47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==ביקוש מושרה במוצרים כלליים==
==ביקוש מושרה במוצרים כלליים==
{{הפניה לערך מורחב|התרגלות הדונית}}
{{הפניה לערך מורחב|התרגלות הדונית}}
יש מוצרים שהגדלת ההיצע שלהם מעודדת גידול נוסף בביקוש להם, לפחות במשך תקופה מסויימת. הדבר נכון במיוחד למוצרי סטטוס מסויימים, למוצרי אופנה ולגאדג'טים אלקטרוניים חדשים. היבט דומה קיים בעולם התוכנה - ככל שתוכנה מסויימת מצליחה למכור יותר, כך היא שימושית יותר עבור לקוחות חדשים (בגלל היבטים של הכרות קודמת של עובדים, ידע ציבורי שקיים לגבי התוכנה, הכשרת עובדים, תאימות קבצים ועוד). לדוגמה אם שמלה חדשה מצליחה לעבור סף מסויים, היא הופכת למבוקשת יותר בזכות היותה דבר ש"לכולם יש" ולכן "גם אני חייבת".
יש מוצרים שהגדלת ה[[היצע כלכלי|היצע]] שלהם מעודדת גידול נוסף בביקוש להם, לפחות במשך תקופה מסויימת. עקומות השימוש במוצרים אלה דומה ל[[פונקיציה סיגמואדית]] דמויית S - בתחילה המכירות איטיות היות ומעט אנשים שמעו על המוצר ומעט אנשים קונים אותו. מעל ערך סף מסויים מתחיל תהליך הביקוש המושרה, קצב המכירות מהיר ונתח השוק של המוצר גדל והולך, בשל הביקוש המושרה. לבסוף כמעט כל האנשים שיכולים לרכוש את המוצר כבר קנו אותו, וקצב המכירות שוב מאט.
===ביקוש מושרה במוצרי אופנה וסטטוס===
הדבר נכון במיוחד בהקשר של [[צריכת ראווה]] מסויימים, למוצרי אופנה ולגאדג'טים אלקטרוניים חדשים. לדוגמה אם מותג לבוש כלשהו מצליח להפוך ל[[סמל סטטוס]] בעקבות רכישה שלו אצל תת קבוצה מקרב הצרכנים, אזי עבור שאר השחקנים מותג זה הופך לנחשק יותר והביקוש עליו גדל. אם שמלה חדשה מצליחה לעבור סף מסויים, היא הופכת למבוקשת יותר בזכות היותה דבר ש"לכולם יש" ולכן "גם אני חייבת".
מסיבה זו עבור חלק מהיצרנים השאלה כיצד מחדירים מוצר או מותג חדש לשוק היא שאלה קריטית. בספר "[[נו לוגו]]" מתארת [[נעמי קליין]] נסיונות של חברות אופנה לזהות "מובילי שוק" ולספק להם מותגים. אסטרטגיה אחרת היא להתחבר למגמה שבה אנשים לבנים בארצות הברית מחכים את המראה של שחורים בגלל שהוא "קולי". האסטרטגיה היא להחדיר את המותג ראשית לשחורים בשכונות עניות ולאחר מכן לשווק אותו לאוכלוסיה הכללית כמראה שחור "אותנטי".
===ביקוש מושרה עקב גילוי צרכים חדשים והפיכת מותרות לצורך===
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כותב ב[[רובים, חיידקים ופלדה]] כי במקרים רבים כאשר מייצרים [[שינוי טכנולוגיה|טכנולוגיה חדשה]] הצורך בה לא תמיד ברור, ולכן "ההמצאה היא אם הצורך". ביקוש מושרה מתרחש במקרה זה כאשר צרכנים חדשים מוצאים שימושים חדשים למוצר שהממציאים לא בהכרח חשבו עליו. דוגמה מפורסמת לכך היא הגרמופון של תומס אדיסון שחשב שהשימוש העיקרי בו יהיה הכתבת הרצאות או מכתבים של מעסיקים למזכירות שלהן, או שימושים דומים, ולא העלה בדעתו שימוש במכשיר לשם השמעת מוזיקה. דוגמה אחרת היא שימוש בפלסטלינה, שהיתה במקור חומר לבן לניקוי טאפטים, כחומר צעצוע לילדים.
בתחום האינטרנט התרחשו מגמות דומות לתחום המחשוב והתוכנות, בתחילה היו אתרי HTML סטטטים, ושימוש באינטרנט בעיקר לאימיילים ולהצגת מידע פורמלי. עם הזמן התפתחו החומרה (של מחשבים ורשתות תקשרות) ואפשרה מהירות תעבורה גבוהה יותר, שיחד עם שכלולי תוכנה (בפרוטוקולים ובטכנולוגיות אינטרטנט ושרתים) אפשרה יישומים כמו צ'ט, שידור רדיו, הורדת סרטים, שיתוף תכנים על ידי גולשים ואתרי מבוססים תוכן גולשים, רשתות חברתיות, יישומי רשת, יישומי טלפון נייד ועוד - כל הדברים האלה הובילו לכך שהגדלת ההיצע של קיבולת האינטרנט ויישומים בו הובילה עד כה לגידול בביקוש לשירותים אלה.
בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתאר יובל נוח הררי כיצד שימוש בטכנולגיות שונות הופך ממותרות לצורך. לדוגמה טלפונים סלולוריים שווקו בתחילה כמוצרים למנהלים בכירים ולמשקיעים שצריכים לדעת מה מהתרחש בעבודה או בשוק המניות. לאחר מכן שווקו הטלפונים כאביזר נוחות למשפחות. עם חדירת הטלפון הנייד לחיי-היומיום, השתנתה גם [[נורמה חברתית|הנורמה החברתית]] והצפייה לזמינות של עובדים מטעם מקום העבודה. בשלב זה טלפון נייד הוא כעת ציפיה ממקום העבודה. באופן דומה מתרחש כיום שינוי דומה עבור טלפונים "חכמים".
