שינויים

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.