שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''קיצור תולדות האנושות''' הוא ספר עיון אודות ההיסטוריה של בני האדם שכתב ד"ר [[יובל נח הררי]] מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011. | + | '''קיצור תולדות האנושות''' הוא ספר עיון אודות ההיסטוריה של בני האדם שכתב פרופ' [[יובל נח הררי]] מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011. |
| | | |
| [[קובץ:כריכת קיצור תולדות האנושות.jpg|ממוזער|240px|כריכת הספר "קיצור תולדות האנושות"]] | | [[קובץ:כריכת קיצור תולדות האנושות.jpg|ממוזער|240px|כריכת הספר "קיצור תולדות האנושות"]] |
− | הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, מנסה הררי בספרו לבחון את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה. | + | הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, בוחן הררי בספרו את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה. |
| | | |
− | הגישה של הררי לחקר ההיסטוריה היא [[היסטוריה סביבתית]], מה שעמיתו, הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מכנה [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - הבנת ההיסטוריה תוך שימוש בכלים של [[פיזיקה]], כימיה ו[[ביולוגיה]]. מרגע הקמת התרבות מלפני כ -70,000 שנה הררי מוסיף לכך גם את השכבה ההיסטורית, שכן אי די בביולוגיה כי להבין את התרבות האנושית, אבל השפעת הביולוגיה על ההיסטוריה אינה נעלמת והוא ממשיך להשתמש בה גם לאחר קיום התרבות. | + | הגישה של הררי לחקר ההיסטוריה היא [[היסטוריה סביבתית]], מה שעמיתו, הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מכנה [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - הבנת ההיסטוריה תוך שימוש בכלים של [[פיזיקה]], [[כימיה]] ו[[ביולוגיה]]. מרגע הקמת התרבות מלפני כ-70,000 שנה הררי מוסיף לכך גם את השכבה ההיסטורית, שכן אי די בביולוגיה כי להבין את התרבות האנושית, אבל השפעת הביולוגיה על ההיסטוריה אינה נעלמת והוא ממשיך להשתמש בה גם לאחר קיום התרבות. |
| | | |
| ==המהפכות השונות בהיסטוריה== | | ==המהפכות השונות בהיסטוריה== |
שורה 39: |
שורה 39: |
| הררי מתחיל את תאור התפתחות האדם, בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה. | | הררי מתחיל את תאור התפתחות האדם, בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה. |
| | | |
− | במשך זמן רב בני אדם סיפרו לעצמם שבניגוד ליצורים אחרים אין להם "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר.ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו , המין [[הומו-סאפינס]] יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג. | + | במשך זמן רב בני אדם סיפרו לעצמם שבניגוד ליצורים אחרים אין להם "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר. ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו, המין [[הומו-סאפינס]] יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג. |
| | | |
− | טעות נפוצה נוספת היא התפיזה שהמין ההמו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני כמה מאות אלפי שנים במשך כ 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מיני אדם. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם. | + | טעות נפוצה נוספת היא התפיסה שהמין ההומו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני כמה מאות אלפי שנים במשך כ 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מיני אדם. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם. |
| | | |
| לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים: | | לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים: |
שורה 53: |
שורה 53: |
| אחד השינויים שהחלו את עליית האדם להיות מין דומיננטי יותר היה היכולת לביית אש. דבר זה התרחש מלפני כ-300-250 אלפי שנים. האש אפשרה לבני האדם להתגונן מפני טורפים גדולים, להתחמם בחורף, לצוד בעלי חיים קטנים ולברא חלקות יער לצרכי מעבר ועוד. | | אחד השינויים שהחלו את עליית האדם להיות מין דומיננטי יותר היה היכולת לביית אש. דבר זה התרחש מלפני כ-300-250 אלפי שנים. האש אפשרה לבני האדם להתגונן מפני טורפים גדולים, להתחמם בחורף, לצוד בעלי חיים קטנים ולברא חלקות יער לצרכי מעבר ועוד. |
