13,124
עריכות
שינויים
משורה 5:
שורה 5: − +
החלפת טקסט – "הויתור" ב־"הוויתור"
==הרעיון והתפתחותו==
==הרעיון והתפתחותו==
הרעיון להקמת קבוץ עירוני בבית שמש החל מתגבש במחצית שנות השמונים, על ידי בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, שחברו יחד בגרעין הגשמה. רעיונם היה פשוט: לשתול את עקרונות הקבוץ במסגרת עירונית. הדבר חייב כמובן ויתור על מימד הכפריות המאפיין את הקבוץ הרגיל, אך לפי הרעיון המקורי, לא היתה מניעה שחברי קבוץ עירוני ימצאו פרנסתם גם בענפי החקלאות, ככל שאלו יהיו זמינים עבורם. לצד הויתור על המימד הכפרי, סברו הוגי הרעיון שהקבוץ העירוני חייב יהיה לשפר את האיזון שבין אינדיבידואליזם לשיתופיות.
הרעיון להקמת קבוץ עירוני בבית שמש החל מתגבש במחצית שנות השמונים, על ידי בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, שחברו יחד בגרעין הגשמה. רעיונם היה פשוט: לשתול את עקרונות הקבוץ במסגרת עירונית. הדבר חייב כמובן ויתור על מימד הכפריות המאפיין את הקבוץ הרגיל, אך לפי הרעיון המקורי, לא היתה מניעה שחברי קבוץ עירוני ימצאו פרנסתם גם בענפי החקלאות, ככל שאלו יהיו זמינים עבורם. לצד הוויתור על המימד הכפרי, סברו הוגי הרעיון שהקבוץ העירוני חייב יהיה לשפר את האיזון שבין אינדיבידואליזם לשיתופיות.
כך, מצד אחד קופה משותפת ממנה יחולקו תקציבים אישיים כוללים כמו בקבוץ הרגיל, אך מצד שני אוטונומיה רחבה של כל חבר בסוגיות מהותיות כגון פרנסה, יציאה ללימודים וכד'. במהלך שנת 1986 ומחצית 1987 עסקו החברים בכוח של הקבוץ העירוני שקם בסופו של דבר בבית שמש, בגיבוש העקרונות הללו, ולקראת 'העליה על המדרגות', בחודש תמוז תשמ"ז [יולי 1987], עוצבו עקרונות אלו סביב חמשת העיקרים הבאים:
כך, מצד אחד קופה משותפת ממנה יחולקו תקציבים אישיים כוללים כמו בקבוץ הרגיל, אך מצד שני אוטונומיה רחבה של כל חבר בסוגיות מהותיות כגון פרנסה, יציאה ללימודים וכד'. במהלך שנת 1986 ומחצית 1987 עסקו החברים בכוח של הקבוץ העירוני שקם בסופו של דבר בבית שמש, בגיבוש העקרונות הללו, ולקראת 'העליה על המדרגות', בחודש תמוז תשמ"ז [יולי 1987], עוצבו עקרונות אלו סביב חמשת העיקרים הבאים: