שינויים

על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח: [[אגריאור]] המוסמכת על ידי הפדרציה הבינ"ל של התנועה לחקלאות אורגנית ([[IFOAM]]), [[טוּ‏‏‏ב השדה]], ו[[סְקאל ישראל]] (המשרד הישראלי של skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים.

על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח: [[אגריאור]] המוסמכת על ידי הפדרציה הבינ"ל של התנועה לחקלאות אורגנית ([[IFOAM]]), [[טוּ‏‏‏ב השדה]], ו[[סְקאל ישראל]] (המשרד הישראלי של skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים.

דוגמה לגידול אורגני פופלארי בישראל הוא ביו-תות. בתות שדה רגיל יש בעיה חמורה של חשיפה ל[[חומרי הדברה]]  בגלל רגישות הפרי מחד והמרקם הבשרני שלו מאידך שקולט את חומרי ההדברה. תות אורגני גדל לעיתים בארוגות באוויר שנשתלות בתוך קליפת אגוז קוקוס טחונה דבר שמונע חשיפה של הפרי למזיקים שקיימים בקרקע. אמצעי נוסף הוא [[הדברה ביולוגית]] של כנימות על ידי חיפושיות.

דוגמה לגידול אורגני פופולרי בישראל הוא ביו-תות. בתות שדה רגיל יש בעיה חמורה של חשיפה ל[[חומרי הדברה]]  בגלל רגישות הפרי מחד והמרקם הבשרני שלו מאידך שקולט את חומרי ההדברה. תות אורגני גדל לעיתים בארוגות באוויר שנשתלות בתוך קליפת אגוז קוקוס טחונה דבר שמונע חשיפה של הפרי למזיקים שקיימים בקרקע. אמצעי נוסף הוא [[הדברה ביולוגית]] של כנימות על ידי חיפושיות.

==ראו גם==

==ראו גם==