| | | |
− | ההשפעה העיקרית של האש היא כנראה היכולת לבשל מזון. דבר זה פתח בפני בני האדם אפשרויות תזונה נרחבות יותר מחד, הגן עליהם ממחלות הקשורות בטפילים וחיידקים החיים בבשר מאידך. הבישול ריכך את המזון ואיפשר לנו לאכול מגוון גדול יותר של מזונות. הדבר פינה זמן שכן שימפנזים לדוגמה לועסים במשך כ 5 שעות ביום לעומת בני אדם שלועסים מזון רק שעה ביום. כמו כן הדבר הקל על האיכול אפשר לקצר את המעיים, דבר שפינה משאבי אנרגיה בגוף לתחזוקה אנרגית של מוח גדול יותר. | + | ההשפעה העיקרית של האש היא כנראה היכולת לבשל מזון. דבר זה פתח בפני בני האדם אפשרויות תזונה נרחבות יותר מחד, הגן עליהם ממחלות הקשורות בטפילים וחיידקים החיים בבשר מאידך. הבישול ריכך את המזון ואיפשר לנו לאכול מגוון גדול יותר של מזונות. הדבר פינה זמן שכן שימפנזים לדוגמה לועסים במשך כ-5 שעות ביום לעומת בני אדם שלועסים מזון רק שעה ביום. כמו כן הדבר הקל על העיכול ואיפשר לקצר את המעיים, דבר שפינה משאבי אנרגיה בגוף לתחזוקה אנרגית של מוח גדול יותר. |
| | | |
| ;עליית המין הומו-סאפינאס: | | ;עליית המין הומו-סאפינאס: |
שורה 60: |
שורה 60: |
| לפני כ-70,000 שנים, החל ההומו-סאפינס להתפשט במהירות ממזרח אפריקה לכל היבשות - המזרח התיכון, אסיה ואירופה. בכל מקום שאליו הגיע נעלמו מיני האדם האחרים בצורה מהירה למדי, של מאות או אלפי שנים. לדוגמה הנאדנרתלים האחרונים שנדחקו מתוך המזרח התיכון ומתוך אירופה שרדו בספרד עד לפני 30,000 שנה בטרם נכחדו גם הם. | | לפני כ-70,000 שנים, החל ההומו-סאפינס להתפשט במהירות ממזרח אפריקה לכל היבשות - המזרח התיכון, אסיה ואירופה. בכל מקום שאליו הגיע נעלמו מיני האדם האחרים בצורה מהירה למדי, של מאות או אלפי שנים. לדוגמה הנאדנרתלים האחרונים שנדחקו מתוך המזרח התיכון ומתוך אירופה שרדו בספרד עד לפני 30,000 שנה בטרם נכחדו גם הם. |
| | | |
− | יש שתי תאוריות שמנסות להסביר העלמות זו. האחת היא כי ההומו-סאפינס התמזג עם המינים המקומיים על ידי יצירת צאצאים פוריים, תאוריה הקרויה תאוריית ההתמזגות. התאוריה השניה היא תאוריית ההחלפה ולפיה ההומו-ספאינס דחק את המינים האחרים ולא נוצרו כלל צאצאים פוריים בין מיני האדם השונים. כיום חושבים שהתאוריית ההחלפה היא ההסבר העיקרי, ורק אחוזים בודדים של הDNA הנאושי מקורם במיני אדם אחרים. | + | יש שתי תאוריות שמנסות להסביר העלמות זו. האחת היא כי ההומו-סאפינס התמזג עם המינים המקומיים על ידי יצירת צאצאים פוריים, תאוריה הקרויה תאוריית ההתמזגות. התאוריה השניה היא תאוריית ההחלפה ולפיה ההומו-ספאינס דחק את המינים האחרים ולא נוצרו כלל צאצאים פוריים בין מיני האדם השונים. כיום חושבים שהתאוריית ההחלפה היא ההסבר העיקרי, ורק אחוזים בודדים של ה- DNA האנושי מקורם במיני אדם אחרים. |
| | | |
| העלמות מיני האדם האחרים היא הטיהור האתני הגדול בהיסטוריה. יש לה השלכות אדירות על התפתחות ההיסטוריה האנושית על כל רבדיה. היא סייעה לאדם להניח כי הוא "לא חיה" בכך שהוא העלים את קרובי המשפחה שלו שהיו דומים יותר לבעלי חיים אחרים. איך היה נראה המשפט לדוגמה אם היו גם נאנדרתלים בתוכנו? האם היה מותר להם להחזיק ברכוש? איך היה נראה התנ"ך אם בתקופה זו היו חיים בני אדם ממינים אחרים? הם גן העדן היה פתוח בפניהם גם? סילוק המינים האחרים בוצע כנראה משום שהם היו קרובים מידי ומאיימיים מידי על הקיום של חברות ההומו-סאפינס. | | העלמות מיני האדם האחרים היא הטיהור האתני הגדול בהיסטוריה. יש לה השלכות אדירות על התפתחות ההיסטוריה האנושית על כל רבדיה. היא סייעה לאדם להניח כי הוא "לא חיה" בכך שהוא העלים את קרובי המשפחה שלו שהיו דומים יותר לבעלי חיים אחרים. איך היה נראה המשפט לדוגמה אם היו גם נאנדרתלים בתוכנו? האם היה מותר להם להחזיק ברכוש? איך היה נראה התנ"ך אם בתקופה זו היו חיים בני אדם ממינים אחרים? הם גן העדן היה פתוח בפניהם גם? סילוק המינים האחרים בוצע כנראה משום שהם היו קרובים מידי ומאיימיים מידי על הקיום של חברות ההומו-סאפינס. |
שורה 68: |
שורה 68: |
| בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה, תוך שהוא מנשל את מיני האדם האחרים. הופיעו [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים, הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2000 שנה. | | בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה, תוך שהוא מנשל את מיני האדם האחרים. הופיעו [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים, הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2000 שנה. |
