שינויים

יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין [[השפעה סביבתית|השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית]]'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

השפעות של בני האדם על הסביבה כוללות :

[[השפעה סביבתית|השפעות על הסביבה]] כוללות :

* ניצול של [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[נפט]] , או [[פוספט]] או עופרת [[ברזל]].  

* ניצול של [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[נפט]], או עופרות בעלות ריכוז גבוה של מחצבים כמו[[פוספט]] או עופרת [[ברזל]].  

* ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]]

* ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]] - ניצול כזה עלול לגלוש לניצול יתר שמונע את התחדשות המשאב.

* [[זיהום]]  

* [[זיהום]]  

* [[הכחדת מינים]] והשפעות הפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]] על ידי השפעות של דחיקה, ניצול [[ייצור ראשוני]], שימושי קרקע כמו חקלאות, כבישים וכו', [[ציד]] , [[דייג]] ועוד.  

* [[הכחדת מינים]] והשפעות הפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]] על ידי השפעות של דחיקה, ניצול [[ייצור ראשוני]], [[שימושי קרקע]] כמו [[חקלאות]], כבישים וכו', [[ציד]] , [[דייג]] ועוד.  

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

בחברות פרה-חלקאיות או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של עוני ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני בחברה התעשייתית וכך גם מארג היחסים עם הסביבה. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות ופרה תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מייצור עצמי של קהילה מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי.  

בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חלקאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי.  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך לקטות וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם סחר חליפין, ולכן תושבים של חברות אלה יכולים בטעות להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית.  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]].  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מספר הימים והשנים בהם יכול פרט לשרוד בעתיד בהסתברות מסויימת. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אולכוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , במשבר הדיג העולמי, ועוד.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. העוני הקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי מנגונים כמו דרישה לנדוניה), וכן במוות גדול יותר בקרב ילדים או של המשפחה. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. מעמד חברתי עני מקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו דרישה לנדוניה, שידוך על ידי ההורים ועוד), וכן בא לידי ביטוי במוות גדול יותר בקרב ילדים או של בני משפחה בגלל בעיות של קור, תחלואה, [[רעב]], [[מתח נפשי]] ופגיעות גדולה יותר של הגוף למחלות בגלל [[תת תזונה]] חשיפה כרונית לקור, תנאי הגיינה גרועים וכו'. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

היבט נוסף הוא שאי השוויון בחברות קטנות ועתיקות הוא מוגבל. בחברות אלה היו יכולים להיות פערים גדולים בכוח הפוליטי או ברכוש אבל לא בצריכה הכלכלית ולא במונחים של ניצול משאבי טבע. גם אזרחים עשירים בעולם העתיק לא צרכו משאבים רבים, ולא זיהמו הרבה יחסית לאזרח מערבי ממוצע. דבר זה השתנה בעיקר עם המהפכה התעשייתית. הופעת מנועים ששורפים [[דלק מחצבי]] מתכלה (פחם, דלק גז ואורניום), יחד עם שיטות של ייצור המוני, איפשרה לאדם בודד לצרוך כמות גבוהה של מוצרים - בכמות שהיתה בלתי אפשרית בעידן הפרה תעשייתי.  

היבט נוסף הוא שאי השוויון בחברות קטנות ועתיקות הוא מוגבל. בחברות אלה היו יכולים להיות פערים גדולים בכוח הפוליטי או ברכוש אבל לא בצריכה הכלכלית ולא במונחים של ניצול משאבי טבע. גם אזרחים עשירים בעולם העתיק לא צרכו משאבים רבים, ולא זיהמו הרבה יחסית לאזרח מערבי ממוצע. דבר זה השתנה בעיקר עם [[המהפכה התעשייתית]]. הופעת מנועים ששורפים [[דלק מחצבי]] מתכלה ([[פחם]], [[נפט]] [[גז טבעי]] ו[[אורניום]]), יחד עם שיטות של ייצור המוני, איפשרה לאדם בודד לצרוך כמות גבוהה של מוצרים - בכמות שהיתה בלתי אפשרית או מוגבלת מאד בעידן הפרה-תעשייתי.  

==עקומת קוזנץ הסביבתית==

==עקומת קוזנץ הסביבתית==

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי, כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] יש ספק אם השערה זו נכונה.  

