47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''ההשפעות החברתיות והכלכליות של נפט''' כוללות את ההשפעות חברתיות והכלכליות הרבות שיש לנ..."
'''ההשפעות החברתיות והכלכליות של נפט''' כוללות את ההשפעות חברתיות והכלכליות הרבות שיש ל[[נפט]] על כלכלת העולם, לרבות השפעותיו על הפוליטיקה העולמית, אי שוויון, טרור ועוד.
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט.]]
הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו. השפעה חשובה אחרת היא היכולת להפיק חומרי גלם מהנפט.
==שימוש מוגבר ברכב פרטי==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}}
השפעה חברתית וכלכלית מרכזית של הנפט היא [[משק הרכב העולמי|שימוש מוגבר ברכב עם בערה פנימית]], בעיקר מאז תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדבר מתייחס בעיקר לשימוש ב[[רכב פרטי]] וב[[משאיות]]. לדבר זה יש השפעות רבות אחרות על תחום הדיור והתכנון העירוני כגון [[פרבור]], ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים]], [[תת פעילות גופנית]] ועוד. רוב ההשפעות האלה הן [[עלויות חיצוניות]] כלומר עלויות שאינן משולמות על ידי יצרי הרכב או משתמשי הרכב באופן ישיר (ובהתאם לכמות שימוש) אלא על ידי הציבור כולו, גם אם אינו נהנה מהרכב. אלו הן [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]]
חלופות התחבורה לרכב הפרטי מונע בנפט כוללות [[רכב חשמלי]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] כולל [[אופניים חשמליים]] שמסוגלים כולם לעבוד על מקורות אנרגיה אחרים כגון [[פחם]] [[אנרגיה גרעינית]], או [[אנרגיה מתחדשת]]. שינויים נוספים מאפשרים להקטין את הצורך בתחבורה על ידי [[עבודה מהבית]] וקיצור או ביטול הצורך בנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] ועוד עיצובים עירוניים של [[עירוניות מתחדשת]].
==השפעה על שוק הטיסות==
שימוש מרכזי נוסף וייחודי לנפט על פני מקורות אנרגיה אחרים הוא הזיקוק שלו בתור דלק מטוסים. דבר זה בעצמו איפשר התפשטות עצומה של ה[[תיירות]] ביחס לתקופה מלפני עידן הנפט (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). החלופות לנפט לתיירות כיום הן בעיקר אוניות ורכבות.
==המחלה ההולנדית==
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}
השפעה כלכלית בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע, ופגיעה בהם בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.
הדוגמה המקובלת ביותר להתפחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות.
==סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי==
השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפחות משטר דיקטטורי.
פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]]: מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.
מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, [[זכויות קניין]] וחופש הדיבור לשם [[צמיחה כלכלית]]. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על [[יתרון טכנולוגי]] שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו [[המהפכה המדעית]] לפירוט). [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דארן אסימולגו]] כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין.
מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.
==פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמיבאות נפט==
כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. דבר כזה קשה יותר לבצע מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להתסדר ללא השקעות זרות.
העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבטים אלה בספרו [[חם שטוח וצפוף]]: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי".
פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.
פרידמן טוען שקיים גם איום עתידית כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים.
מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "[[הניצים הירוקים]]" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט.
==לובי פוליטי של חברות נפט==
פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]].
==ראו גם==
* [[חם שטוח וצפוף]]
* [[הניצים הירוקים]]
* [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה עולמית]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט.]]
הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו. השפעה חשובה אחרת היא היכולת להפיק חומרי גלם מהנפט.
==שימוש מוגבר ברכב פרטי==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}}
השפעה חברתית וכלכלית מרכזית של הנפט היא [[משק הרכב העולמי|שימוש מוגבר ברכב עם בערה פנימית]], בעיקר מאז תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדבר מתייחס בעיקר לשימוש ב[[רכב פרטי]] וב[[משאיות]]. לדבר זה יש השפעות רבות אחרות על תחום הדיור והתכנון העירוני כגון [[פרבור]], ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים]], [[תת פעילות גופנית]] ועוד. רוב ההשפעות האלה הן [[עלויות חיצוניות]] כלומר עלויות שאינן משולמות על ידי יצרי הרכב או משתמשי הרכב באופן ישיר (ובהתאם לכמות שימוש) אלא על ידי הציבור כולו, גם אם אינו נהנה מהרכב. אלו הן [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]]
חלופות התחבורה לרכב הפרטי מונע בנפט כוללות [[רכב חשמלי]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] כולל [[אופניים חשמליים]] שמסוגלים כולם לעבוד על מקורות אנרגיה אחרים כגון [[פחם]] [[אנרגיה גרעינית]], או [[אנרגיה מתחדשת]]. שינויים נוספים מאפשרים להקטין את הצורך בתחבורה על ידי [[עבודה מהבית]] וקיצור או ביטול הצורך בנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] ועוד עיצובים עירוניים של [[עירוניות מתחדשת]].
==השפעה על שוק הטיסות==
שימוש מרכזי נוסף וייחודי לנפט על פני מקורות אנרגיה אחרים הוא הזיקוק שלו בתור דלק מטוסים. דבר זה בעצמו איפשר התפשטות עצומה של ה[[תיירות]] ביחס לתקופה מלפני עידן הנפט (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). החלופות לנפט לתיירות כיום הן בעיקר אוניות ורכבות.
==המחלה ההולנדית==
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}
השפעה כלכלית בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע, ופגיעה בהם בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.
הדוגמה המקובלת ביותר להתפחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות.
==סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי==
השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפחות משטר דיקטטורי.
פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]]: מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.
מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, [[זכויות קניין]] וחופש הדיבור לשם [[צמיחה כלכלית]]. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על [[יתרון טכנולוגי]] שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו [[המהפכה המדעית]] לפירוט). [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דארן אסימולגו]] כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין.
מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.
==פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמיבאות נפט==
כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. דבר כזה קשה יותר לבצע מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להתסדר ללא השקעות זרות.
העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבטים אלה בספרו [[חם שטוח וצפוף]]: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי".
פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.
פרידמן טוען שקיים גם איום עתידית כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים.
מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "[[הניצים הירוקים]]" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט.
==לובי פוליטי של חברות נפט==
פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]].
==ראו גם==
* [[חם שטוח וצפוף]]
* [[הניצים הירוקים]]
* [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה עולמית]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]