| | | |
− | ההסבר המקובל בקרב חוקרים כסיבה היסודית לשינויים אלה היא [[המהפכה הלשונית]]. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה, אבל הוא שכלל אותה מאד והוסיף לה אושר מילולי והיבטים נוספים. | + | ההסבר המקובל בקרב חוקרים כסיבה היסודית לשינויים אלה היא [[המהפכה הלשונית]]. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה, אבל הוא שכלל אותה מאד והוסיף לה עושר מילולי והיבטים נוספים. |
| | | |
− | ההסבר הפשוט הוא שהשפה אפשרה תאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף לחשיבות השפה של האדם הנבון היא היכולת להאגד בקבוצות גדולות בסיוע של רכילות - היכולת להעביר מידע על חברי הקבוצה וטיב יחסיהם לחבר נוסף - דבר שאיפשר להגדיל את מספר החברים בחבורה מכמה עשרות אנשים לקבוצה של כ150 אנשים ובכך לשתף פעולה במסגרת [[יתרון לגודל|קבוצה גדולה יותר]], ולזכות ביתרונות צבאיים או במבצעי צייד לדוגמה. | + | ההסבר הפשוט הוא שהשפה אפשרה תאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף לחשיבות השפה של האדם הנבון היא היכולת להאגד בקבוצות גדולות בסיוע של רכילות - היכולת להעביר מידע על חברי הקבוצה וטיב יחסיהם לחבר נוסף - דבר שאיפשר להגדיל את מספר החברים בחבורה מכמה עשרות אנשים לקבוצה של כ-150 אנשים ובכך לשתף פעולה במסגרת [[יתרון לגודל|קבוצה גדולה יותר]], ולזכות ביתרונות צבאיים או במבצעי צייד לדוגמה. |
| [[קובץ:Lion man photo.jpg|ממוזער|פסל אדם אריה, שנתגלה במערת שטאדל בגרמניה. הפסל נוצר כנראה לפני 32,000 שנים והוא העדות העתיקה ביותר לקיומה של מציאות מדומיינת או למיתוס. ייתכן והפסל קשור לאמונה דתית.]] | | [[קובץ:Lion man photo.jpg|ממוזער|פסל אדם אריה, שנתגלה במערת שטאדל בגרמניה. הפסל נוצר כנראה לפני 32,000 שנים והוא העדות העתיקה ביותר לקיומה של מציאות מדומיינת או למיתוס. ייתכן והפסל קשור לאמונה דתית.]] |
| | | |
שורה 77: |
שורה 77: |
| ההיבט החשוב ביותר של השפה החדשה, לפי הררי, הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות - [[מיתוס|מיתוסים]] שייצרו [[סדר מדומיין]]. לכאורה דבר זה יכול להתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה גדולה וללכד אותה. | | ההיבט החשוב ביותר של השפה החדשה, לפי הררי, הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות - [[מיתוס|מיתוסים]] שייצרו [[סדר מדומיין]]. לכאורה דבר זה יכול להתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה גדולה וללכד אותה. |
| | | |
− | קבוצות בגודל מעל 150 אנשים לא יכולות להתלכד סביב רכילות בלבד. הדבר שמאפשר שיתופי פעולה בקבוצות גדולות הוא אמונה במיתוס משותף. זה יכול להיות אמונה בקיומם של אלים, בקיומו של לאום, של [[כסף]], של זכויות אדם וכו'. כאשר שני נוצרים נפגשים זה עם זה, הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה המשותפת שלהם בכך שישו הוא בנו של האלוהים. כאשר שני גרמנים נפגשים זה עם זה הם יכולים לשתף פעולה גם ללא הכרות משותפת תודות לאמונה בחיזוק הלאום שלהם. וכו'. עד כמה שאנחנו יודעים, למינים אחרים אין את היכולת הזאת. | + | קבוצות בגודל מעל 150 אנשים לא יכולות להתלכד סביב רכילות בלבד. הדבר שמאפשר שיתופי פעולה בקבוצות גדולות הוא אמונה במיתוס משותף. זה יכול להיות אמונה בקיומם של אלים, בקיומו של [[לאום]], של [[כסף]], של [[זכויות אדם]] וכו'. כאשר שני נוצרים נפגשים זה עם זה, הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה המשותפת שלהם בכך שישו הוא בנו של האלוהים. כאשר שני גרמנים נפגשים זה עם זה הם יכולים לשתף פעולה גם ללא הכרות משותפת תודות לאמונה בחיזוק הלאום שלהם וכו'. עד כמה שאנחנו יודעים, למינים אחרים אין את היכולת הזאת. |
| | | |
| הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של המושג מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים. | | הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של המושג מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים. |
| | | |
− | הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מלה אינם מהוים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה. | + | הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מאלה אינם מהוים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה. |
| | | |
| שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, [[מוסדות חברתיים]], או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המושתף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, [[כסף]] או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה. | | שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, [[מוסדות חברתיים]], או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המושתף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, [[כסף]] או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה. |
שורה 90: |
שורה 90: |
| היבט נוסף וחשוב של השימוש בשפה לשם יצירת מציאות מדומיינת, היא היכולת לשנות את דרך הפעולה של מוסדות חברתיים בצורה מהירה וגמישה בהרבה יחסית לארגון חברתי שמעוגן ב[[אבולוציה]] גנטית. | | היבט נוסף וחשוב של השימוש בשפה לשם יצירת מציאות מדומיינת, היא היכולת לשנות את דרך הפעולה של מוסדות חברתיים בצורה מהירה וגמישה בהרבה יחסית לארגון חברתי שמעוגן ב[[אבולוציה]] גנטית. |
| | | |
− | עבור שאר בעלי החיים, צורת המבנה החברתי המקובלת במין תלויה במטען הגנטי. שימפנזות לא יכולות להחליט כי מעתה תהיה מהפכה פמינסטית, שבה ימנו קופה מנהיגה או להחליט על ביטול הזכר השליט וקיום [[דמוקרטיה]]. הסיבה לכך היא שצורת המבנה החברתי מעגונת בגנטיקה שלהם. שינויים במבנים החברתיים במינים אחרים הם לכן איטיים מאד, מקריים ולא ניתנים להכוונה על ידי חברי הקבוצות. לעומת זאת, מאז המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס הקים מוסדות רבים המבוססים על מיתוסים ולא על גנטיקה. מוסדות אלה יכולים להשתנות בצורה מהירה הרבה יותר ולהיות מכוונים למטרת הקבוצה בצורה טובה יותר יחסית להתארגנות חברתית המבוססת על גנטיקה. | + | עבור שאר בעלי החיים, צורת המבנה החברתי המקובלת במין תלויה במטען הגנטי. שימפנזות לא יכולות להחליט כי מעתה תהיה מהפכה פמיניסטית, שבה ימנו קופה מנהיגה או להחליט על ביטול הזכר השליט וקיום [[דמוקרטיה]]. הסיבה לכך היא שצורת המבנה החברתי מעוגנת בגנטיקה שלהם. שינויים במבנים החברתיים במינים אחרים הם לכן איטיים מאד, מקריים ולא ניתנים להכוונה על ידי חברי הקבוצות. לעומת זאת, מאז המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס הקים מוסדות רבים המבוססים על מיתוסים ולא על גנטיקה. מוסדות אלה יכולים להשתנות בצורה מהירה הרבה יותר ולהיות מכוונים למטרת הקבוצה בצורה טובה יותר יחסית להתארגנות חברתית המבוססת על גנטיקה. |
| | | |
| ===התחלת המחקר ההיסטורי=== | | ===התחלת המחקר ההיסטורי=== |
שורה 96: |
שורה 96: |
| מתקופת המהפכה הלשונית והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. המיתוסים מאפשרים שיתופי פעולה בין קבוצות גדולות יותר, והם מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות. | | מתקופת המהפכה הלשונית והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. המיתוסים מאפשרים שיתופי פעולה בין קבוצות גדולות יותר, והם מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות. |
| | | |
− | המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפירה הבינזטית, הסריסים באימיפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, בומקרה הכללי יותר של הורשה גנטית). | + | המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפריה הביזנטית, הסריסים באימפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, בומקרה הכללי יותר של הורשה גנטית). |
| | | |
| על פי הררי, מי שמנסה להשתמש רק בביולוגיה כדי לנתח את ההיסטוריה דומה למי שהולך לתחרות טניס, חוזר כשבידיו שרטוט מדויק של גבולות המגרש, וטוען ש"כל מה שהתרחש במשחק, התרחש בתוך הגבולות האלה". זה מדוייק לחלוטין, אבל זה לא מאד מעניין. לטענתו יש צורך בהוספת התאוריות של ההיסטוריה כדי להגיע להבנה טובה ומעניינת יותר של ההיסטוריה מאז המהפכה הלשונית. | | על פי הררי, מי שמנסה להשתמש רק בביולוגיה כדי לנתח את ההיסטוריה דומה למי שהולך לתחרות טניס, חוזר כשבידיו שרטוט מדויק של גבולות המגרש, וטוען ש"כל מה שהתרחש במשחק, התרחש בתוך הגבולות האלה". זה מדוייק לחלוטין, אבל זה לא מאד מעניין. לטענתו יש צורך בהוספת התאוריות של ההיסטוריה כדי להגיע להבנה טובה ומעניינת יותר של ההיסטוריה מאז המהפכה הלשונית. |