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. לפי קוזנץ בתחילה הדבר החשוב לאנשים הוא להגדיל את התוצר הכלכלי לנפש, במונחים של מוצרי צריכה בסיסיים כמו נעליים, מיטות, מזון וכו' לכל אדם, ולכן לעניים לא אכפת הזיהום, עם העלייה ברמת החיים, אכפת לאנשים מנושאים נוספים כמו איכות האוויר שהם נושמים ולכן יש חקיקה, רגולציה ומעבר לטכנולוגיות חסכוניות יותר.

 

רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי. הטיעון של קוזנצץ תופס היבטים הנוגעים לאסטטיקה (אנשים רוצים נוף יפה) ודאגה לבריאות (הקטנת נזקים בריאותיים של זיהום) אבל פחות נוגעים לאיומי [[קיימות]] או לזיהומים בעלי אופי גלובלי. יש בעיה גם של זיהוי בין [[זיהום]] לבין [[השפעה סביבתית]]

 

כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - במדדים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] השערה קוזנצץ אינה נראית נכונה - למרות שיש נטיה לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות בחברות עשירות יותר. בחינת הנזק הסביבתי דרך משוואת [[I=PAT]] בנושאים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] או [[התחממות עולמית]] לא מסתדרות עם השערה זו. צריכת אנרגיה של תושבי ארצות הברית לדגומה לא ירדה במשך עשרות שנים. סיבה אפשרית לכך היא שהשערת קוזנץ מעניקה משקל רב לנושאי טכנולוגיה אבל מתעלמת מהיבטים של גידול אוכלוסין (חלקו על ידי הגירה) ושל גידול בצריכה.  

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות ל[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל [[צריכה כלכלית|צריכה גדולה לנפש]], ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמעותית לאדם. העניים גורמים לנזק בגלל נטיה לריבוי טבעי גדול יותר. אלו הם שני חלקים של משוואת [[I=PAT]]. אצל העשירים הגורם הדומיננטי הוא A - הצריכה לנפש, ואילו אצל העניים הגורם הדומיננטי הוא P - גודל האוכלוסיה.  

בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות ל[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל [[צריכה כלכלית|צריכה גדולה לנפש]], ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמעותית לאדם. העניים גורמים לנזק בגלל נטיה לריבוי טבעי גדול יותר. אלו הם שני חלקים של משוואת [[I=PAT]]. אצל העשירים הגורם הדומיננטי הוא A - הצריכה לנפש, ואילו אצל העניים הגורם הדומיננטי הוא P - גודל האוכלוסיה.  

אצל עניים במיוחד קיימת בעיה של איום בכליה כלכלית מהיר יותר מהאיום האקולוגי, גם כאשר האיום האקולוגי פרושו איום על הפרנסה. דוגמה אחת היא דייג בחומרי נפץ של דגים בשוניות אלמוגים בפילפינים. חומרי הנפץ גורמים להרס השוניות ומסכנים את הפרנסה העתידית, אבל הדייגים מודאגים מפני גוויעה ב[[רעב]] בימים הקרובים ואינם יכולים לדאוג לעתיד. דוגמה נוספת היא [[חקלאות כרות והבער]] בקרב חוואים עניים ביערות הגשם בדרום אמריקה.  

במאמר [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] הכלכלן [[קולין קלארק]] מצביע על המגנון של [[היוון]] עתיד חזק יותר בקרב העניים. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לשם דוגמה קלארק מצביע על דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות אלמוגים בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא [[כריתת יערות]] לצרכי הסקה ובישול באפריקה. כריתת היערות נעשית בקצב שבו הם לא יכולים להתחדש, ולכן העלות הסביבתית והכלכלית גדלה עם הזמן, הדבר מכונה [[חקלאות כרות והבער]] ונפוץ בקרב חוואים עניים ביערות הגשם בדרום אמריקה. האיום הכלכלי המיידי של רעב או כלייה בימים הקרובים מקשה על העניים לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד. דוגמה נוספת היא תהליכי [[מדבור]] על ידי [[רעיית ייתר]] של רועים עניים.

 

 

 

במקרים כאלה העניים עוברים מכלכלת קיום, או כלכלה מקומית שבה ההכנסה שלהם אינה גבוה אבל יש להם וודאות כלכלית גבוה, לתנאי תחרות אכזריים יותר שבהם יש להם נחיתות מובנית. הם מוכנים לעשות כל דבר כדי לנסות לשרוד כלכלית.  

יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להמנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].

יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להמנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].

