שינויים

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתאור הנפוץ שלה - ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת [[1995]] "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתאור הנפוץ שלה - ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת [[1995]] "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".

;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסיה:

;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה:

בעולם הבוקרים ה[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]] דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושא של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.  

בעולם הבוקרים ה[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]] דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושא של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.  

בעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות וא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).

בעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות וא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).

ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] על [[בני האדם]]. כתוצאה מכך המשך [[גידול האוכלוסיה]] ו[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.

ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] על [[בני האדם]]. כתוצאה מכך המשך [[גידול האוכלוסייה]] ו[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.

לדוגמה כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים עלות המים נמוכה וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין, ככל ש[[זיהום מים|מזדהמים]] או שיש פחות מים לנפש ופגיעה ב[[משק המים בישראל]] עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.

לדוגמה כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים עלות המים נמוכה וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין, ככל ש[[זיהום מים|מזדהמים]] או שיש פחות מים לנפש ופגיעה ב[[משק המים בישראל]] עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.

כל עוד היו שפע של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] ו[[פחם]], דלדול הכמות שלהם לא הורגש מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים, עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר ומקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים ודורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי [[החזר אנרגטי]] נמוך יותר.  (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) דבר זה מוביל למוביל לעליית מחירים ב[[משק האנרגיה העולמי]] ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.

כל עוד היו שפע של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] ו[[פחם]], דלדול הכמות שלהם לא הורגש מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים, עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר ומקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים ודורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי [[החזר אנרגטי]] נמוך יותר.  (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) דבר זה מוביל למוביל לעליית מחירים ב[[משק האנרגיה העולמי]] ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.

[[שיפורים טכנולוגים]] כמו שיפור יעילות של מנועים, מכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת [[I=PAT]] הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פרושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה [[פרדוקס ג'בונס]]. אנרגיה ו[[כסף]] שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהיא מאפשרת את המשך גידול האוכלוסיה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולוגים כמו [[טים ג'קסון]] כי יש לעבור לכלכלה שיש בה [[שגשוג ללא צמיחה]] או [[כלכלת מצב יציב]].

[[שיפורים טכנולוגים]] כמו שיפור יעילות של מנועים, מכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת [[I=PAT]] הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פרושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה [[פרדוקס ג'בונס]]. אנרגיה ו[[כסף]] שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהיא מאפשרת את המשך גידול האוכלוסייה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולוגים כמו [[טים ג'קסון]] כי יש לעבור לכלכלה שיש בה [[שגשוג ללא צמיחה]] או [[כלכלת מצב יציב]].

==ראו גם==

==ראו גם==