שורה 106: |
שורה 106: |
| ==ציידים לקטים== | | ==ציידים לקטים== |
| {{הפניה לערך מורחב|ציידים לקטים}} | | {{הפניה לערך מורחב|ציידים לקטים}} |
− | עוד לפני המהפכה הלשונית וזמן רב אחריה, חיו כל בני האדם בחבורות קטנות של [[ציידים לקטים]] - חברה שבה רוב או כל המזון (וחלק ניכר מחומרי הגלם) מושג מצמחי-בר, ומצייד או דייג של בעלי חיים, וזאת בניגוד לחברות חקלאיות וחברות תעשתיות שבהן רוב המזון מקורו בצמחים ובעלי חיים מבותיים. השם המדויק יותר הוא לקטים-ציידים היות וברוב חלקי העולם, לקטות היתה מקור מזון חשוב יותר ביחס לציד. | + | עוד לפני המהפכה הלשונית וזמן רב אחריה, חיו כל בני האדם בחבורות קטנות של [[ציידים לקטים]] - חברה שבה רוב או כל המזון (וחלק ניכר מחומרי הגלם) מושג מצמחי-בר, ומצייד או דייג של בעלי חיים, וזאת בניגוד לחברות חקלאיות וחברות תעשתיות שבהן רוב המזון מקורו בצמחים ובעלי חיים מבוייתים. השם המדויק יותר הוא לקטים-ציידים היות וברוב חלקי העולם, לקטות היתה מקור מזון חשוב יותר ביחס לציד. |
| | | |
| ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ 2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימינו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני. | | ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ 2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימינו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני. |
− | קיצור תולדות האנושות מאת יובל נח הררי
| |
| | | |
| בניגוד לחוקרים מוקדמים בתחום, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם היתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות. | | בניגוד לחוקרים מוקדמים בתחום, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם היתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות. |
שורה 115: |
שורה 114: |
| עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות. | | עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות. |
| | | |
− | היסטוריונים ופסיכלוגים אבולציונים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחבררות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכלוגיה אבולוציונית וסוציביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד. | + | היסטוריונים ופסיכןלוגים אבולציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחבררות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד. |
| | | |
| ==המהפכה החקלאית== | | ==המהפכה החקלאית== |
שורה 123: |
שורה 122: |
| במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000 -7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה. | | במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000 -7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה. |
| | | |
− | ה[[חקלאות]] העניקה לבני האדם את היכולת להגדיל את הספקת מזון ואפשרות לאגור עודפי מזון. היא הובילה תהליכים של מעבר ליישובי קבע, שאיפשרו גידול משמעותי בכמות הרכוש. אלא שתהליך זה לא הוביל להגדלת כמות המזון הזמינה לנפש כי במקביל לעליית פריון הקרקע, השפע החדש תורגם להגדלת כמות הילדים. כך שאותו מזון מוגבר היה צריך להאכיל יותר פיות. באופן זה המהפכה החקלאית היתה [[מלכודת דבש דמוגרפית]] או סוג של [[נעילה טכנולוגית]] שבה ניתן לעבור אל חברה חקלאית, אבל אי אפשר לחזור לחברת ציידיים לקטים מבלי שרוב האכולוסייה יגווע ברעב. | + | ה[[חקלאות]] העניקה לבני האדם את היכולת להגדיל את הספקת מזון ואפשרות לאגור עודפי מזון. היא הובילה תהליכים של מעבר ליישובי קבע, שאיפשרו גידול משמעותי בכמות הרכוש. אלא שתהליך זה לא הוביל להגדלת כמות המזון הזמינה לנפש כי במקביל לעליית פריון הקרקע, השפע החדש תורגם להגדלת כמות הילדים. כך שאותו מזון מוגבר היה צריך להאכיל יותר פיות. באופן זה המהפכה החקלאית היתה [[מלכודת דבש דמוגרפית]] או סוג של [[נעילה טכנולוגית]] שבה ניתן לעבור אל חברה חקלאית, אבל אי אפשר לחזור לחברת ציידיים לקטים מבלי שרוב האכולוסייה תגווע ברעב. |
