שינויים

==טקסט ישן==

==טקסט ישן==

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ  -  [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה  21]]''' (Agenda 21) , מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[וועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים  - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.  

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ  -  [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה  21]]''' (Agenda 21) , מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[ועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים  - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.  

וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו.  

וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו.  

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מילארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה 80', של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מילארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה 80', של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהמנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון,  מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל6.8 מילארד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהמנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטוקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון,  מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל6.8 מילארד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגנים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמניות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.  

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגנים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמניות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.