47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
דה קפלינג דוגלת בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב היא מתמקדת בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את הרווחה החברתית ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].
דה קפלינג דוגלת בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב היא מתמקדת בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את הרווחה החברתית ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].
בשנת 2011 International Resource Panel, שכונס על ידי התוכנית הסביבתית האו"ם (UNEP) הזהיר כי עד 2050, המין האנושי יצרוך 140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, דלקים מתכלים וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר הבחלק מהמדינות מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע בהודו צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.
בשנת 2011 [[פאנל המשאבים הבינלאומי]], שכונס על ידי התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) הזהיר כי לאל שינוי, עד 2050, המין האנושי יצרוך 140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.
ארגון ה-OECD הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. הOECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" (השפעות סביבתיות מזיקות) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>
ארגון ה-OECD הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>
בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.
בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.
==דו"ח האו"ם בנושא דה-קפלינג==
[[פאנל המשאבים הבינלאומי]] (The International Resource Panel ) [[תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות]] פרסמה דוח בשנת 2014 בשם [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] . הדו"ח סוקר מגמות בתחום של [[חומרי גלם]] וכן טכנולוגיות לשיפור היעילות בשימוש בחומרים אלה. הדו"ח מצהיר כי לא נראה סביר שהדפוסים הנוכחיים, של שימוש במשאבי טבע באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] ימשכו גם בעתיד. ההשלכות הכלכליות של דפוסים אלה ניכרות כבר בשלוש צורות: עליה במחירי המשאבים, הגדלת התנודות במחירי המשאבים ופגיעה במערכות סביבתיות. גם [[השפעות סביבתיות|השלכות הסביבתיות]] של שימוש במשאבים, עלולות להוביל להשפעות [[בלתי הפיך|בלתי הפיכות]] ב[[מערכות אקולוגיות|מערכות האקולוגיות]] של כדור הארץ, כאשר לדבר זה השפעות ישירות על בני האדם וה[[כלכלה]] - לדוגמה על ידי פגיעה בבריאות, [[מחסור במים]], [[פגיעה בשדות דיג]] או הגדלת הנזקים מסופות.
הדו"ח סוקר טכנולוגיות וטכניקות שונות להגדלת יעילות השימוש במשאבי טבע, ומציין כי חלק מהטכנולוגיות הקיימות יכולות להגדיל את היעילות הזו פי 5 עד פי 10. דבר שיאפשר למדינות שונות להמשיך בצמיחה כלכלית בעודן מקטינות באופן משמעותי את טביעת הרגל שלהן בנושא שימוש במשאבים ואת ההשלכות השליליות על הסביבה. כמו כן הרבה מהשינוי בעיצוב מדיניות לשם דה-קפלנינג קיים כבר במונחים של חקיקה, מערכת תמריצים ורפורמות ב[[מוסד חברתי|מוסדות]]. מספר מדינות ניסו להשיג דבר זה וקיבלו תוצאות מוחשיות, שניתן לבצע גם במדינות אחרות.<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] UNEP, 2014</ref>
==ביקורת==
==ביקורת==
קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיסקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]] כאשר הגבול העליון הוא מאסת הייקום. היבטים של מחזור חומרים, חקלאות ואנרגיה דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.
קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיזיקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]] כאשר הגבול העליון הוא מאסת הייקום. היבטים של מחזור חומרים, חקלאות ואנרגיה דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.
גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] כי גורסת שלשם השגת [[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.
גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] שגורסת שכדי להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס. בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.
ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל התמ"ג, לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות חומרי הגלם ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניעה את הנושא של דה-קפלינג יחסית.
ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל התמ"ג, לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות חומרי הגלם ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניעה את הנושא של דה-קפלינג יחסית.
כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות גידול באוכלוסיה ובתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. עד 2050 כדי לעמוד ביעד של הIPCC, על עצימות הפחמן, להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד 2050 דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום.
כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות גידול באוכלוסיה ובתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. עד 2050 כדי לעמוד ביעד של הIPCC, על עצימות הפחמן, להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד 2050 דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום.
==ראו גם==
* [[פרדוקס ג'בונס]]
* [[התייעלות אנרגטית]]
* [[החוק השני של התרמודינמיקה]]
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Decoupling#Economic_growth_without_environmental_damage דה קפלינג] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Decoupling#Economic_growth_without_environmental_damage דה קפלינג] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options]
* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15482/92/ צמיחה כלכלית ללא פגיעה בסביבה] אפוק טיימס
* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15482/92/ צמיחה כלכלית ללא פגיעה בסביבה] אפוק טיימס
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:תהליכים]]