שינויים

אדי מים נפלטים לאטמוספרה כתוצאה מאידוי מי [[אוקיינוס|אוקיינוסים]] ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך ה[[פוטוסינתזה]] של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמוספרה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום ל[[משוב מחזק]] שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891]

אדי מים נפלטים לאטמוספרה כתוצאה מאידוי מי [[אוקיינוס|אוקיינוסים]] ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך ה[[פוטוסינתזה]] של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמוספרה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום ל[[משוב מחזק]] שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891]

למרות שאדי מים הם רוב גזי החממה, מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל גורם שמושפע מהתחממות העולמית, ולא כאל גורם שמשפיעה עליה. הסיבה היא אורך הזמן הקצר שבו שוהים אדי מים באטמוספרה (ימים עד חודשים) בהשוואה לגזים אחרים (עשרות שנים עד מאות שנים). הערכה היא כי אם ייבשו את כל הלחות ואדי המים מהאוויר, ויעלם כל אפקט החממה שלהם, האידוי מהאוקיינוסים יגרום להשבת 90% מהם בתוך כשבועיים, ולהשבת המצב לקדמותו בתוך חודש. [http://www.realclimate.org/index.php?p=142]  

למרות שאדי מים הם רוב גזי החממה, מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל גורם שמושפע מהתחממות העולמית, ולא כאל גורם יסודי שמשפיעה עליה. הסיבה היא אורך הזמן הקצר שבו שוהים אדי-מים באטמוספירה (ימים עד חודשים) בהשוואה לגזי-חממה אחרים (עשרות שנים עד מאות שנים). הערכה היא כי אם ייבשו את כל הלחות ואדי המים מהאוויר, ויעלם כל אפקט החממה שלהם, האידוי מהאוקיינוסים יגרום להשבת 90% מהם בתוך כשבועיים, ולהשבת המצב לקדמותו בתוך חודש. [http://www.realclimate.org/index.php?p=142]  

כמות החום שגז חממה מסוגל להוסיף לאטמוספרה היא תלויה בכמות ההשפעה שלו על אפקט החממה כפול כמות הזמן שהגז שוהה באטמוספרה. לכן בכוכב קר יחסית, אדי מים אינם מצליחים לשנות את האקלים שכן הם חוזרים במהירות לים . לעומת זאת אם כדור הארץ מתחמם (לדוגמה כתוצאה מקיום של גזי חממה אחרים), כמות האידוי של מים גוברת ולכן יש נוכחות מתמדת של אדי מים באטמוספרה וכתוצאה מכך הגברה נוספת של אפקט החממה.

כמות החום שגז חממה מסוגל להוסיף לאטמוספירה תלויה בכמות ההשפעה שלו על אפקט החממה כפול כמות הזמן שהגז שוהה באטמוספירה. בכוכב קר יחסית, אדי מים מצליחים להשאר באטמוספירה זמן רב והם חוזרים במהירות לים - ומשום כך הם אינם מצליחים לשנות את האקלים. לעומת זאת אם כדור הארץ מתחמם (לדוגמה כתוצאה מקיום של גזי חממה אחרים), כמות האידוי של המים גוברת ולכן יש נוכחות מתמדת של אדי מים באטמוספירה וכתוצאה מכך יש הגברה נוספת של אפקט החממה. לכן אדי מים יכולים להחריף את ההתחחמות העולמית.

===פחמן דו חמצני===

===פחמן דו חמצני===

[[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספרה כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו',  וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם כמו שריפת [[דלק מחצבי]]. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]].  

[[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו',  וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם כמו שריפת [[דלק מחצבי]]. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]].  

[[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]]

[[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]]

פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הם:

פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הם:

* שימוש ב[[דלק מחצבי|דלקים]] לחימום וקירור וליצירת חשמל 24%,  

* שימוש ב[[דלק מחצבי|דלקים]] לחימום וקירור וליצירת חשמל 24%,  

* [[בירוא יערות]] 18%,

* [[בירוא יערות]] 18%,

* שימוש בדלקים ל[[תחבורה]] 13%

* [[זיהום אוויר מתחבורה|שימוש בדלקים לתחבורה]] 13%,

* שימוש בדלקים בתעשייה - 10% ופליטות שקשורות לתהליכי תעשייה (לא כתוצאה משריפת דלק)  3%,  

* [[זיהום אוויר מתעשייה|שימוש בדלקים בתעשייה]] - 10%, ופליטות שקשורות לתהליכי תעשייה (לא כתוצאה משריפת דלק)  3%,  

* צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%.  

* צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%.  

===מתאן===

===מתאן===

ה[[מתאן]] תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן מקורו נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני ב[[מזבלות]] , ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוק של נפט וגז, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר.

ה[[מתאן]] תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני ב[[מזבלות]] , [[ביוב]] ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוק של [[נפט]] וגז, [[כרייה|כריית פחם]], פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר.

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{תבנית:התחממות עולמית}}

===נוקסינים===

===נוקסינים===

[[תחמוצות חנקן]] . N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן באדמות חקלאיות. חלקים אחרים נובעים מפליטת [[זיהום אוויר]] ממכוניות, תעשיות כימיקלים, ממזבלות ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית ה[[מזון מהחי]] ומפעילות חקלאית אחרת.

[[תחמוצות חנקן]] . N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן ב[[חקלאות|אדמות חקלאיות]]. חלקים אחרים נובעים מפליטת [[זיהום אוויר מתחבורה]], תעשיות כימיקלים, מ[[מזבלות]] ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית ה[[מזון מהחי]] ומפעילות חקלאית אחרת.

===גזי חממה נוספים===

===גזי חממה נוספים===