שינויים

מ
החלפת טקסט – "מליארד" ב־"מיליארד"
שורה 4: שורה 4:     
==פליטת גזי חממה על ידי תעשיית התעופה==
 
==פליטת גזי חממה על ידי תעשיית התעופה==
כמו כל הפעילות האנושית הכרוכות בבעירה, רוב הצורות של [[תעופה]] משחררות [[פחמן דו חמצני]](CO2) וגזי חממה אחרים ל[[אטמוספרה]] של כדור הארץ, דבר התורם להאצת [[התחממות כדור הארץ]] ובמקרה של פחמן [[זיהום האוקיינוסים בחומצות]]. חששות אלה מקבלים משנה תוקף בשל הנפח הנוכחי של תעופה מסחרית וקצב הצמיחה שלה. בשנת 2014 בעולם כ-8.3 מיליון אנשים טסו ביום, 3 מליארד מושבים בשנה, לעומת שני מיליארד מושבים בסך הכל בשנת 1999.
+
כמו כל הפעילות האנושית הכרוכות בבעירה, רוב הצורות של [[תעופה]] משחררות [[פחמן דו חמצני]](CO2) וגזי חממה אחרים ל[[אטמוספרה]] של כדור הארץ, דבר התורם להאצת [[התחממות כדור הארץ]] ובמקרה של פחמן [[זיהום האוקיינוסים בחומצות]]. חששות אלה מקבלים משנה תוקף בשל הנפח הנוכחי של תעופה מסחרית וקצב הצמיחה שלה. בשנת 2014 בעולם כ-8.3 מיליון אנשים טסו ביום, 3 מיליארד מושבים בשנה, לעומת שני מיליארד מושבים בסך הכל בשנת 1999.
    
בנוסף לגזי הפחמן שנפלטים על ידי רוב כלי טיס בטיסה דרך שריפת דלקים כגון [[מטוסי טורבינה]] (Jet –A) או [[מטוסי בוכנה]](Avgas), תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי חממה בזמן הפקת הנפט וזיקוק דלקי המטוסים ב[[בתי זיקוק]]. פליטות נוספות (בסדר גודל נמוך יותר) נגרמות מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה, גם באמצעות שימוש בקרקע, באנרגיה ופליטות גזי חממה בבנייני שדה תעופה, הייצור של מטוסים והבנייה של תשתיות שדה התעופה.  
 
בנוסף לגזי הפחמן שנפלטים על ידי רוב כלי טיס בטיסה דרך שריפת דלקים כגון [[מטוסי טורבינה]] (Jet –A) או [[מטוסי בוכנה]](Avgas), תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי חממה בזמן הפקת הנפט וזיקוק דלקי המטוסים ב[[בתי זיקוק]]. פליטות נוספות (בסדר גודל נמוך יותר) נגרמות מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה, גם באמצעות שימוש בקרקע, באנרגיה ופליטות גזי חממה בבנייני שדה תעופה, הייצור של מטוסים והבנייה של תשתיות שדה התעופה.