שינויים

על פי תורת הצרכן הנאו קלאסית, הצרכן, או אפילו כל סוכן כלכלי, מתואר כ"[[האדם הכלכלי]]" (Homo Economics) אשר מבצע החלטות, במסגרת העדפות שיש לו. העדפות אלה מתאורת בתאוריה של בחירת הצרכן, "consumer choice"  על סמך מספר אקסיומות. אקסיומות אלה מתוארת בכמה גרסאות (Frinsch 1926, גורגסקיו רוגן 1954, jehle 1991, Mas-Colell et al 1995) (התאור הוא לפי גאודי ומיומי, כלכלה אקולוגית, 2001):

על פי תורת הצרכן הנאו קלאסית, הצרכן, או אפילו כל סוכן כלכלי, מתואר כ"[[האדם הכלכלי]]" (Homo Economics) אשר מבצע החלטות, במסגרת העדפות שיש לו. העדפות אלה מתאורת בתאוריה של בחירת הצרכן, "consumer choice"  על סמך מספר אקסיומות. אקסיומות אלה מתוארת בכמה גרסאות (Frinsch 1926, גורגסקיו רוגן 1954, jehle 1991, Mas-Colell et al 1995) (התאור הוא לפי גאודי ומיומי, כלכלה אקולוגית, 2001):

# האדם הכלכלי עומד בפני מספר צירופים של סחורות בכמויות שונות וברות מדידה, שלגביהן אין סיכון או אי-וודאות. צירופים אלה קרויים "סלי תצרוכת", או C,  כל נקודה C= (X1,X2, X3....) במרחב המוצרים היא אלטרנטיבה אחת.  

# האדם הכלכלי עומד בפני מספר צירופים של סחורות בכמויות שונות וברות מדידה, שלגביהן אין סיכון או אי-וודאות. צירופים אלה קרויים "סלי תצרוכת", או C,  כל נקודה C= (X1,X2, X3....) במרחב המוצרים היא אלטרנטיבה אחת.  

# בהנתן שני סלי תצרוכת C1 ו-C2 האדם הכלכלי יעדיף את האפשרות של הסל האחד או את האפשרות של הסל השני, או יראה בשתי האפשרויות דבר שקול (יהיה אדיש בינהם). מסמנים את העדפה ביחס מתמטי C1PC2 .P אם סל C1 עדיף על סל C2. וC1IC2 ליחס של אדישות בין הסלים. היחס של אדישות הוא סימטרי (מבחינה מתמטית) אבל יחס העדפה אינו כזה.  

# בהנתן שני סלי תצרוכת C1 ו-C2 האדם הכלכלי יעדיף את האפשרות של הסל האחד או את האפשרות של הסל השני, או יראה בשתי האפשרויות דבר שקול (יהיה אדיש ביניהם). מסמנים את העדפה ביחס מתמטי C1PC2 .P אם סל C1 עדיף על סל C2. וC1IC2 ליחס של אדישות בין הסלים. היחס של אדישות הוא סימטרי (מבחינה מתמטית) אבל יחס העדפה אינו כזה.  

# העדפה של האדם הכלכלי לא משתנה במשך הזמן של הניתוח הכלכלי.  

# העדפה של האדם הכלכלי לא משתנה במשך הזמן של הניתוח הכלכלי.  

# אין נקודת רוויה. בהנתן סל כלשהו C1, הסל C2 יהיה עדיף על C1 אם מקבלים את C2 על ידי הוספת מוצר אחד כלשהו לסל C1. (אפשר לתאר את ההנחה הזאת על ידי אמירה "אני רוצה יותר"). אקסיומה זו נקראת לפעמים אקסיומת המונוטוניות (יש מונוטניות עולה של התועלת בכמות המוצרים).

# אין נקודת רוויה. בהנתן סל כלשהו C1, הסל C2 יהיה עדיף על C1 אם מקבלים את C2 על ידי הוספת מוצר אחד כלשהו לסל C1. (אפשר לתאר את ההנחה הזאת על ידי אמירה "אני רוצה יותר"). אקסיומה זו נקראת לפעמים אקסיומת המונוטוניות (יש מונוטניות עולה של התועלת בכמות המוצרים).