שינויים

* ודאותו או אי ודאותו

* ודאותו או אי ודאותו

* קרבתו או ריחוקו  

* קרבתו או ריחוקו  

* היותו פורה (הסיכוי שיבו/או אחריו תחושות מאותו סוג עצמו)  

* היותו פורה (הסיכוי שיבואו אחריו תחושות מאותו סוג עצמו)  

* והיותו טהור (הסיכוי שלא יבו/או לאחריו תחושות מן הסוג השני).  

* והיותו טהור (הסיכוי שלא יבואו לאחריו תחושות מן הסוג השני).  

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

===השלכות עתידתיות===

===השלכות עתידתיות===

ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ו/או לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי.

ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ואו לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי.

בנתהם עצמו התייחס לכך כאל קריטריון שבו יש להתחשב כאשר שוקלים מהו "עונג". והוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.  

בנתהם עצמו התייחס לכך כאל קריטריון שבו יש להתחשב כאשר שוקלים מהו "עונג". והוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסיה , [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסיה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ו/אוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסיה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסיה , [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסיה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסיה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסיה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסיה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע , או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסיה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסיה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע , או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:תועלת ו/אושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]