| | | |
| באופן פרדוקסלי, הגדלת הכוח של כלל האנושות לא הוביל בהכרח לשיפור תנאי החיים של הפרטים. רוב האנשים במשך רוב החברות החקלאיות חיו חיים קשים, עסקו בפעילות חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם אליה, והתזונה שלהם התבססה בעיקר על סוג אחד של גידולים כמו [[אורז]] לדוגמה. הדבר הוביל לקיצור תוחלת החיים ולפיתוח מחלות ובעיות שלא היו קיימות בקרב החברה של ציידיים לקטים. | | באופן פרדוקסלי, הגדלת הכוח של כלל האנושות לא הוביל בהכרח לשיפור תנאי החיים של הפרטים. רוב האנשים במשך רוב החברות החקלאיות חיו חיים קשים, עסקו בפעילות חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם אליה, והתזונה שלהם התבססה בעיקר על סוג אחד של גידולים כמו [[אורז]] לדוגמה. הדבר הוביל לקיצור תוחלת החיים ולפיתוח מחלות ובעיות שלא היו קיימות בקרב החברה של ציידיים לקטים. |
שורה 129: |
שורה 128: |
| המהפכה החקלאית הובילה לשינויים גדולים בחברה האנושית כמו התפתחות ישובי קבע; צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים וסוחרים; גידול בפערים; עבדות, סירוס; מלחמות המוניות ועוד. בעקבות המהפכה החקלאית החלו יישובי קבע שהובילו לארגונים חברתיים יותר ויותר גדולים ומורכבים. כפרים הפכו לכפרים גדולים, שהתפתחו לערים ולאחר מכן לממלכות ולאימפריות. החל מיישובים כמו יריחו שמנו אלפי אנשים עבור דרך ממלכת מצרים שמנתה מאות אלפים-מיליוני אנשים וכלה באימפריות שמונות עשרות ומאות מילוני בני אדם כמו סין או ארצות הברית. | | המהפכה החקלאית הובילה לשינויים גדולים בחברה האנושית כמו התפתחות ישובי קבע; צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים וסוחרים; גידול בפערים; עבדות, סירוס; מלחמות המוניות ועוד. בעקבות המהפכה החקלאית החלו יישובי קבע שהובילו לארגונים חברתיים יותר ויותר גדולים ומורכבים. כפרים הפכו לכפרים גדולים, שהתפתחו לערים ולאחר מכן לממלכות ולאימפריות. החל מיישובים כמו יריחו שמנו אלפי אנשים עבור דרך ממלכת מצרים שמנתה מאות אלפים-מיליוני אנשים וכלה באימפריות שמונות עשרות ומאות מילוני בני אדם כמו סין או ארצות הברית. |
| | | |
− | מבחינה אובלוציונית המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של בני האדם כי היא הגדילה את מספר עותקי הDNA שהיא אמת המידה להצלחה אובלוציונית. באופן דומה, לפי הגדרה צרה זו המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של גידולים חקלאיים כמו חיטה או אורז שהפכו להיות נפוצים בכל העולם. באופן דומה היא גרמה לכך שמיני בעלי חיים כמו תרנגולות, פרות וחזירים הפכו נפוצים מאד. מצד שני, תנאי החיים של בעלי החיים שגודלו לצרכי חקלאות הלכו ונהיו גרועים יותר ויותר והם כנראה מבעלי החיים האומללים ביותר בהיסטוריה. | + | מבחינה אבולוציונית המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של בני האדם כי היא הגדילה את מספר עותקי ה- DNA שהיא אמת המידה להצלחה אבולוציונית. באופן דומה, לפי הגדרה צרה זו המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של גידולים חקלאיים כמו חיטה או אורז שהפכו להיות נפוצים בכל העולם. באופן דומה היא גרמה לכך שמיני בעלי חיים כמו תרנגולות, פרות וחזירים הפכו נפוצים מאד. מצד שני, תנאי החיים של בעלי החיים שגודלו לצרכי חקלאות הלכו ונהיו גרועים יותר ויותר והם כנראה מבעלי החיים האומללים ביותר בהיסטוריה. |
| | | |
| ===התפתחות ממלכות=== | | ===התפתחות ממלכות=== |
| המהפכה החקלאית הובילה לשינוי תפיסתי עמוק שבו החברות האנושיות החלו לעסוק בתכנון לעתיד. בעוד שבחברה לקטית דבר זה הוא קשה וחסר תועלת (היות ואין דרכים נוחות לאגירה של מוצרי מזון) בחברה החקלאית התכנון קדימה הוא הכרחי, ויש הכרח לשמור על עודפי מזון כנגד תקופות קשות יותר של בצורת או מחלות חקלאיות. | | המהפכה החקלאית הובילה לשינוי תפיסתי עמוק שבו החברות האנושיות החלו לעסוק בתכנון לעתיד. בעוד שבחברה לקטית דבר זה הוא קשה וחסר תועלת (היות ואין דרכים נוחות לאגירה של מוצרי מזון) בחברה החקלאית התכנון קדימה הוא הכרחי, ויש הכרח לשמור על עודפי מזון כנגד תקופות קשות יותר של בצורת או מחלות חקלאיות. |
| | | |
