שינויים

בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F מילטון פרידמן] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארה"ב. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארה"ב בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  

בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F מילטון פרידמן] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארצות הברית. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארצות הברית בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  

==ראשית הליברליזם==

==ראשית הליברליזם==

==מאז להיום==

==מאז להיום==

פרידמן כתב את סיפרו קפיטליזם וחירות בשנת 1962. שבע עשרה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ואת הספר כנראה כתב בתקופת המעבר בן שלטונו של אייזנהור הרפובליקני לקנדי הדמוקרטי. למעשה פרידמן מתייחס בבירור לקנדי בהקדמה לספרו (עמ' 3). לפי הלך הרוח בספר ולפי הצויין בבירור במבוא מטרתו של פרידמן הייתה להגן על הליברליזם הקפיטליסטי מפני הכוחות הקנסיאנים של אחרי הניו-דיל ומפני הרוח החדשה הנושבת מהבית הלבן. בתקופה בה כותב פרידמן את ספרו נמצאת ארה"ב בעיצומה של התרחבות כלכלית ממושכת הנמשכת מסוף מלחמת העולם השנייה, מתודלקת בבייבי בום ובהשלכות המלחמה הקרה. כאשר פרידמן והקוראים בני זמנו מתבוננים בנעשה סביבם הם מתבוננים במשק סגור יחסית וחזק מאוד, שוקק פעילות ככוורת ובו מאות עסקים זעירים, קטנים, גדולים ובינוניים, רוח יוזמה והתגייסות למאבק בקומוניסטים ובעיקר מרחב גדול להתרחבות כלכלית שתמשך עוד עשור לתוך החלל שהותירה המלחמה. אפשר שבדמיונם היו יכולים פרידמן וקוראיו לחזור על ימי התנועה הגדולה מערבה או שנות העשרים, שגם בהם התרחב המשק האמריקאי במהירות עצומה כאשר הוא מובל על ידי אתוס היוזמה הפרטית הגדולה (חברות הרכבות) והזעירה.

פרידמן כתב את סיפרו קפיטליזם וחירות בשנת 1962. שבע עשרה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ואת הספר כנראה כתב בתקופת המעבר בן שלטונו של אייזנהור הרפובליקני לקנדי הדמוקרטי. למעשה פרידמן מתייחס בבירור לקנדי בהקדמה לספרו (עמ' 3). לפי הלך הרוח בספר ולפי הצויין בבירור במבוא מטרתו של פרידמן הייתה להגן על הליברליזם הקפיטליסטי מפני הכוחות הקנסיאנים של אחרי הניו-דיל ומפני הרוח החדשה הנושבת מהבית הלבן. בתקופה בה כותב פרידמן את ספרו נמצאת ארצות הברית בעיצומה של התרחבות כלכלית ממושכת הנמשכת מסוף מלחמת העולם השנייה, מתודלקת בבייבי בום ובהשלכות המלחמה הקרה. כאשר פרידמן והקוראים בני זמנו מתבוננים בנעשה סביבם הם מתבוננים במשק סגור יחסית וחזק מאוד, שוקק פעילות ככוורת ובו מאות עסקים זעירים, קטנים, גדולים ובינוניים, רוח יוזמה והתגייסות למאבק בקומוניסטים ובעיקר מרחב גדול להתרחבות כלכלית שתמשך עוד עשור לתוך החלל שהותירה המלחמה. אפשר שבדמיונם היו יכולים פרידמן וקוראיו לחזור על ימי התנועה הגדולה מערבה או שנות העשרים, שגם בהם התרחב המשק האמריקאי במהירות עצומה כאשר הוא מובל על ידי אתוס היוזמה הפרטית הגדולה (חברות הרכבות) והזעירה.

אמנם פרידמן מתייחס רבות לעניין היחסים הבין לאומיים בכלכלה אולם זירת הפעילות עליה הוא מתכוון להשפיע וממנה הוא מדגים היא ארה"ב של תקופתו. מאז אותם ימים חלו התפתחויות רבות הן בכלכלת ארה"ב והן בכלכלה הגלובלית וכן למדנו יותר על אותן תקופות של צמיחה. בכוונתי להראות בהמשך כי המציאות מאז זמנו של פרידמן השתנתה רבות. ולכן לפי שיטתו עצמו עלינו לשנות כיום את דרך הפעולה הכלכלית שלנו, בעיקר עקב שני הסייגים המופיעים בכתביו ועליהם הרחבתי קודם לכן (מונופול והשפעות סביבתיות).

אמנם פרידמן מתייחס רבות לעניין היחסים הבין לאומיים בכלכלה אולם זירת הפעילות עליה הוא מתכוון להשפיע וממנה הוא מדגים היא ארצות הברית של תקופתו. מאז אותם ימים חלו התפתחויות רבות הן בכלכלת ארצות הברית והן בכלכלה הגלובלית וכן למדנו יותר על אותן תקופות של צמיחה. בכוונתי להראות בהמשך כי המציאות מאז זמנו של פרידמן השתנתה רבות. ולכן לפי שיטתו עצמו עלינו לשנות כיום את דרך הפעולה הכלכלית שלנו, בעיקר עקב שני הסייגים המופיעים בכתביו ועליהם הרחבתי קודם לכן (מונופול והשפעות סביבתיות).

===מונופול, תאגיד ושוק משוכלל===

===מונופול, תאגיד ושוק משוכלל===

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי ע"י פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי ע"י פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארה"ב מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת בולדינג]] 1968).

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת בולדינג]] 1968).

==נאו שמרנות==

==נאו שמרנות==

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארה"ב מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארה"ב היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארה"ב. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגרה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגרה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.