שינויים

נדיר למצוא שווקים כלכלים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכלים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושרותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטוריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אוביקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכלים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

נדיר למצוא שווקים כלכלים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכלים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושרותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטוריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אוביקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכלים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסמלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידואולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4)  מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ואוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששוקים כלכלים יעילים הם כה נדירים.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסמלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידו/אולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4)  מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ו/אוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששוקים כלכלים יעילים הם כה נדירים.  

==III==

==III==

האינטרקציה בין מוסדות לבין ארגונים היא זו שמעצבת את הערכה המוסדית של כלכלה. אם מוסדות הם כללי המשחק, ארגונים ויוזמיהם הם השחקנים.  

האינטרקציה בין מוסדות לבין ארגונים היא זו שמעצבת את הערכה המוסדית של כלכלה. אם מוסדות הם כללי המשחק, ארגונים ויוזמיהם הם השחקנים.  

ארגונים מורכבים מקבוצות של פרטים שקשורים יחד באיזו מטרה משותפת להשיג מטרות מסויימות. ארגונים כוללים גופים פוליטיים (לדוגמא מפלגות, הפרלמנט, מועצת העיר, גופי פיקוח), גופים כלכליים (לדוגמא פירמות, וועדי עובדים, חוות משפחתיות, קואופרטיבים), גופים חברתיים (לדוגמא כנסיות, מועדונים, ארגוני אתלטים),  וגופים חינוכיים (לדוגמא בתי ספר, אוניברסיטאות, מרכזי הכשרה מקצועית).

ארגונים מורכבים מקבוצות של פרטים שקשורים יחד באיזו מטרה משותפת להשיג מטרות מסויימות. ארגונים כוללים גופים פוליטיים (לדוגמא מפלגות, הפרלמנט, מועצת העיר, גופי פיקוח), גופים כלכליים (לדוגמא פירמות, וועדי עובדים, חוות משפחתיות, קו/אופרטיבים), גופים חברתיים (לדוגמא כנסיות, מועדונים, ארגוני אתלטים),  וגופים חינוכיים (לדוגמא בתי ספר, אוניברסיטאות, מרכזי הכשרה מקצועית).

   

   

הארגונים שקמו ישקפו את האפשרויות שניתנו על ידי המטריצה המוסדית. כלומר, אם המסגרת המוסדית מתגמלת מעשי פירטיות, אזי יקומו ארגונים פירטיים; ואם המסגרת המוסדית תתגמל פעולות ייצרניות אזי ארגונים – פירמות – יקומו לעסוק בפעולות ייצרניות.  

הארגונים שקמו ישקפו את האפשרויות שניתנו על ידי המטריצה המוסדית. כלומר, אם המסגרת המוסדית מתגמלת מעשי פירטיות, אזי יקומו ארגונים פירטיים; ואם המסגרת המוסדית תתגמל פעולות ייצרניות אזי ארגונים – פירמות – יקומו לעסוק בפעולות ייצרניות.