שינויים

==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?==

==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?==

{{ציטוט|תוכן=הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." |מקור =[[התנועה לכלכלה פוסט אוטיסטית]]}}.  

{{ציטוט|תוכן=הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ו/אובססיבי ומנותקת מהמציאות." |מקור =[[התנועה לכלכלה פוסט אוטיסטית]]}}.  

מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?".  שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר" <ref>Shlomo Maital. 1982. 'Minds, Markets and Money', (New York Basic) p 17, 262</ref>.  

מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?".  שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר" <ref>Shlomo Maital. 1982. 'Minds, Markets and Money', (New York Basic) p 17, 262</ref>.  

דוגמא נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמא בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

דוגמא נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמא בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ואושר===

===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ו/אושר===

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ו/אוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ו/אוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

==מערכות וניתוח שולי ==

==מערכות וניתוח שולי ==