שינויים

'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) או '''אנרגיה אטומית''' היא שימוש ב[[אנרגיה]] הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. נכון לשנת 2012 מספקים [[כורי כוח גרעיניים]] האזרחיים, כ 5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם.<ref>[https://www.iea.org/publications/freepublications/publication/kwes.pdf Key World Energy Statistics 2012], [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], 2012</ref>  

'''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) או '''אנרגיה אטומית''' היא שימוש ב[[אנרגיה]] הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. נכון לשנת 2012 מספקים [[כורי כוח גרעיניים]] האזרחיים, כ-5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם.<ref>[https://www.iea.org/publications/freepublications/publication/kwes.pdf Key World Energy Statistics 2012], [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], 2012</ref>  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור [[חשמל]]. בשנת 2013 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים ולא כולם מייצרים חשמל) שפועלים ב-31 מדינות,[http://www.iaea.org/pris/] כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים (ספינות מטוסים, צוללות) המשתמשים במנוע גרעיני.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור [[חשמל]]. בשנת 2013 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים ולא כולם מייצרים חשמל) שפועלים ב-31 מדינות,[http://www.iaea.org/pris/] כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים (ספינות מטוסים, צוללות) המשתמשים במנוע גרעיני.  

===פסולת רדיואקטיבית===

===פסולת רדיואקטיבית===

לאחר השימוש באורניום במסגרת הכור הגרעיני, נוצר [[פלוטניום]] שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. מתקי גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיואקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיואקטיבית גבוה בכל שנה.  

לאחר השימוש באורניום במסגרת הכור הגרעיני, נוצר [[פלוטניום]] שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיואקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיואקטיבית גבוהה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]].  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]].  

חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך.  

חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו-0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך.  

אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

===כריית האורניום===

===כריית האורניום===

נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגריעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]].  

נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגרעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]].  

===תפעול הכור והפטרות ממנו===

===תפעול הכור והפטרות ממנו===