===ביקוש מושרה בתחום התוכנה והחומרה===
היבט דומה קיים בעולם התוכנה - ככל שתוכנה מסויימת מצליחה למכור יותר, כך היא שימושית יותר עבור לקוחות חדשים (בגלל היבטים של הכרות קודמת של עובדים, ידע ציבורי שקיים לגבי התוכנה, הכשרת עובדים, תאימות קבצים ועוד). דבר זה נקרא "כלכלת רשת". לדוגמה מרגע שכמות מסויימת של אנשים החלו לעבוד עם תוכנות "וורד" לעיבוד תמלילים יש לה יתרון טכנולוגי או מצב של [[נעילה טכנולוגית]] כלפי תוכנות אחרות לעיבוד תמלילים, שכן גם אם תוכנה אחרת עבור צרכן מסויים הוא יתקשה להשתמש בה בגלל מגבלות תאימות עם צרכנים אחרים. פרוש הדבר שבמעבר של [[ערך סף]] מסויים בשיווק תוכנה, יש לה ביקוש מושרה, שכן מכירות גדולות יותר מעודדות עוד קונים לעבור למוצר זה.
דוגמה אחרת לביקוש מושרה קיימת בתחומי המחשוב והתוכנה, פיתוח של מחשבים חזקים יותר (בעלי מעבדים מהירים יותר, זכרון גדול יותר ונפח דיסק גדול יותר) מוביל לשיפור בביצועים של תוכנות קיימות. חברות שמפתחות תוכנות, ממהרות להשתמש ביכולות אלה, ולפתח תוכנות כבדות יותר שלא היו מסוגלות לרוץ בחומרה הישנה יותר, או שרצו לאט מאד. בד בבד מתאפשר פיתוח תוכנות גדולות ומסובכות יותר הודות לשפות פיתוח מתקדמות יותר (שצריכות מעבדים חזקים יותר). דבר זה מעודד משתמשים חדשים להשתמש בעוד תוכנות, ולהשתמש בתוכנה בצורה נרחבת יותר. השימוש המתרחב בתוכנה פרושו הגדלת הביקוש לעוד חומרה וכך הלאה.
דוגמה נוספת לביקוש מושרה היא בתחום המדפסות. בעבר היה צפי שעם [[שינוי טכנולוגי|הכניסה של טכנולוגיות]] עיבוד תמלילים ומדפסות הדבר יקטין את השימוש בנייר במשרדים שכן נמנעו טעויות הדפסה והגהה רבות שהיו בזמן מכונות הכתיבה. עם זאת, המחשוב הביא להגברת השימוש המשרדי ב[[נייר]]. שכן הסטדנרטים החדשים של "איך אמור להראות מסמך", ואפשרויות חדשות בתחום הגרפיקה המשרדית (לדוגמה הדפסה בצבע, שימוש בתבניות מסמך וכו'), והוזלת עלות ההדפסה במונחי כח אדם (אין צורך בקלדנית מנוסה) הובילו להגדלת כמות מוצרי הדפוס.
בתחום האינטרנט התרחשו מגמות דומות לתחום המחשוב והתוכנות, בתחילה היו אתרי HTML סטטטים, ושימוש באינטרנט בעיקר לאימיילים ולהצגת מידע פורמלי. עם הזמן התפתחה החומרה (של מחשבים ורשתות תקשרות) ואפשרה מהירות תעבורה גבוהה יותר, והתפתחה גם התוכנה (בפרוטוקולים ובטכנולוגיות אינטרטנט ושרתים) שאפשרה יישומים כמו צ'ט, שידור רדיו, הורדת סרטים, שיתוף תכנים על ידי גולשים ואתרי מבוססים תוכן גולשים, רשתות חברתיות, יישומי רשת, יישומי טלפון נייד ועוד - כל הדברים האלה הובילו לכך שהגדלת ההיצע של קיבולת האינטרנט ויישומים בו הובילה עד כה לגידול בביקוש לשירותים אלה.
==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==
==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==
* [[נעילה טכנולוגית]]
* [[נעילה טכנולוגית]]
* [[פרדוקס ג'בונס]]
* [[פרדוקס ג'בונס]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://economix.blogs.nytimes.com/2012/01/30/traffic-jam-economics/ Traffic Jam Economics] על הכלכלה של פקקי תנועה, NANCY FOLBRE, ניו יורק טיימס, 30.1.2012
* [http://economix.blogs.nytimes.com/2012/01/30/traffic-jam-economics/ Traffic Jam Economics] על הכלכלה של פקקי תנועה, NANCY FOLBRE, ניו יורק טיימס, 30.1.2012
* [http://dc.streetsblog.org/2012/05/18/arizona-dot-study-compact-mixed-use-development-leads-to-less-traffic/ מחקר של משרד התחבורה באריזונה: איזורים קומפקטים ומעורבים מקטינים את תנועת המכוניות] dc.streetsblog, 18.5.2012
* [http://dc.streetsblog.org/2012/05/18/arizona-dot-study-compact-mixed-use-development-leads-to-less-traffic/ מחקר של משרד התחבורה באריזונה: איזורים קומפקטים ומעורבים מקטינים את תנועת המכוניות] dc.streetsblog, 18.5.2012
* [http://www.wired.com/2014/06/wuwt-traffic-induced-demand/ What’s Up With That: Building Bigger Roads Actually Makes Traffic Worse] Adam Mann, Wired, 06.17.14
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:תחבורה]]