שורה 85: |
שורה 85: |
| עיקר הבדלי העלויות נובע מ"פיתוח כללי"- סלילת כבישים, הקמת שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת תשתיות מים וניקוז ועבודות עפר ותאורה. כל אלה מסתכמים בכ–115 אלף שקל בממוצע ליחידה בבנייה בשטח פתוח, לעומת כ–21 אלף שקל ליחידה בבנייה באזור מבונה. פער נוסף קיים בגלל הקמת מוסדות הציבור ומבני החינוך, כשבאזורים חדשים עולה הקמת אלה כ–34 אלף שקל לדירה בממוצע, ואילו באזורים מבונים העלות הממוצעת היא 9,000 שקל לדירה.<ref name="boso2014"/> בשפה הכלכלית הבדלים אלה מכונים הבדלים בשל [[השקעה ראשונית]] בתשתיות חדשות. | | עיקר הבדלי העלויות נובע מ"פיתוח כללי"- סלילת כבישים, הקמת שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת תשתיות מים וניקוז ועבודות עפר ותאורה. כל אלה מסתכמים בכ–115 אלף שקל בממוצע ליחידה בבנייה בשטח פתוח, לעומת כ–21 אלף שקל ליחידה בבנייה באזור מבונה. פער נוסף קיים בגלל הקמת מוסדות הציבור ומבני החינוך, כשבאזורים חדשים עולה הקמת אלה כ–34 אלף שקל לדירה בממוצע, ואילו באזורים מבונים העלות הממוצעת היא 9,000 שקל לדירה.<ref name="boso2014"/> בשפה הכלכלית הבדלים אלה מכונים הבדלים בשל [[השקעה ראשונית]] בתשתיות חדשות. |
| | | |
− | עלויות הפיתוח מועמסות לרוב על מי שרוכש את הדירות, באמעות הוצאות פיתוח שגובה [[רשות מקרקעי ישראל]] בעת שיווק הקרקע, או היטלי פיתוח שגובה הרשות המקומית. דבר זה תורם ל[[יוקר הדיור בישראל]]. גורם נוסף שמשלם את עלויות הפיתוח הם [[מיסוי|משלמי המיסים]] שכן הממשלה משלמת לעיתים קרובות את עלויות הפיתוח בבניה חדשה. בשנת 2014 הממשלה חתמה מספר הסכמי גג עם מספר ראשויות שבכל אחת מהן יש בניה של 10-15 אלף יחידות דיור בשטחים פתוחים, שבהן הממשלה מתחייבת לממן את פיתוח התשתיות בסכומים של מיליארדי שקלים.<ref name="boso2014"/> | + | עלויות הפיתוח מועמסות לרוב על מי שרוכש את הדירות, באמעות הוצאות פיתוח שגובה [[רשות מקרקעי ישראל]] בעת שיווק הקרקע, או היטלי פיתוח שגובה הרשות המקומית. דבר זה תורם ל[[יוקר הדיור בישראל]]. גורם נוסף שמשלם את עלויות הפיתוח הם [[מיסוי|משלמי המיסים]] שכן הממשלה משלמת לעיתים קרובות את עלויות הפיתוח בבניה חדשה. בשנת 2014 הממשלה חתמה מספר הסכמי גג עם מספר רשויות שבכל אחת מהן יש בניה של 10-15 אלף יחידות דיור בשטחים פתוחים, שבהן הממשלה מתחייבת לממן את פיתוח התשתיות בסכומים של מיליארדי שקלים.<ref name="boso2014"/> |
| | | |
| לדברי מנכ"ל כלכלה אורבנית, רן חקלאי, בתשתיות בדירות הנבנות בשטחים פתוחים, יש פער עלות של –1,600 שקל לדירה מדי שנה לעומת דירה בשטח עיר קיימת. זאת משום שהמערכות שנועדו לשרת את התושבים כבר קיימות וצריך רק להרחיב אותן - לדוגמה להגדיל את תדירות ניקוי הרחוב או איסוף הזבל, דבר זול יותר לעומת מימון של שירות חדש.<ref name="boso2014"/> | | לדברי מנכ"ל כלכלה אורבנית, רן חקלאי, בתשתיות בדירות הנבנות בשטחים פתוחים, יש פער עלות של –1,600 שקל לדירה מדי שנה לעומת דירה בשטח עיר קיימת. זאת משום שהמערכות שנועדו לשרת את התושבים כבר קיימות וצריך רק להרחיב אותן - לדוגמה להגדיל את תדירות ניקוי הרחוב או איסוף הזבל, דבר זול יותר לעומת מימון של שירות חדש.<ref name="boso2014"/> |
| | | |
− | בישראל אין מידע על עלויות שירותים אחרים הניתנים בידי הראשויות והמדינה - לדוגמה שיטור, תשתיות חשמל, תחבורה ציבורית ולכן קשה להשוות עלויות של הקמה ותחזוקת שירותים אלה בין פרברים לבין ערים. | + | בישראל אין מידע על עלויות שירותים אחרים הניתנים בידי הרשויות והמדינה - לדוגמה שיטור, תשתיות חשמל, תחבורה ציבורית ולכן קשה להשוות עלויות של הקמה ותחזוקת שירותים אלה בין פרברים לבין ערים. |
| | | |
| ===שימוש מוגבר ברכב פרטי והקטנת השימוש בתחבורה ציבורית=== | | ===שימוש מוגבר ברכב פרטי והקטנת השימוש בתחבורה ציבורית=== |