− | הדאגה הזאת לתכנון העתיד היתה הבסיס שעליו נבנו כל המבנים החברתיים המאוחרים יותר. לרוב העבודה הקשה של האיכרים שהיו מעל ל 90% מהאוכלוסיה, לא איפשרה להם חיי נוחות, היות ורוב התנובה העודפת הוחרמה על ידי שליטים-שודדים או אליטה חברתית שניצלה את עודפי המזון שייצרו האיכרים. פיתוח התרבות, הטכנולוגיה וההגות בוצע על ידי מיעוט קטן בעוד רוב האנשים עוסקים בעבודה מפרכת של ייצור מזון. | + | הדאגה הזאת לתכנון העתיד היתה הבסיס שעליו נבנו כל המבנים החברתיים המאוחרים יותר. לרוב העבודה הקשה של האיכרים שהיו מעל ל-90% מהאוכלוסיה, לא איפשרה להם חיי נוחות, היות ורוב התנובה העודפת הוחרמה על ידי שליטים-שודדים או אליטה חברתית שניצלה את עודפי המזון שייצרו האיכרים. פיתוח התרבות, הטכנולוגיה וההגות בוצע על ידי מיעוט קטן בעוד רוב האנשים עוסקים בעבודה מפרכת של ייצור מזון. |
| | | |
| עודפי מזון היו תנאי הכרחי לפיתוח שיתופי פעולה גדולים יותר, אבל הם לא היו תנאי מספיק. כדי לאפשר לאלפי ומאות אלפי אנשים לשתף פעולה היה צורך בקיום של '''[[סדר מדומיין]]''' משותף שעוגן במיתוסים. | | עודפי מזון היו תנאי הכרחי לפיתוח שיתופי פעולה גדולים יותר, אבל הם לא היו תנאי מספיק. כדי לאפשר לאלפי ומאות אלפי אנשים לשתף פעולה היה צורך בקיום של '''[[סדר מדומיין]]''' משותף שעוגן במיתוסים. |
שורה 154: |
שורה 153: |
| יש שלושה מנגנונים או [[תהליך|תהליכים]] עיקריים שדוחפים את ההיסטוריה בכיוון זה של איחוד. מנגנון אחד הוא של [[כסף]] והתרחבות [[מסחר|המסחר]] בין ובתוך חברות. הכסף שהפך ליותר ויותר נרחב וקל לשימוש הפך את המסחר לדבר יותר ויותר עולמי ודבר זה חיבר בין חלקי עולם שונים. ה[[טכנולוגיה]] של התחבורה, לדוגמה [[אוניות]] איפשרה [[מסחר בינלאומי]] מתרחב. | | יש שלושה מנגנונים או [[תהליך|תהליכים]] עיקריים שדוחפים את ההיסטוריה בכיוון זה של איחוד. מנגנון אחד הוא של [[כסף]] והתרחבות [[מסחר|המסחר]] בין ובתוך חברות. הכסף שהפך ליותר ויותר נרחב וקל לשימוש הפך את המסחר לדבר יותר ויותר עולמי ודבר זה חיבר בין חלקי עולם שונים. ה[[טכנולוגיה]] של התחבורה, לדוגמה [[אוניות]] איפשרה [[מסחר בינלאומי]] מתרחב. |
| | | |
− | מנגון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אמיפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן, יש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, קיים הרעיון של '''אימפריה אוניברסלית''' - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטעמת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית. | + | מנגון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אמיפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן, יש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, קיים הרעיון של '''אימפריה אוניברסלית''' - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטמעת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית. |
| | | |
− | המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר הירריכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאד מההגדרה המקובלת להומניזם). | + | המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר היררכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולוגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאד מההגדרה המקובלת להומניזם). |
| | | |
− | רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפחתות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מולסמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין. | + | רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפחתות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מוסלמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין. |
| | | |
| ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן, ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהיתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד, שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תחלש? וכן הלאה. | | ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן, ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהיתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד, שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תחלש? וכן הלאה. |
שורה 174: |
שורה 173: |
| לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. | | לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה. |
