47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''אינפלציה''' מוגדרת כירידה בערך ה[[כסף]] לאורך זמן. כלומר תופעה בה לאחר זמן מסויים ניתן לרכוש בכמות מסויימת של [[מטבע]] מסויים פחות מוצרים ושירותים יחסית לתאריך מוקדם יותר. באופן ממשי האינפלציה מתבטאת בעליית מחירים של מוצרים שונים. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]].
'''אינפלציה''' מוגדרת כירידה בערך ה[[כסף]] לאורך זמן. כלומר [[תהליך]] בו לאחר זמן מסויים ניתן לרכוש בכמות מסויימת של [[מטבע]] מסויים כמות נמוכה יותר של מוצרים ושירותים יחסית לתאריך מוקדם יותר. באופן ממשי, האינפלציה מתבטאת בעליית מחירים של מוצרים שונים. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]].
==דרכי מדידת האינפלציה==
==דרכי מדידת האינפלציה==
כיום האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש.
כיום האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש.
לפי האסכולה האוסטרית (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.
לפי האסכולה האוסטרית (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.
===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===
==תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה==
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.
'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.
===מחלוקות סביב מדידת אינפלציה===
יצוין שב[[כלכלת ישראל|ישראל]] מחירי הדירות לקניה אינם נכללים ב[[מדד המחירים לצרכן]], למרות ההשפעה הגדולה של מחירי הדיור על המחירים לצרכן. תחת זאת מחושבים מחירי השכירות, וזאת בטענה שדירות הן בעצם צורה של השקעה וכי מחירי השכירות מהווים אינדיקציה למחיר הקניה. טענה זו שרויה במחלוקת שכן מחירי השכירות אינם תמיד עוקבים אחר מדד מחירי הדירות. דוגמה אחת היא קניה של דירות על ידי משקיעים זרים בנסיון לשמור על כסף שלהם, תכופות בלי להשכיר את הדירה. הטענה שדירה היא סוג של השקעה גם היא שרויה במחלוקת שכן דירה ראשונה מספקת שירותים חיוניים של הגנה מפני מזג אוויר, ביטחון ושירותי איכסון ובכך שונה מנכסים אחרים כגון מניות, וכן הטענה שמדובר בסך הכל בסוג של השקעה היתה צריכה להכליל בדבר זה סוגים אחרים של צריכה כגון קניית חליפות לעבודה, השקעה בהשכלה (לרכישת [[הון אנושי]]) השקעה במכוניות כדי להגיע לעבודה ועוד. מאחר ובשנים האחרונות חלה [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|עלייה חדה במחירי הדירות]], הרי שצורת חישוב זו משפיעה בצורה חזקה על מגנון מדד המחירים לצרכן ועל מדידת האינפלציה.
מחלוקת נוספת סביב מדידת אינפלציה היא שימוש ב[[פונצקית מחירים הדונית]] לשם התחשבות ב[[שינויים טכנולוגיים]]. הרעיון הבסיסי בפונקציה כזו היא שאם מכונית בעבר עלתה לנו 100 ש"ח וכיום היא עולה לנות 105 ש"ח מדידה נאיבית של אינפלציה תחשב אחוז אינפלציה של 5% על פני תקופה זו, אבל הטענה של מחירים הדוניים היא שאנחנו איננו מעונינים במכונית אלא בשירותים שהיא מסוגלת להעניק לנו. אם המכונית כיום נוסעת במהירות גדולה יותר ב10% נניח, אז אנחנו מקבלים את השירות "מהירות" בצורה טובה יותר. כלומר אם המחירים לא השתנו בעצם קיבלנו מחיר טוב יותר עבור אותם ביצועים. הכנסת הרעיון של מחירים הדוניים לחישוב האינפלציה מכניסה מרכיב [[נורמטיבי]] לחישוב הכלכלי שכן יש צורך לקבוע מהם הפרמטרים הטכניים בהם נתחשב - לדוגמה האם מכוניות מהירות יותר הן אכן ברכה, או שהם יוצרות יותר [[רעש]] ומעלות את הסיכוי ל[[תאונות דרכים]] (כלומר כיצד מתחשבים ב[[השפעות חיצוניות]], האם אנשים באמת נהנים מכמות גדולה יותר של טכנולוגיה או שהם מעדיפים [[פשטות מרצון|פשטות]]? האם מתחשבים גם בהשפעות כמו [[פקקי תנועה]] או [[התחממות עולמית]] ומה עושים לגבי [[התרגלות הדונית]].
חישוב האינפצליה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר.
==סיבות לאינפלציה==
==סיבות לאינפלציה==
===אינפלציה בתאוריה הנאו קאלסית===
התיאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים).
'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
אינפלציה של צד הביקוש מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי בשוק. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה. עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.
אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק בינהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).
===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפלציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Inflation אינפלציה] בויקיפדיה האנגלית
* [http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs הסרט "הסוד מארץ עוץ" על המערכת המוניטרית הקיימת ושורשי האינפלציה]
* [http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs הסרט "הסוד מארץ עוץ" על המערכת המוניטרית הקיימת ושורשי האינפלציה]