שינויים

עם זאת, הלימודים האינטסיבים הללו פגעו בבריאות הנפשית שלו. בגיל עשרים הוא סבל מהתמוטטות עצבים. בפרק החמישי של האוטוביוגרפיה שלו, הוא טען כי הדבר נבע מהקושי הנפשי והפיזי של לימודיו, אשר דיכאו כל רגש שהיה עשוי לפתח כילד רגיל. עם זאת, דיכאון זה החל להתפוגג לאחר שמצא נחמה בזכרונותיו של ז'אן-פרנסואה מרמונטל ושירו של ויליאם וורדסוורת.   

עם זאת, הלימודים האינטסיבים הללו פגעו בבריאות הנפשית שלו. בגיל עשרים הוא סבל מהתמוטטות עצבים. בפרק החמישי של האוטוביוגרפיה שלו, הוא טען כי הדבר נבע מהקושי הנפשי והפיזי של לימודיו, אשר דיכאו כל רגש שהיה עשוי לפתח כילד רגיל. עם זאת, דיכאון זה החל להתפוגג לאחר שמצא נחמה בזכרונותיו של ז'אן-פרנסואה מרמונטל ושירו של ויליאם וורדסוורת.   

בשנת 1841 מיל החל חברות עט עם [[אוגוסט קונט]] המייסד של [[פוזיטיביזם]] ו[[סוציולוגיה]]. הסוציולוגיה של קונט היתה יותר פילוסופיה מוקדמת של המדע מאשר המדע המוכר לנו כיום, והפילוסופיה הפוזטיבית סייעה למיל לדחות את התאוריה של בנתה'ם.  

בשנת 1841 מיל החל חברות עט עם [[אוגוסט קונט]] המייסד של [[פוזיטיביזם]] ו[[סוציולוגיה]]. הסוציולוגיה של קונט היתה יותר פילוסופיה מוקדמת של המדע מאשר המדע המוכר לנו כיום, והפילוסופיה הפוזיטיבית סייעה למיל לדחות את התאוריה של בנתה'ם.  

מיל היה אתאיסט ונון-קונפורמיסט. הוא סרב להתחייב ל"39 המאמרים" של הכנסייה האנגליקנית, ודבר זה מנע ממנו ללמוד באוניברסיטת אוקספורד או באוניברסיטת קיימברידג'. תחת זאת הוא הלך בעקבות אביו, ועבד ב"[[חברת הודו המזרחית הבריטית]]" עד שנת 1858. הוא הלך ל-University College בלונדון, כדי לשמוע את ההרצאות של ג'ון אוסטין, הפרופסור שפיתח את תאוריית הפוזיטיביזם המשפטי. בשנת 1856 מיל נבחר כחבר חוץ לשם כבוד באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים.   

מיל היה אתאיסט ונון-קונפורמיסט. הוא סרב להתחייב ל"39 המאמרים" של הכנסייה האנגליקנית, ודבר זה מנע ממנו ללמוד באוניברסיטת אוקספורד או באוניברסיטת קיימברידג'. תחת זאת הוא הלך בעקבות אביו, ועבד ב"[[חברת הודו המזרחית הבריטית]]" עד שנת 1858. הוא הלך ל-University College בלונדון, כדי לשמוע את ההרצאות של ג'ון אוסטין, הפרופסור שפיתח את תאוריית הפוזיטיביזם המשפטי. בשנת 1856 מיל נבחר כחבר חוץ לשם כבוד באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים.