שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''ההשפעה הסביבתית של תעופה''' מתרחשת משום שמנועי מטוסים פולטים רעש, חלקיקים ו[[גזי חממה]] שתורמים ל[[שינויי האקלים]], התחממות גלובלית ו[[זיהום האוקיינוסים]]. ובנוסף בשל [[טביעת הרגל האקולוגית]] של שדות תעופה, תעשיית התעופה ותעשיות הנלוות אליה כמו [[תיירות]], [[מסעדנות]], ו[[מלונאות]]. למרות הניסיונות לצמצם פליטה ע"י שימוש בכלי טייס חסכוניים יותר בדלק וזיהום, הצמיחה המהירה של טיסות בשנים האחרונות תורמת לעלייה בזיהום כולל המיוחס לתעופה. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב 87 % בין 1990 2006.
+
'''השפעות סביבתיות של תעופה''' מתרחשות משום שמנועי מטוסים פולטים [[רעש]], [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] ו[[גזי חממה]] שתורמים ל[[התחממות עולמית]] ול[[שינויי האקלים]], וכן ל[[זיהום האוקיינוסים]]. תעשיית התעופה והתובלה האווירית תורמת חלק משמועתי מ[[משק האנרגיה העולמי|צריכת הנפט העולמית]], ובכך תורמת ל[[דלדול הנפט]] ומסכנת את החקלאות. הפקת ה[[נפט]] וזיקוק [[דלק מטוסים]] כרוכים שניהם ב[[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. [[השפעות סביבתיות]] נוספות הן בשל [[טביעת הרגל האקולוגית]] של שדות תעופה, תעשיית התעופה ותעשיות הנלוות אליה כמו [[תיירות]], [[מסעדנות]], ו[[מלונאות]].  
יש דיון מתמשך לגבי מיסוי אפשרי של טיסות וההכללה של התעופה במיסוי על פליטת [[גזי חממה]].
     −
כמו כל הפעילות האנושית הכרוכות בבעירה, רוב הצורות של [[תעופה]] משחררות [[פחמן דו חמצני]](CO2) וגזי חממה אחרים ל[[אטמוספרה]] של כדור הארץ, דבר התורם להאצת [[התחממות כדור הארץ]] ובמקרה של פחמן [[זיהום האוקיינוסים בחומצות]]. חששות אלה מודגשים בשל הנפח הנוכחי של תעופה מסחרית וקצב הצמיחה שלה. בשנת 2014 בעולם כ-8.3 מיליון אנשים טסו ביום, 3 מליארד מושבים בשנה, לעומת שניים בסך הכל בשנת 1999.
+
 
בנוסף לגזי הפחמן שנפלטים על ידי רוב כלי טיס בטיסה דרך שריפת דלקים כגון [[מטוסי טורבינה]] (Jet –A) או [[מטוסי בוכנה]](Avgas), תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי חממה מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה, גם באמצעות שימוש בקרקע, באנרגיה ופליטות גזי חממה בבנייני שדה תעופה, הייצור של מטוסים והבנייה של תשתיות שדה התעופה.  
+
==פליטת גזי חממה על ידי תעשיית התעופה==
 +
כמו כל הפעילות האנושית הכרוכות בבעירה, רוב הצורות של [[תעופה]] משחררות [[פחמן דו חמצני]](CO2) וגזי חממה אחרים ל[[אטמוספרה]] של כדור הארץ, דבר התורם להאצת [[התחממות כדור הארץ]] ובמקרה של פחמן [[זיהום האוקיינוסים בחומצות]]. חששות אלה מקבלים משנה תוקף בשל הנפח הנוכחי של תעופה מסחרית וקצב הצמיחה שלה. בשנת 2014 בעולם כ-8.3 מיליון אנשים טסו ביום, 3 מליארד מושבים בשנה, לעומת שני מיליארד מושבים בסך הכל בשנת 1999.
 +
 
 +
בנוסף לגזי הפחמן שנפלטים על ידי רוב כלי טיס בטיסה דרך שריפת דלקים כגון [[מטוסי טורבינה]] (Jet –A) או [[מטוסי בוכנה]](Avgas), תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי חממה בזמן הפקת הנפט וזיקוק דלקי המטוסים ב[[בתי זיקוק]]. פליטות נוספות (בסדר גודל נמוך יותר) נגרמות מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה, גם באמצעות שימוש בקרקע, באנרגיה ופליטות גזי חממה בבנייני שדה תעופה, הייצור של מטוסים והבנייה של תשתיות שדה התעופה.  
    
בעוד פליטת גזי חממה העיקרית מכלי טיס ממונעים בטיסה היא פחמן, אך פליטות אחרות עשויות לכלול [[תחמוצת חנקן]] ו[[דו תחמוצת חנקן]], אדי מים, [[תחמוצות גופרית]], [[פחמן חד חמצני]], פחמימנים נשרפים באופן חלקי, ורדיקלים כגון [[הידרוקסיל]], תלוי בסוג של כלי הטיס.  
 
בעוד פליטת גזי חממה העיקרית מכלי טיס ממונעים בטיסה היא פחמן, אך פליטות אחרות עשויות לכלול [[תחמוצת חנקן]] ו[[דו תחמוצת חנקן]], אדי מים, [[תחמוצות גופרית]], [[פחמן חד חמצני]], פחמימנים נשרפים באופן חלקי, ורדיקלים כגון [[הידרוקסיל]], תלוי בסוג של כלי הטיס.  
 +
 
על מנת לאמוד את נפח פליטת גזי חממה האחרים שאינם פחמן דו חמצני נהוג להשתמש בגורם ניפוח פליטות (EWFs) כלומר, גורם שבאמצעותו יש להכפיל את פליטות גזי החממה כדי לקבל פליטת הפחמן שוות ערך להשפעה הסביבתית השלילי.
 
על מנת לאמוד את נפח פליטת גזי חממה האחרים שאינם פחמן דו חמצני נהוג להשתמש בגורם ניפוח פליטות (EWFs) כלומר, גורם שבאמצעותו יש להכפיל את פליטות גזי החממה כדי לקבל פליטת הפחמן שוות ערך להשפעה הסביבתית השלילי.
    
התרומה של מטוסים במעופם האזרחיים לפליטות הפחמן העולמית נאמדה בכ -2%. עם זאת, במקרה של מטוסים בגובה רב אשר לעתים קרובות טסים ליד או ב[[סטרטוספרה]], אפקט גובה רגיש שאינו פחמן עלול להגביר את ההשפעה הכוללת על שינוי אקלים [[אנתרופוגניים]] (מעשה ידי אדם) באופן משמעותי.
 
התרומה של מטוסים במעופם האזרחיים לפליטות הפחמן העולמית נאמדה בכ -2%. עם זאת, במקרה של מטוסים בגובה רב אשר לעתים קרובות טסים ליד או ב[[סטרטוספרה]], אפקט גובה רגיש שאינו פחמן עלול להגביר את ההשפעה הכוללת על שינוי אקלים [[אנתרופוגניים]] (מעשה ידי אדם) באופן משמעותי.
 +
 +
למרות הניסיונות לצמצם פליטת מזהמים על ידי שימוש בכלי טייס חסכוניים יותר בדלק וזיהום, הצמיחה המהירה של טיסות בשנים האחרונות תורמת לעלייה בזיהום כולל המיוחס לתעופה. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב 87 % בין 1990 ל-2006. יש דיון מתמשך לגבי מיסוי אפשרי של טיסות וההכללה של התעופה במיסוי על פליטת [[גזי חממה]].
 +
 +
==תרומה לדלדול נפט==
 +
תעשיית התעופה צורכת חלק מהותי מצריכת הנפט העולמית. היות ו[[נפט]] הוא סוג [[משאב מתכלה]], צריכה כזו מאיצה את [[דלול הנפט]] ואת [[שיא תפוקת הנפט]]. בכך עלולה להתרחש בעיית [[קיימות]] נפט נחוץ כיום גם לתחומים נוספים כמו ייצור [[חומרי הדברה]] ולשם כריית [[חומרי גלם]] ל[[דשן כימי]] שהם תשומות חיוניות לקיום של [[חקלאות תעשייתית]] שבאמצעותה מגדלים כיום את [[שוק המזון העולמי|רוב המזון בעולם]].
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 23: שורה 31:  
[[קטגוריה:סביבה]]
 
[[קטגוריה:סביבה]]
 
[[קטגוריה:השפעות חיצוניות]]
 
[[קטגוריה:השפעות חיצוניות]]
 +
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]
 +
[[קטגוריה:דלקים מחצביים]]
 +
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]