שינויים

==תכנון עירוני==

==תכנון עירוני==

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ואו [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

* '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד.   

* '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד.   

* '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר כן, קל ללכת בו יותר. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות.  

* '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר כן, קל ללכת בו יותר. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות.  

* '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' -  על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ואו מים.  

* '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' -  על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.  

*  '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים (הפרדת שימושים), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא.  

*  '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים (הפרדת שימושים), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא.  

* '''גישה למבנים''' - כמה קל להכנס למבנה בתור הולך רגל.   

* '''גישה למבנים''' - כמה קל להכנס למבנה בתור הולך רגל.   

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ואו למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

==יתרונות בריאותיים==

==יתרונות בריאותיים==