==התמחות כלכלית בקרב חקלאים==

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחלקאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגייה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

 

==הזנחת עתיד בקרב העניים==

במאמר [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] הכלכלן קולין קלארק מצביע על המגנון של [[היוון]] עתיד חזק יותר בקרב העניים. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לשם דוגמה קלארק מצביע על דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות אלמוגים בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא [[כריתת יערות]] לצרכי הסקה ובישול באפריקה תוך עלות סביבתית וכלכלית גדלה עם הזמן. האיום הכלכלי המיידי של רעב או כלייה מאיים על העניים מקשה עליהם לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד.  

הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק עבור פרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות. חלק מהסיבה של "עקומת קוזנץ הסביבתית" היא שמפעלים מזהמים רבים עברו מהמדינות העשירות למדינות העניות. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול מהיר של משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

עוני גבוה קשור להגדלת הילודה ולכן להגברת בעיות סביבתיות. עוני קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.  

עוני גבוה קשור ל[[הגדלת הילודה]] ולכן להגברת בעיות סביבתיות. עוני קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  

בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע להתייצבות אוכלוסיה ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].  

למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסיה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].

 

 

 

 

 

 

 

 

כאשר יש אי שוויון גדול, אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על [[רווחה חברתית|הרווחה]] של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי. דיויד קורטן כותב בספרו [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] כיצד העשירים ביותר ומקבלי החלטות מוקפים בתת-תרבות של צריכה מוגזמת (מסעדות פאר, טיסות טרנס-אטלנטיות נפוצות, בתי מלון) ואינם חווים גישה לסבל, עוני או בעיות סביבה שמשפיעים על חיי העניים. דבר זה נכון גם בהקשר הבינלאומי (עשירים לא נוסעים למדינות עניות) וגם בהקשר הלאומי (לבנים ואו עשירים לא מבקרים בשכונות, ערים, או חבלי ארץ של עניים).  

==ניתוק של האליטה הכלכלית מתוצאות פעולותיה בשוק==

עוני חזק במדינות גורר בעיות רבות לתיירים - לדוגמה בעיות היגיינה במזון ובמים, זיהום, תת פיתוח של דרכים, סכנות מצד מחלות מדבקות, שודדים, מלחמות אזרחים, בעיות התמצאות. מסיבה זו בחלק מהמדינות העניות יש מעט תיירים מערביים. היות ותיירים לא מגיעים הם גם לא מודעים לנזקים שנגרמים למדינה זו עקב החלטות פוליטיות או כלכליות שנלקחות בתוך המדינה שלהם.  

כאשר יש אי שוויון גדול, בעיקר אי שוויון בין מדינות. אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על הרווחה של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי.  

לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד למצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה, אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל לשם מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה החברתית הקיימת. נורמות דומות קיימות לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  

לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד למצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה, אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל לשם מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה החברתית הקיימת. נורמות דומות קיימות לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן רוברט ה. פרנק (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה The Overspent American טוענת שחור כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר.

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן רוברט ה. פרנק (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה The Overspent American טוענת שחור כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר.

דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של השוק הופך להיות מוסד חברתי חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, קהילה, דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מספקים תחליף למסגרות האחרות.  

דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של [[שוק|השוק]] הופך להיות [[מוסד חברתי]] חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, [[קהילה]], דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מספקים תחליף או אמורים לספק תחליף למסגרות האחרות.  

ל[[תרבות הצריכה]] השפעות סביבתיות רבות, החל מניתוק הקשר בין פעולה לבין תוצאה, עבור ב[[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלה בהגדלה נוספת של העוני ופירור מסגרות קהילתיות. השפעה מרכזית של תרבות הצריכה היא עידוד של צריכה כדרך לביטוי עצמי. לצד הגדלת האוכלוסיה, הגדלת הצריכה לנפש, מהווה אחד מ-2 גורמי היסוד הראשיים שגורמים לדלדול משאבים ,להפרעות סביבה ולזיהום.  

ל[[תרבות הצריכה]] השפעות סביבתיות רבות, החל מניתוק הקשר בין פעולה לבין תוצאה, עבור ב[[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלה בהגדלה נוספת של העוני ופירור מסגרות קהילתיות. השפעה מרכזית של תרבות הצריכה היא עידוד של צריכה כדרך לביטוי עצמי. לצד הגדלת האוכלוסיה, הגדלת הצריכה לנפש, מהווה אחד מ-2 גורמי היסוד הראשיים שגורמים לדלדול משאבים ,להפרעות סביבה ולזיהום.