שינויים

===שימוש בחקלאות===

===שימוש בחקלאות===

{{הפניה לערך מורחב|דשן כימי}}

{{הפניה לערך מורחב|דשן כימי}}

מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם [[חומרים מתכלים]] אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור [[אמוניה]]. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתיית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה. רוב [[שוק המזון העולמי]] כיום תלוי בתשומות מתמידות של חומרים אלה.  

מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם [[חומרים מתכלים]] אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור [[אמוניה]]. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה. רוב [[שוק המזון העולמי]] כיום תלוי בתשומות מתמידות של חומרים אלה.  

===זרחה בתעשיות המזון===

===זרחה בתעשיות המזון===

==זרחות כאיום קיומי עולמי==

==זרחות כאיום קיומי עולמי==

הן כמות גדולה מידי של שימוש בזרחות והן מחסור בזרחות עלולים להוות פגיעה אנושה בכלכלה האנושית על ידי פגיעה במערכות אקולוגיות מחד, ופגיעה בחקלאות מאידך. היות וזרחה היא מוצר מתכלה, ב[[חקלאות בת קיימא]] יש שאיפה להחליף כרייה שלה במעגלים סגורים המשלבים [[קומפסט]], וטכנולוגיות נוספות כדי לחקות את [[מחזור הזרחן]] הטבעי. מצד שני יש קושי לעבור במהירות לחקלאות נטולת כריית זרחות בגלל שהדבר עלול לפגוע ב[[פריון החקלאי]] או להצריך להגדיל את התשומות הניתנות לגידולי חקלאות, ובכך לייקר את מחיר המזון.  

הן כמות גדולה מידי של שימוש בזרחות והן מחסור בזרחות עלולים להוות פגיעה אנושה בכלכלה האנושית על ידי פגיעה במערכות אקולוגיות מחד, ופגיעה בחקלאות מאידך. היות וזרחה היא מוצר מתכלה, ב[[חקלאות בת קיימא]] יש שאיפה להחליף כרייה שלה במעגלים סגורים המשלבים [[קומפוסט]], וטכנולוגיות נוספות כדי לחקות את [[מחזור הזרחן]] הטבעי. מצד שני יש קושי לעבור במהירות לחקלאות נטולת כריית זרחות בגלל שהדבר עלול לפגוע ב[[פריון החקלאי]] או להצריך להגדיל את התשומות הניתנות לגידולי חקלאות, ובכך לייקר את מחיר המזון.  

===מחסור בזרחות לחקלאות===

===מחסור בזרחות לחקלאות===

איום קיומי אחד הקשור בזרחות הוא מחסור בדשן כימי או התייקרות חזקה מידי של הדשן הכימי בצורה שתשפיע לרעה על החקלאות העולמית. כאמור זרחן הוא מוצר חיוני למערכות ביולוגיות ולצמחים, אין לו חלופה בהיותו יסוד כימי. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכרום כדור הארץ, ריכוזים גבוהים שלו הם נדירים למדי. ככל שמתקדם תהליך הכרייה מאגרים אלה מתכלים ומגיעים להפקת מאגרים פחות ופחות איכותיים, תוך צורך בהשקעת אנרגיה גבוה יותר.  

איום קיומי אחד הקשור בזרחות הוא מחסור בדשן כימי או התייקרות חזקה מידי של הדשן הכימי בצורה שתשפיע לרעה על החקלאות העולמית. כאמור זרחן הוא מוצר חיוני למערכות ביולוגיות ולצמחים, אין לו חלופה בהיותו יסוד כימי. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכרום כדור הארץ, ריכוזים גבוהים שלו הם נדירים למדי. ככל שמתקדם תהליך הכרייה מאגרים אלה מתכלים ומגיעים להפקת מאגרים פחות ופחות איכותיים, תוך צורך בהשקעת אנרגיה גבוה יותר.  

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהשתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.