שינויים

נוספו 160 בתים ,  10:44, 17 במרץ 2014
שורה 5: שורה 5:     
==חוסן אקולוגי==
 
==חוסן אקולוגי==
באקולוגיה, מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מהפרעה סביבתית כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]]. הפרעה חזקה יותר או שמתמשכת על פני זמן רב יותר יכולה לגרום ל[[מעבר סף]] שמעבר לו המערכת תקרוס או תעבור לשיווי משקל שונה (עם פחות מינים , או הרכב מינים שונה, לרוב בתמיכה בפחות בעלי חיים ופחות מגוון). הפרעה מתמשכת או גדלה יכולה גם להקטין את יכולת החוסן של המערכת - כך שהפרעה קטנה יחסית, שבעבר היתה מקבלת מענה, גורמת לקריסה מערכתית.  
+
ב[[אקולוגיה]], מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]] ועוד.  
   −
פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, [[זיהום]], שימושי קרקע לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  
+
הפרעה חזקה יותר או הפרעה שמתמשכת על פני זמן רב יותר יכולה לגרום ל[[מעבר סף]] שמעבר לו המערכת תקרוס או תעבור לשיווי משקל שונה (עם הרכב מינים שונה, לרוב בתמיכה במספר קטן יותר של בעלי חיים ופחות [[מגוון מינים]]). הפרעה מתמשכת יכולה להקטין את יכולת החוסן של המערכת. כך שבמצבה החדש הפרעה אחרת, קטנה יחסית, שבעבר המערכת היתה מסוגלת להכיל, גורמת לקריסה מערכתית.  
   −
דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
+
פעולות אנושיות שגורמות ל[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות [[מגוון מינים|פגיעה במגוון המינים]], ניצול יתר של [[משאבי טבע]], [[זיהום]], [[שימושי קרקע]] לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.
 +
 
 +
דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
    
==חוסן ארגוני וחברתי==
 
==חוסן ארגוני וחברתי==