שינויים

בחוות הדעת של מעבדת אמינולב, שבדקה את הדגימות מטעם העובדים התובעים, נמצאו ריכוזי [[כספית]] גבוהים פי 152, פי 1,843 ואף פי 24,125 מהרמה המותרת בחוק, וכן ריכוזים חריגים של EDC.

בחוות הדעת של מעבדת אמינולב, שבדקה את הדגימות מטעם העובדים התובעים, נמצאו ריכוזי [[כספית]] גבוהים פי 152, פי 1,843 ואף פי 24,125 מהרמה המותרת בחוק, וכן ריכוזים חריגים של EDC.

===זיהום ימי וזיהום במזון===

===זיהום ימי וזיהום בדגים===

על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית עד שנת  2004 לים, והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השכפים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ובמעלה שרשרת המזון אל הדגים. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית בבמים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית עד שנת  2004 לים, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגון של [[הגברה ביולוגית]] שבה הזיהום מצטבר בבעלי החיים בראש שרשרת המזון.

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]  

 

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגון של [[הגברה ביולוגית]]  

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==