ולא של העשירים. מהנתונים שראינו קודם, עולה שגם המאיון העליון אצלנו אינו מאוד עשיר ביחס לרוב אזרחי המערב. ארגון המזון העולמי ערך [[:תמונה:מרוויחים מפסידים מעליות מחירי המזון.gif|ניתוח של ההשפעות הצפויות של עליית מחירי המזון על מאזני הסחר של מדינות]]<ref>ראה הערה 6.</ref>. הניתוח העלה שמדינות רבות, כולל רוב מדינות אירופה, צפויות להיות בצד המפסידים של המשוואה. |
| תופעה נוספת, שכבר החלה להתרחש, היא הגבלת הסחר הבין-לאומי במוצרי מזון. בשיאו של משבר האורז באביב 2008, הגבילה ממשלת הודו את ייצוא האורז על מנת להבטיח כמות מספקת לצריכה פנימית. צעדים דומים מסוג זה בעתיד, יפגעו בבטחון המזון של מדינות שאינן מסוגלות להפיק מספיק תוצרת לשם האכלת כל תושביהן, ובכלל זה מדינת ישראל. | | תופעה נוספת, שכבר החלה להתרחש, היא הגבלת הסחר הבין-לאומי במוצרי מזון. בשיאו של משבר האורז באביב 2008, הגבילה ממשלת הודו את ייצוא האורז על מנת להבטיח כמות מספקת לצריכה פנימית. צעדים דומים מסוג זה בעתיד, יפגעו בבטחון המזון של מדינות שאינן מסוגלות להפיק מספיק תוצרת לשם האכלת כל תושביהן, ובכלל זה מדינת ישראל. |