| | | |
− | ===האימפרליזם האירופאי=== | + | ===האימפריאליזם האירופאי=== |
− | הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ 1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגיאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריזלים האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע. | + | הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגיאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריזלים האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע. |
| | | |
− | הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלכית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוכח. | + | הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוכח. |
| | | |
− | במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב1750 הוא רק למראית עין. | + | במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין. |
| | | |
− | מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - המהפכה המדעית והקפיטליזם. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות. | + | מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - המהפכה המדעית והקפיטליזם. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות. |
| | | |
− | במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המקודמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפרליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. | + | במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפרליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. |
| סיבה מרכזית לאימפרליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה. | | סיבה מרכזית לאימפרליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה. |
| | | |
שורה 189: |
שורה 188: |
| | | |
| ===קפיטליזם=== | | ===קפיטליזם=== |
− | עוד דבר שהלך יד ביד עם האימפריזלים האירופאי ועם המהפכה המדעית היה הקפיטליזם. זה סיפק גם מוטיבציה להמשך מסעות הכיבוש, ואיפשר לממן גם את מסעות המחקר -כיבוש וגם את המחקרים המדעיים. | + | עוד דבר שהלך יד ביד עם האימפריאליזם האירופאי ועם המהפכה המדעית היה הקפיטליזם. זה סיפק גם מוטיבציה להמשך מסעות הכיבוש, ואיפשר לממן גם את מסעות המחקר -כיבוש וגם את המחקרים המדעיים. |
| | | |
− | הררי מציין כי בלב הקפיטליזם מצוי הרעיון של [[צמיחה]] או [[צמיחה כלכלית]]. וכי בלב זו טמון הרעיון של '''אמון בעתיד'''. בעתיד יהיה יותר מאשר עכשיו. העוגה תגדל, הכלכלה אינה משחק סכום-אפס. דבר זה איפשר הגדלה ניכרת של [[אשראי]] הניתן לעסקים וליוזמות חדשות. דבר זה מהווה את הכיסוי העיקרי לרוב ה[[כסף]] שיש היום בעולם. היות והכסף מבוסס על חובות (על פי שיטת [[בנקאות ברזרבה חלקית]], אפשר לחשוב שמדובר בהונאה, אבל מאות שנים של צמיחה כלכלית מראים שלפחות לעת אתה לא מודבר בהונאה אלא באמון מוצדק. | + | הררי מציין כי בלב הקפיטליזם מצוי הרעיון של [[צמיחה]] או [[צמיחה כלכלית]]. וכי בלב זו טמון הרעיון של '''אמון בעתיד'''. בעתיד יהיה יותר מאשר עכשיו. העוגה תגדל, הכלכלה אינה משחק סכום-אפס. דבר זה איפשר הגדלה ניכרת של [[אשראי]] הניתן לעסקים וליוזמות חדשות. דבר זה מהווה את הכיסוי העיקרי לרוב ה[[כסף]] שיש היום בעולם. היות והכסף מבוסס על חובות (על פי שיטת [[בנקאות ברזרבה חלקית]], אפשר לחשוב שמדובר בהונאה, אבל מאות שנים של צמיחה כלכלית מראים שלפחות לעת אתה לא מדובר בהונאה אלא באמון מוצדק. |
| | | |
| אם אופה רצתה לפתוח עסק חדש, היא צריכה ללכת לבנק, לשכנע את הבנקאי ברווחיות העתידית של העסק, לקבל אשראי ואז לפתוח מאפייה ולמכור עוגות, וכך לעמוד בציפיות ולהצדיק את ה[[אמון]] שניתן בעת מתן ההלוואה. בחברות עתיקות יותר היה מעגל קסמים הפוך - אין עוגות, ולכן אין רווחים, ולכן אין אשראי לשם בניית עסק. | | אם אופה רצתה לפתוח עסק חדש, היא צריכה ללכת לבנק, לשכנע את הבנקאי ברווחיות העתידית של העסק, לקבל אשראי ואז לפתוח מאפייה ולמכור עוגות, וכך לעמוד בציפיות ולהצדיק את ה[[אמון]] שניתן בעת מתן ההלוואה. בחברות עתיקות יותר היה מעגל קסמים הפוך - אין עוגות, ולכן אין רווחים, ולכן אין אשראי לשם בניית עסק. |